דברי הספד מיוחדים על הגה"צ רבי נפתלי סימון זצוק"ל – מאת הגאון הרב ניסים דרעי שליט"א רבה של בית וגן

בניחום אבלים אצל בניו של הגאון הצדיק רבי נפתלי סימון זצ"ל [שנפטר ממגיפת הקורונה יום שישי י"ט חשוון תשפ"א] אביו של יבדל"א המיוחד מאברכי כולל ומכון ראש פינה הרה"ג רבי יצחק אלחנן סימון שליט"א.

ברשות הבנים היקרים שליט"א ובכללם האברך המיוחד מבני חבורת אברכי כולל ומכון ראש פינה הרה"ג רבי יצחק אלחנן שליט"א, עדיין אנו לא מעכלים את הבשורה המרה, רק שבוע שעבר עדיין היינו בעיצומם של התפילות והחיזוק הגדול שעשינו בכולל לרפואת המנוח זצ"ל, כל האברכים הקדישו את כל לימודם לרפואתו, וקבלו קבלות וחיזוקים להחלמתו המהירה, ואכן כל יום התבשרנו על התקדמות ושיפור במצב בריאותו, שמחנו לשמוע שב"ה הוא כבר התעורר והתנתק מההנשמה שעשו לו, ונשם בכוחות עצמו ודיבר עם בני המשפחה, והנה בהפתעה גמורה הגיעה הבשורה הקשה והמרה כי נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון ברית ה', 'דודי ירד לגנו לראות בגנים וללקוט שושנים', חפץ ה' בשושנה היפה והמיוחדת הזאת ולקחה מאתנו בטרם עת כדי שתעמוד תדיר לידו תחת כסא הכבוד ויתבונן תמיד ביופיה.

ועל אף שאין אנו מבינים כלל, ואין לנו מושג כלל בחשבונות שמים, 'אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא', אמנם מוטל עלינו מעט להבין ולהשכיל על מה ה' עשה ככה, ת"ח מופלג בתורה וביראה, ניחון בעדינות ובאצילות נפש מיוחדת, מוכתר בכל מידה טובה, ת"ח גדול, רב קהילה חשובה וראש ישיבה, אשר זכה להעמיד עדרים עדרים של תלמידים, להדריכם ולהנחותם בדרך אמת, דרך ה' הצרופה ללא שום סטיה, עדיין בשיא עשייתו ופריחתו הרוחנית, והנה איננו כי לקחו ה'. וצריכים אנו להבין ולהשכיל דרכי ה', אשר הם ללא רבב, 'משפטי ה' אמת צדקו יחדיו', הרי חפץ ה' בכאלה חיילים שמקדשים שם שמים ומרבים כבוד שמים, ומצרפים עבדים נוספים לכבוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, אם כן אמאי לקחו ה' מאתנו בחטף בטרם עת בפתע פתאום.

אמנם כאשר נתבונן בביאור הפסוק בשיר השירים [ו', ב'] 'דודי ירד לגנו לערוגות הבושם לרעות בגנים וללקוט שושנים', ואיתא במדרש [שה"ש רבא שם] שושנים אלו הצדיקים, ולכאורה אמאי צריך לקטוף את השושנים, דרך משל אדם מטפח גינה יפה, משקיע בה מכל טוב, מגדל ומצמיח פרחים נאים ויפים לעיני כל רואיהם, כדי שיוכל להנות מיופיה כשיישב מעט לפוש בהאי גינתא נאה, אם כן אמאי מידי פעם הוא יורד אל גינתו ו"משחיתה" בידיים, קוטף מתוכה את הפרחים היפים והנאים כדי לעשות לעצמו זר פרחים יפה, הרי מזיק בידים לגינה שכל כך השקיע בה זמן וממון רב לנאותה ולייפותה, הרי הוא בעצמו תלה שלט גדול בפתח הגינה שניכר לעיני כל רואה: "שטח פרטי, אין להשחית את הגינה הנאה ולקטוף מתוכה את הפרחים היפים והנאים", אם כן אתמהה מדוע הוא בעצמו עובר על הבנתו הפשוטה שאין להשחית גינה זו.

אלא ביאור הדברים, שישנה מטרה נוספת בטיפוח גינה זו, מלבד הישיבה לפוש בתוכה, האדם מעוניין שגם בתוך ביתו פנימה יעמדו וישפרו את מראהו אותם פרחים יפים ונאים, וכאלה המפיצים ריח נעים לכל היושב בסמוך אליהם, הרי רוב זמנו הוא בבית אז מה התועלת שהם יעמדו רק בגינה, הרי עיקר מושבו בביתו, לכך הוא מייפה את מראהו של הבית ע"י אותם פרחים יפים ונאים.

