אדם שמעוניין לתת משלוח מנות לאדם שכבר אוהבו ביותר, האם מקיים בזה מצות משלוח מנות?

האם יוצא ידי חובת משלוח מנות לאדם שכבר אוהבו ביותר?

תשובה מפורטת מאת הגאון רבי איתמר הלוי מחפוד שליט"א

מרבני בית ההוראה ואב"ד באשדוד

הנה עיקרה של מצוות משלוח מנות להרבות האהבה והאחוה והריעות בעיקר מי שאינו אוהבו או יש לו ריב עמו וכמבואר ביערות דבש (ח"א דרוש ח) ולכך בפורים יש ליתן צדקה אפילו לגוים כמבואר בשו"ע (סי' תרצד ס"ג) להורות כי הנס היה על ידי אף חובב עמים, וגם הגוים בכלל הצלה וחנינה, כמידת הקב"ה לרחם אפילו על רשעים שהם עכו"ם, ולכן ביום הכפורים יש להעביר שנאה, וזהו משלוח מנות איש לרעהו להרבות אהבה וחיבה, כי זה מידת ה' לאהוב לכל ורחמיו על כל מעשיו עיי"ש. וא"כ יש לדון כששלוח משלוח מנות לאחד שהוא אוהבו ביותר האם יוצא ידי חובה.  

ונראה להביא ראיה מהגמ' (מגילה ז:) אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי. ופרש"י וז"ל: "זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו, ובשניה סועד חברו עמו". והר"ן תמה דא"כ אחד מהם לא יוצא יד"ח ועיי' במהרש"א ואכמ"ל. ובפשוטו היו אחים, עיי' בגמ' (שבת פו:) אביי בר רבין ורב חנינא בר אבין דאמרי תרווייהו ניתנה תורה לטבול יום. ובגמ' (פסחים לד.) אביי בר אבין ורב חנניא בר אבין תנו תרומות בי רבה, וא"כ ודאי אחים אוהבים היו בלב ונפש ובכל זאת שלחו משלוח מנות להדדי וודאי היה בשביל לצאת המצוה, ומוכח דגם באוהבים יש ריבוי אהבה ביתר שאת ויתר עוז.

אכן יעויין בב"ח (סי' תרצה) שהאריך בדעת רש"י וכתב וז"ל: "אלא כך הוא הפירוש דכיון דטעם משלוח מנות הוא כדי שיהא שמח ושש עם אוהביו וריעיו ולהשכין ביניהם אהבה ואחוה וריעות אם כן אם יסעוד אחד עם חבירו ורעהו הרי הם בשמחה ובטוב לב משתה יחד ופטורים הם מעתה מחיוב משלוח מנות והוא הדין בשנה שניה וכן בכל שנה ושנה אם יחזור ויסעוד אצלו כמו בשנה שעברה נמי יוצאין שניהם ידי חובתן אלא האמת אומר שהיו מחליפין בשנה שניה ועיקרו לא אתא אלא לאשמועינן האי דינא דבסועד אצל רעהו פטורין שניהם מחיוב משלוח מנות ולפי זה אין צריך לפרש כלל שהיו עניים אלא אפילו בעשירים כן הדין אלא שהמה היו אוהבים זה את זה ביתר עוז והסכימו שטוב ויפה להם לשבת אחים יחד בסעודת פורים בשמחה ובטוב לב משתה כברכת ה' אשר נתן להם כן נראה לי דעת רש"י ומקובל לע"ד משאר פירושים שנאמרו בו".

והנה בגמ' שם רבה שדר ליה למרי בר מר ביד אביי מלא טסקא דקשבא, ומלי כסא קמחא דאבשונא. ובשפת אמת שם דייק דמשמע דבנו של רבה גופיה היה, דאביי קרי לרבה מר, ויש להוכיח מזה דהסדר היא שישלח הגדול להקטן מקודם, והטעם דלא ליחשביה כמו רעהו וחבירו, רק כשהגדול שולח לו וחושבו לרעהו הדר משלח ליה איהו דאל"כ מסתמא היה מרי בריה מקדים לשלוח לאביו שחייב בכבודו עיי"ש, ומוכח דאב ובנו דודאי אוהבים שולחים מנות ויוצאים בזה ידי חובה דאל"כ, לחינם שלחו.

שו"ר שבשפ"א שם כתב גם גבי אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין מחלפי סעודתיהו וז"ל: "נראה שהיו עניים ונתנו זה לזה סעודתו לקיים משלוח מנות וכ"פ הר"ן, וי"ל נמי שהיו אחים סמוכין על שלחן אביהם וקמ"ל דאע"ג דאורח אסור ליתן סעודתו במתנה לאחר דבעה"ב יהיב ליה למיכל ולא למיתביה לאחריני מ"מ להחליף סעודתיה אהדדי שרי, ולפ"ז אפשר דצריך להתנות לשלוח לו גם הוא כדמשמע לשון מחלפי, מיהו צ"ע במתנה כן בפי' אם יוצאין בו דין מנות ולכן נראה דל"ד שהתנה כן אלא דידע שישלח לו גם הוא וסמך על זה".

ויעויין בלקט יושר שכתב: "צריך לשלוח מנות לחבירו וכל שכן לרבו". ודוחק לומר דמיירי ברבו  אינו מסביר לו פנים כהא דגמ' (תענית ד.) וחזינא דגם ברבו שודאי אוהב תלמידיו מקיים בזה וכן אמר לו רבי אושעיא לרבי קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים.

בסיכום: אין צורך לתת משלוח מנות דוקא לשונא שלו, ויוצא ידי חובת מצות משלוח מנות גם לאוהבו ביותר. וכמובן שמצוה רבה היא להשכין שלום בין אדם לחברו, ולהרבות אהבה ואחווה ביום קדוש זה.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה ואף לפרסם…

כתיבת תגובה

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה ואף לפרסם…

עוד מאמרים