אמרה לפרשת השבוע – פרשת ויקרא – מאת ראש המוסדות הרב יהורם יפת שליט"א

אמרה לפרשת השבוע

פרשת ויקרא

מאת הרה"ג רבי יהורם יפת שליט"א

ראש המוסדות

*

"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד" (ויקרא א', א').

ראיתי לנכון לשתף אתכם בדבר נפלא, ששמעתי מפי ידיד יקר, דברים נפלאים השופכים אור על תקופה כה מופלאה ועלומה, ויתן ה' שאכן נזכה להתחזק ולהתעלות, לדעת לנצל נכון ולהבין נכון מה רצונו יתברך מכל אחד ואחד מאיתנו כעת.

הנביא ישעיהו מתנבא (שלהי פרק ב'), על "יוֹם לַה' צְבָקוֹת", יום בו הוא יתנשא "עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם וְעַל כָּל נִשָּׂא וְשָׁפֵל" (שם י"ב), "עַל כָּל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן, וְעַל כָּל אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן" (שם י"ג), "עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת" (שם י"ד), "עַל כָּל מִגְדָּל גָּבוֹהַּ וְעַל כָּל חוֹמָ֥ה בְצוּרָֽה (שם ט"ו), עַל כָּל אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁישׁ וְעַל כָּל שְׂכִיוֹת הַחֶמְדָּה" (ט"ז).

הנה, ברור הדבר שאין לנו מושג מתי בדיוק יהיה ויקרה היום הנורא הזה, ובלי רוח הקודש אי אפשר להצביע בוודאות על תקופה מוגדרת, אבל בודאי שהרבה פרטים באותה נבואה מזכירים את המצב שלנו. והמסקנה היוצאת ממנה – ודאי טובה וכדאית גם לנו.

"וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד ה' וּמֵהֲדַר גְּאוֹנ֔וֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרוֹץ הָאָרֶץ" (שם י"ט) – מה זה אם לא – בידוד?

ומה זה מספר המתים העולה אם לא "לַעֲרוֹץ הָאָרֶץ"?

"בַּיוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ, לְהִֽשְׁתַּחֲוֹת לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים" (שם כ') – הכלכלה קורסת, בורסות נסגרות בכל העולם, ה"אלילוּת" סביב הכסף והזהב, ותחושת הביטחון בכסף, מתפוגגים. הנה לכם – יצור מקרוסקופי יכול לפרק מעצמות, ולהותיר אילי הון באין אונים בלא שום יכולת לעזור לעצמם.

ואז המסקנה המתבקשת:

"חִדְלוּ לָכֶם מִן הָ֣אָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַּמֶה נֶחְשָׁב הוּא" (שם כ"ב).

זהו זה, "בַּמֶה נֶחְשָׁב הוּא", הנה וירוס קטנטן, וכזו קטסטרופה, וכשהוא נטפל לדרכי הנשימה הוא מונע את הנשמה באפו. והקטנטן הזה שומט את הקרקע מתחת כל הגלובוס. לא מומחי רפואה ולא מומחי כלכלה, רק עתיד מעורפל ועלום שאף אחד לא יכול לחזות אותו.

בטחתם בקידמה בטכנולוגיה? שום כלום, היא הביאה עליכם את האופל הזה! אם לא הטיסות מכל העולם לכל העולם הוא היה נשאר במזרח הרחוק, אבל טפחתם לעצמכם על השֶׁכֶם: "העולם כְּפָר אחד קטן" לא כמו פעם עם סוס ועגלה – אז תמשיכו לטפוח על השכם…

נוּ, אז מה נעשה?

לא היסטריה ולא שאננות, לא פחד משתק ולא זחיחות של "לי זה לא יקרה", אלא התבטלות, להתבטל ולהינמס מול "פַּחַד ה' וַהֲדַר גְּאוֹנ֔וֹ", להיכנע ולהרים ידים מול הגילוי וההכרה מה הוא יתברך יכול לחולל בכלום, בכולם, ללא נשק ללא שואה או מבול, אלא במשהו של מליארדית המטר!

יש שאמרו שהמגיפה פגעה במרכזי האתאיזם (סין), האיסלם (אירן), והנצרות (איטליה). יכול להיות – אבל מה שבטוח שהיא פוגעת ומכה חזור-והכה בעבודה זרה של "כוחי ועוצם ידי", טוחנת ומפוררת את הפסל הזה לרסיסים וחלקיקים בהד החוזר באלף-אלפי קולות "חִדְלוּ לָכֶם" "חִדְלוּ לָכֶם" "חִדְלוּ לָכֶם". "כִּי בַמֶה נֶחְשָׁב הוּא"?!

אז לפני שבורחים ונאחזים בכל מיני השתדלויות שאולי מועילות ואולי לא, קודם כל ודבר ראשון, לאחוז בכל הכח, בכל המח והלב: אצבע אלוקינו היא!

"וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם, וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים, וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּ֥וֹם הַהוּא" (שם י"ז).

מתי זכור לנו כזה "דיבור" מהקב"ה, כזו "פנייה" והתייחסות אלינו, אל האמונה העיוורת שלנו בכח ה"אדם". אנחנו כעת בעיצומה של הזדמנות, של זכיה, אנחנו כנראה שווים משהו, חבל לבזבז אותה רק על חדשות וזהירויות.

ניכָּנס למערות צורים, נתכנס במחילות, ונשב לבד עם עצמינו, מול האמירה העצומה שהקב"ה אומר כעת מול כל העולם, מול הזכיה הזו להיות שווים לקבל כזה ניעור. כזה מסר, עזבו הכל, "אני ראשון ואני אחרון, ומבלעדי אַין"!

"וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיוֹם הַהוּא".

ואז – לא היסטריה ולא פאניקה לא לחץ ולא בעתה, אלא תענוג! להתענג ולהתרפק על ה', בורא הרפואות, עושה החדשות.

השלב של "יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך" כבר התחיל, נתפלל מעומק הלב שהוא ימשיך עד הסוף "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" בימים הקרובים ממש, אמן כן יהי רצון!

שבת שלום ובשורות טובות!

ידידכם,

יהורם יפת