אם בירך שהכל במקום אחד, ושוב לאחר זמן רוצה לשתות שוב, אם מברך או לא? האם מותר ללמוד כרגיל בכוללים ובישיבות על אף מחלת הקורונה?

אם בירך שהכל במקום אחד, ושוב לאחר זמן רוצה לשתות שוב, אם מברך או לא?

האם מותר ללמוד כרגיל בכוללים ובישיבות על אף מחלת הקורונה?

מאת הגאון רבי רון אל אהרן שליט"א

אב"ד לממונות בנתיבות

שאלות: א. לגבי ברכה ראשונה, אם בירכתי לדוגמא שהכל בעבודה או בבית, גם על דעת לאכול או לשתות יותר מאוחר, ולא אכלתי ושתיתי למשך הרבה זמן, האם זה הסח דעת וצריך לברך שוב או שהכוונה מועילה?

ב. האם הדבר נכון מה שאמרו בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א, שיש להמשיך כרגיל בכוללים ובמניינים ללא הגבלה?

תשובות: א. ראה שולחן ערוך (או"ח סימן קע"ט סעיף א') שיש בדין זה מחלוקת ראשונים. ועיין במשנה ברורה שם ס"ק ג' שכתב, אם היה היסח דעת גמור שצריך לחזור ולברך. ע"ש. ועיין גם בביאור הלכה שם. אמנם, אם כוונתו להדיא כל זמן שיושב בביתו לאכול ולשתות, לא נחשב הדבר הפסק או היסח הדעת, ולא יברך שוב ברכה ראשונה, אלא הולך ואוכל על סמך ברכתו הראשונה.

וכל זה במאכל או משקה שהיו לפניו, או היו בבית, שבזה שייך לומר שדעתו הייתה עליהם. אבל אם הביאו לו מאכל או משקה מבחוץ שלא הייתה דעתו עליהם. צריך לברך עליהם שוב ברכה ראשונה (ואין צריך לסלק עצמו ולברך קודם ברכה אחרונה על מה שאכל ושתה כבר).

ומכל מקום אם יש לו איזה ספק, ומכיון שיש בזה מחלוקת הפוסקים בדבר, וספק ברכות להקל, רצוי שיפסיק להדיא, וכגון, שיברך ברכה אחרונה ואחר כך יצא מחוץ לבית לזמן של כעשר דקות ושוב לאחר מכן יוכל לחזור ולברך ברכה ראשונה לכולי עלמא.

ב. כך הורה הגר"ח שליט"א, אך ביארו דבריו שלא יהיו במקום אחד יותר מעשרה. וראוי לציין, כי כבר בזמן הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל, בשנת תקצ"א הייתה מגיפת החולירע – והורה הגרעק"א שלא יהיו במקום אחד יותר מ-ט"ו איש, ואף הורה לשים שוטר מטעם המלכות לשמור דבר זה. והקב"ה יציל עמו בית ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה אכי"ר.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה ואף לפרסם…

כתיבת תגובה

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה ואף לפרסם…

עוד מאמרים