כמו כן יש לפעמים מצב של סכנה לגן כולו עקב חיידקים קשים שנדבקו באילנות, ואז יש הכרח כדי להציל את הגן כולו לעשות ריסוס קשה עם חומרים קטלניים כדי להשמיד את החיידק, ובעקבות כך מתים כמה אילנות, אבל חייבים את זה לשם הצלת הגן.

מבואר בספרים הקדושים שכך הם פני הדברים גם בבית ה', אמנם בנה הקב"ה גינה נאה שהיא כטרקלין לפני הכניסה אל הפרוזדור הגדול, העולם הבא חיי הנצח ששם דירתו האמיתית דירת הקבע של האדם, כאן העולם הזה הינו רק טרקלין, דירת עראי ואמצעי כדי להגיע אל הבית הגדול והקבוע, וכפי שהאריך במסילת ישרים, שזוהי כל מטרת ביאתנו אל העולם הזה, כהכנה הכרחית אל העולם הבא, ללא המעבר הזה אין כניסה לשם, והצורה שייקבע מושבנו בעולם הבא, אם דירת פאר בעומק הבית או רק בסמוך אל הכניסה, האם נשהה בקרבתם של צדיקי הדור או במחיצתם של פשוטי העם, הכל תלוי רק במידת התנהגותו של האדם כאן בעולם, בלימוד התורה, בקיום המצוות, ובהנהגתו בבין אדם לחבירו, ובשאר הדברים שדורש מאתנו הקב"ה בתורתו הקדושה.

והקב"ה שותל בכל דור ודור פרחים ואילנות נאים, הם המגינים והמצלים בכנפיהם על הגן כולו, הם המדריכים והמכוונים את עם ה' בדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון, בודאי שהקב"ה חפץ באותם נשמות שישבו ויהיו בסמוך אליו, ומשתוקק לזמן שהם יגיעו אליו, אלא שכל זמן שצריך אותם כאן והם הכרחיים אז משאירים אותם, כי אין קיום לגן כולו בלעדם.

אלא שישנם זמנים של חרון אף גדול, עקב וירוסים וחיידקים קשים, עבירות שונות ומשונות שמחדשים בני האדם חדשים לבקרים, בכל מיני טכנולוגיה פסולה וטמאה, כמו הנגיף הקטלני והנוראי נגע האינטרנט המטמא כל נשמה טובה ומחטיאה בעבירות חמורות של ניאוף וגילוי עריות ממש, ואכמ"ל, שכבר השמיד הרג והרס רבבות של בתי ישראל, ואז מתעורר חרון אף גדול המסכן את קיומו של הגן כולו, ויש צורך לעשות חיסון דחוף כדי להציל את הבית, לוקח מאתנו הקב"ה את אותם נשמות גדולות וטהורות כדי שיעמדו תדיר בסמוך אליו, וע"י אותו ריח נפלא והמראה המיוחד שהם  מקרינים, סר חרון אף ה' מבני אדם, ומתעוררת מידת הרחמים ואומר הקב"ה לכל פמליא של מעלה, חזו חזו בני חביבי דמשתכחין מצרות שלהם ועוסקים בשמחה שלי, שמחת התורה.

כך גם המנוח זצ"ל שכל חייו הירבה וקידש שם שמים ע"י מעשיו והתנהגותו, זכה להעמיד תלמידים הרבה, הפיץ ריח ומראה נאה בכל מקום שהיה שם. ידוע לכל מבין שאנו עכשיו בזמן קשה מאוד, ניכר בכל פינה מידת הדין המתוחה על כל יושבי הארץ, אשר במעשיהם הרעים גרמו לחרון אף גדול, והקב"ה מתריע בנו ע"י כל מיני נגיפים קשים ושאר מרעין בישין, אשר אותו נגיף המית כבר מיליוני אנשים ברחבי העולם, ועדיין אנו בעיצומה של המגיפה כבר קרוב לשנה, ואין אנו יודעים כלל עד מתי, ודרך ה' היא בתחילה מביא את הצרות ברחוק מאיתנו, ואם לא מתעוררים עדיין מקרב אותם יותר אלינו, ואם ממשיכים בקשיות העורף זה חלילה מגיע עד אלינו, והכל כדי שנתעורר ונשוב אליו, ונכיר באמונה שלימה שהוא אדון העולם, עשה עושה ויעשה לכל המעשים כולם, ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה עד שמכריזים עליו מלמעלה, אבל במקום זה אנו חוצבים לנו בורות בורות נשברים אשר לא יכילו המים, מרבים בכסף וזהב ובשליטה על בני אדם, ושאר מיני ע"ז אשר בנינו לנו כמשענת, ושוכחים חלילה את בורא כל העולמות, ועל כן מרחפת סכנה גדולה ועצומה על כל הגן כולו, וכדי להשיב חרון אף, ישנו הכרח ללקוט שושנים.

