השולחים משלוח מנות על מגש זכוכית וכדומה, האם צריכים להטביל את הכלי או לא?

ידיעה הלכתית חשובה לשולחי משלוחי מנות על מגש זכוכית

מאת הגאון רבי איתמר הלוי מחפוד שליט"א

מרבני בית ההוראה 'המאורות'

חשוב לדעת כי הנותן לחבירו משלוח מנות ושולח לו מתנה מגש מזכוכית או כסף וכיו"ב אינו יכול לטבול את המגש כיון שלא קנה אותו בשביל שימוש עצמי לשים בו אוכל וכדין קונה כלים לסחורה שפטור מטבילה וברכתו ברכה לבטלה כמבואר בב"י (יו"ד סי ק) ובשו"ע שם ס"ח) ובט"ז (סק"י) [וממילא אם שולח לאדם שלא טובל כליו מכשילו]. אבל אם משתמש במגש החדש להניח עליו את משלוח המנות וכך יותר נוח לו, הרי שאז חשיב שקנה אותו לשימוש עצמי וחייב בטבילה אצלו ואסור לו להשתמש במגש מבלי להטבילו. ולכאורה נראה שאם שולח משלוח מנות בשקית שנותן בה את תכולת המשלוח ומניח את השקית על המגש, אינו יכול להטביל את המגש כיון שאינו נצרך לו לצורך השימוש לשלוח שהרי בלאו הכי יכול לשלוח גם בלא להניח על המגש ונמצא שישנה חציצה בין המשלוח לכלי על ידי כלי נפרד וכדין השו"ע (יו"ד סי' קכ ס"ד), ואם יטבילו השולח, ברכתו לבטלה היא והמקבל יצטרך להטבילו שוב בברכה. ועיי' במנחת שלמה (ח"ב סי' סה אות ה) שמבואר בדבריו שרק אם דרך הכלי להשתמש בו תמיד בהפסק, אבל כלי ששם בו נייר או מפית צריך להטבילו עיי"ש. ולא חילק בענין. ועוד י"ל דאף אם המגש מסייע לנוחות החזקת המשלוח שנמצא בשקית נפרדת, מ"מ השקית נחשבת כבפני עצמה ולא יוכל השולח להטביל את הכלי ואף אם יטביל, מקבל המשלוח יהיה צריך להטבילו שוב, וצ"ע. ומן האמור נלמד שטוסטר שמשתמשים בו תמיד בהפסק נייר אפיה חייב טבילה כיון דהנייר אפיה לא חשיב כלי בפני עצמו.

ונראה שלא מועיל שיתן את המגש לאדם אחר שיגביהנו ויזכה אותו בשביל מקבל המשלוח מנות דזכין לאדם שלא בפניו ואז יטביל הכלי, די"ל דאין בזה זכות שיטביל אותו בשביל הזוכה במשלוח המנות, כיון דאין זה זכות כי יתכן והמקבל רוצה לזכות ולהטביל בעצמו ולקיים מצוה וברכה, עיי' רמ"א (יו"ד סי' שכח ס"ג) וש"ך (סק"ה) וט"ז (סק"ב). ונראה שיכול לזכות את המגש למקבל המשלוח על ידי אחר [ולא את המשלוח מנות במאכלים, כי אם יזכה לו על ידי אחר לפני פורים, נמצא ששלח לו משלוח מנות לפני פורים ואינו יוצא בזה ידי חובה, ולכן יגביה רק את המגש ויזכה בשביל מקבל המשלוח מנות, כי במגש אינו מקיים משלוח מנות כיון שאינו דבר מאכל, עיי' תרוה"ד (סי' קיא) וטורי אבן באבני שוהם (מגילה ז:)] ויודיע למקבל המגש שזיכה לו את הכלי והוא מבקש את רשותו להטבילו, ואז יכול להטבילו בשבילו.

ואגב, נראה פשוט לדינא דכלים של אולמות ומסעדות וכיוצא בזה, חייבים בטבילה בברכה, ואינו דומה לכלי סחורה שהקונה אותם אין משתמש בהם כלל לשימוש באוכל וכמו בנידו"ד שקונה המגש לא להשתמש בו עצמו למאכל אלא כדי לתת מתנה, אבל אולמות ומסעדות שקונות את הכלי לצורך שימושם להגיש לבאים אוכל, אין לזה פטור של סחורה, ודלא כמקילים בזה שאין להם על מה לסמוך אפילו בשעת הדחק. והרבה אולמות של הכשר רבנות או אפילו הכשרים הנקראים "מהדרין" משתמשים "בפטנט" זה לפטור כליהם מטבילה וצריך לברר זאת.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה ואף לפרסם…

כתיבת תגובה

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה ואף לפרסם…

עוד מאמרים