האם יש לחזור על כל הפרשיות שלא נקראו בציבור? האם מותר להתגלח ולהסתפר השנה בימי העומר או לא? – מפי הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א

שאלה:

השבוע כשחוזרים להתפלל במניין ביום השבת, האם חוזרים על כל הפרשיות שלא קראו או לא?

תשובה:

ראיתי עתה את שאלותכם והנני להשיב וכדלהלן:

1. מאחר ולשאלה זו יש אריכות דברים ולדעת מהר"ם מינץ (סימן פה) אין קוראים בשלושה פרשות, והשבת היא שבת תזריע מצורע, ולכן לשיטתו אינו יכול להשלים פרשת שמיני וכ"ש גם פרשת צו שאינו משלים, מהטעם שלא מצינו בשום מקום שיקראו בשלושה פרשות (סדרות). וכ"כ הכנסת הגדולה בהגהות טור (סימן רפב), עיי"ש. אמנם רבים מהפוסקים חולקים על דבריו. הנה באליה רבה (סימן קלה סעיף ב) הביא בשם הגהות מנהגים שכתב, שדברי מהר"ם מינץ לא נראה בעיניו. ואפילו אם בטלו דהיינו שלא קראו בתורה שנים או שלושה שבתות, יקראו כל הפרשיות שביטלו בפעם אחת, עיי"ש. וע"ע בשו"ע סימן קלה סעיף ב ברמ"א. ובמשנה ברורה (שם ס"ק ו והלאה), נראה מדבריו שנוטה להחמיר כדעת האליה רבה ומגן גבורים, שלעולם צריכים להשלים מה שבטלו ולא קראו משבתות העבר, עיי"ש, ודלא כמהר"ם מינץ. וכ"כ בכף החיים (סימן קלה ס"ק ה והלאה) להביא עוד פוסקים דס"ל שיקראו כל הפרשיות שחיסרו, עיי"ש. וכן הוא דעת רוב הפוסקים, וכן עיקר ההלכה ולמעשה.

 אמנם כל זה דוקא שכל הציבור או רובו של אותו בהכנ"ס או חצר לא קרא בשבתות העבר, אבל אם רובו שמעו את פרשיות צו ושמיני ע"י המניינים שהיו בחצירות הבתים, אין היחידים משלימים. ובכל מקרה אם עלול להיות מחלוקת בציבור, שיש כאלו שיטענו שהם כבר שמעו את הפרשיות של שבתות העבר, לא יתקוטטו ח"ו, אלא מפני השלום ילכו למקום אחר ששם משלימים את כל מה שחיסרו. וכשמשלימים הציבור את הפרשיות שחיסרו, יעלה הכהן מאותה הפרשה שהחסירו ועד שלושה פסוקים מפרשת תזריע, וע"ע בביאור הלכה (שם ד"ה קריאה), וכ"כ בכף החיים שם.

שאלה:

השנה שרבים לצערינו לא הספיקו לגלח את שער הראש או הזקן קודם החג, מפאת מגיפת הקורונה והסגר בו היינו שרויים, וכן לא היה מצוי ספרים כמעט, האם מותר להסתפר בימי העומר, בראש חודש אייר או בימי ו' למנהגינו – כבשעת הדוחק עתה?

תשובה:

לגבי תספורת: מי שלא הסתפר תספורת הראש לפני הפסח, מחשש נגיף הקורונה, יש להקל לו להתספר עד ר"ח אייר ועד בכלל, והוא ע"פ דברי שו"ת הרדב"ז (חלק ב סימן תרפז) שכתב, על מה שנהגו להסתפר בראש חדש אייר אם הוא מנהג הגון או לא. השיב בזה"ל, אנא עבידנא עובדא בנפשאי ואני מסתפר כל חדש ניסן ור"ח אייר וכן נהגו רוב העולם, והטעם כיון שהם אסורים בהספד ובתענית אין אבילות זה שהוא תלוי במנהג, נוהג בהם, וכן כתבו בשם התוספות. ומה שכתוב בבית יוסף שמנהג זה הוא בטעות אינו נכון כלל, דאפילו לדידן שאין אנו נוהגין איסור התספורת אלא עד ל"ג לעומר, מ"מ ר"ח אינו בכלל האיסור כיון שהוא אסור בהספד ובתענית, שהרי עיקר איסור התספורת אינו מן הדין אלא ממנהג, ואתי מנהג ומבטל מנהג בטעמא כלדהו. וכ"ש בזמן מגפה שהוא אונס לכולם, שיש להקל. אבל בגילוח הזקן אין להקל, כיון שכל אחד מגלח לעצמו לפני הפסח ולא צריך ללכת לספר בשביל זה. וע"ע מה שהארכתי בזה בספרי שו"ת ברכת אוריאל (חלק א סימן מ).

בכבוד רב,

אוריאל חוברה.