הסופגניה בראי ההלכה – הגאון רבי איתמר מחפוד שליט"א

הסופגניה בראי ההלכה

מאת הגאון רבי איתמר הלוי מחפוד שליט"א

דומ"ץ חוקת משפט אשדוד ור"כ תפילה למשה יבנה

מבוא

מנהג אכילת הסופגניות בחג החנוכה, קדום ויסודתו בהררי קודש. בקובץ שריד ופליט שהוציא הרי"מ טולדאנו ז"ל (ת"א תש"ה קובץ א' עמוד 7-8) הביא, מפירוש התפילות לרבינו מימון אבי הרמב"ם על עניין חנוכה שכתב: "אין להקל בשום מנהג, ואפילו מנהג קל, ויתחייב כל נכון לו עשות משתה ושמחה ומאכל, לפרסם הנס שעשה השי"ת עמנו באותם הימים. ופשט המנהג לעשות סופגנין – בערבי אלספינג' – והם הצפיחיות בדבש. ובתרגום (בשלח ט"ז, ל"א) האיסקריטין, משום שהם קלויים בשמן זכר לברכתו. וכתב רבינו ניסים במגילת סתרים, כי בכל מנהגי האומה באלו המנהגות כמו זה, והראש בראש השנה, החלב בפורים ובמוצאי פסח, והפולים ביום הושענא רבה, ואותם המנהגים אין לנו לבזותם, ומי שהנהיגם זריז ומשתדל הוא, כי הם מעיקרים נעשים, ולא יבוזו במנהג האומה. וכבר אמר הנביא ע"ה, ואל תטוש תורת אמך דת אומתך אל תעזוב. ובקבלות הגאונים ראשי ישיבות, נזכרו מנהגים כמו אלה בהנהגותיהם בסיפוריהם, ולא יבזה דבר ממה שעשו הקדמונים". והלכך שומה עלינו לדון בכמה נידונים הלכתיים העולים מזה.

א. בדין ברכת הסופגניה

סופגניה מטוגנת, ברכתה בורא מיני מזונות ועל המחיה, אף אם אכל כמות גדולה מאד. (שולחן ערוך סימן קס"ח סעיף י"ג). ואם היא סופגניה אפויה, מברך בורא מיני מזונות כיון שהיא מתוקה או שמרגישים בעיסה את השמן, ואם אכל שיעור קביעות סעודה יברך ברכת המזון. (שולחן ערוך סימן קס"ח סעיף ז').

ב. האוכל סופגניה בתוך הסעודה, מה יברך

האוכל סופגניה בתוך הסעודה כדי לשבוע, אינו מברך עליה, ונפטרת בברכת הפת. (עיין שולחן ערוך סימן קס"ח סעיף ח', ומשנה ברורה ס"ק מ"א). ואם אוכלה בסוף הסעודה לקינוח ולא לשבוע, מברך עליה בורא מיני מזונות. (ראה שולחן ערוך שם ודגול מרבבה שם, ואפילו לרשב"א בברכות מ"א ע"ב כיון שלא שייך בהם קביעות סעודה), אבל ברכת על המחיה אינו מברך, כיון שנפטרת בברכת המזון שיברך אחר כך (שולחן ערוך סימן קע"ז סעיף ב'), אלא אם כן היה סילוק השולחן מלפניהם, שאז יברך גם ברכה אחרונה לפני ברכת המזון. ונראה, שהסרת מפה חד פעמית אינה נחשבת סילוק שולחן, כיון שאינה אלא "ניקוי" השולחן, ולא יברך ברכה אחרונה אלא יסמוך על ברכת המזון.

ג. חימום סופגניה בשבת

אין לחמם בשבת סופגניה על הפלטה או על גבי מיחם, כיון שיכול לשכחה עד שתהיה יד סולדת, ובזה עובר על איסור בישול הריבה, שבדרך כלל מערבים בה מים כדי לדללה. (שולחן ערוך סימן שי"ח סעיף י"ד).

ד. חיוב הפרשת חלה מעיסת הסופגניה

מעיקר הדין, אין צריך להפריש חלה מעיסת סופגניות שעתיד לטגנה בשמן עמוק או לבשלה. (שולחן ערוך יו"ד סימן שכ"ט סעיף ג'). ואם אופה אפילו קצת מהעיסה והשאר מטגן, חייב להפריש חלה בברכה מכל הכמות. (שולחן ערוך שם סעיף ד', וש"ך ס"ק ו'). ויפריש חלה אחר שאפה. והמחמיר להפריש חלה בלא ברכה, אף כשלא אופה מקצת אלא מטגן הכל, תבוא עליו ברכה. (ש"ך ופתחי תשובה שם, ובן איש חי שנה ב' פרשת שמיני אות ד').

אך סופגניה שאין מטגנים אותה אלא אופים בתנור, יש להפריש ממנה חלה בברכה.

ה. דיני בישולי עכו"ם בסופגניות

יש איסור בישולי גויים בסופגניות. (שו"ת ברית הלוי חלק ב' סימן צ"ג). ולכן, יש להקפיד לאכול מהשגחה שיהודים מכניסים את הסופגניות לשמן, והופכים אותה לצד השני. ואם יהודי הכניס את הסופגניה לשמן המבעבע, וגוי הפכה לצד השני, אם לולי היפוך הגוי לצד השני לא תגיע הסופגניה בצד זה לשליש טיגונה, הרי שיש בזה איסור בישולי גויים ואסור לאכלה. (עיין בית יוסף יו"ד סימן קי"ג).

וכן אם הגוי הכניס סופגניות לתוך השמן וכבר נטגנה מצד אחד חצי טיגונה, הרי שנאסרה ולא יועיל מה שיהודי יוציאנה מהשמן ויחזירנה לשמן. ובשעת הדחק, ניתן להקל גם אם כבר נטגן הצד כבר חצי בישול, כל שלא נטגן הצד כל צרכו או אפילו נטגן כל צרכו כל שהמשך הטיגון משביחו. (שולחן ערוך סימן קי"ג סעיף ט'). והאשכנזים מקילים בכל זה, ודי במה שידליק היהודי את האש.

אם הגוי יכניס את הסופגניות ולפני שיטגנו כחצי בישול, יסיר יהודי את המטגנת [סיר הטיגון] מעל האש ויחזירו היהודי שוב, מותר. ואחר שיגמר הטיגון מצד זה, יהפוך הגוי את הסופגניות לצד השני ושוב יסיר היהודי את הסיר מעל האש ויחזירנו, ואז מותר, אך צריך לעמוד על המשמר, כי בקלות אפשר שישכח להסירו בזמן.

ישנה עצה, שהגוי יניח את כל הסופגניות בשמן הרותח, והיהודי יכבה את האש עוד קודם שיטגנו חצי בישול, ויחזור היהודי וידליק את האש. (עיין בית יוסף סימן קי"ג, ובמה שכתבתי בשו"ת ברית הלוי שם ד"ה ולכאורה).

Share on facebook
Share on linkedin
Share on twitter
Share on email

כתיבת תגובה

להרשמה לרשימת התפוצה של קו המאורות

.

עוד מאמרים

שאל את הרב