'דודי ירד לגנו', גן ה' כאן בעולם, 'לראות בגנים', על מה עשו ככה לעורר מידת הדין בצורה קשה כל כך, כמו שנאמר בסדום ועמורה לפני שהחריבה, 'ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אליי עשו כלה', ורואה שאין ברירה אלא 'ללקוט שושנים', את המובחרים שבגן, כדי להציל את הגן כולו. המנוח זצ"ל היו כל מעשיו לשם שמים ללא כוונה והנאה עצמית, אלא לעשות רצון ה'.

קראנו בפרשה לפני שבועיים על אחד מעשרת הנסיונות שנתנסה אברהם אבינו, 'לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך, ואעשך לגוי גדול, ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה'. אע"פ שהדרך ממעטת מג' דברים אני מבטיחך שלא יתמעטו אלא אדרבה ירבו, כאן אין לך בנים אלא שם, כאן אין לך ממון אלא שם, וכן יתפרסם שמך וטבעך בעולם. אברהם אינו צריך את הפרסומת לצורך עצמו, איננו זקוק לכבוד מדומה ושיראו את התמונות שלו בכל מקום וכו', אלא הכונה בזה היא שע"י שיתפרסם שמו וגודל הניסים הרבים שעשה לו ה', ואיך זכה לממון רב רק בגלל אמונתו וביטחונו בה' יוכל לקרב יותר אנשים לאבינו שבשמים. ולא עוד אלא 'והיה ברכה', מכאן והילך מפתחות הברכה בידך, ואתה תברך למי שאתה רוצה וחפץ. והנסיון בזה הוא, שעל אף שזה קשה לעזוב את מקומו שהיה רגיל בו, וגם שזהו בית אביו, וללכת למקום בלתי ידוע, שהרי לא הודיעו לאן מוליכו 'אל הארץ אשר אראך', ואברהם לא התלבט כלל אלא מיד לקח את אשתו ואת רכושו ועזב את מקומו אל המקום אשר יראה לו ה'.

ולכאורה קשה מה הניסיון בזה, הרי הבטיחו ה' שרק שם יזכה לבנים לממון שיתפרסם שמו בעולם, ומפתחות הברכות והישועה נמצאים בידו. מי לא היה רץ לעשות את זה, אפילו רק בשביל דבר אחד מהנ"ל כולם היו עוזבים מקומם ונודדים לכל מקום שיאמרו להם, אם יאמרו לאדם שאין לו פרנסה שיקבל משרה ופרנסה מסודרת ועושר גדול במקום הכי מרוחק בעולם, כולם היו הולכים שם ללא שום התלבטות. וק"ו כדי להיפקד בזרע של קיימא וכו', ק"ו בן בנו של ק"ו כשזה כל ארבעת הדברים ביחד שיזכה להם רק שם, אם כן מה הניסיון בזה. ולא עוד אלא שיש דעות במפרשים שניסיון הזה הוא הקשה ביותר מכל שאר הנסיונות האחרים שנתנסה אברהם, אפילו יותר מניסיון העקידה, וקשה אמאי.

אלא ביאור הענין, שאברהם אבינו היו כל מעשיו לשם שמים, ללא שום חשבון ונגיעה אישית שלו כלל ועיקר, בכל פעולה שעשה כיון רק לכבוד הקב"ה ולעשות רצונו יתברך בלבד, בלי שום תערובת של חשבון אחר כלל, נקיות גמורה בלתי לה' לבדו. ועל כן ניסה אותו ה' עכשיו בניסיון קשה מאוד, שמבטיחו הבטחות כל כך גדולות, ולראות האם יעזוב את מקומו בשביל לקבל את אותם הבטחות, כמו שאמרנו שכולם היו עושים את זה בשביל אותם הבטחות, או שאברהם יתעלה מכל החשבונות ויצליח להסיר אותם כלל ממחשבתו, ויעזוב את ארצו ומולדתו רק כי זה רצון ה' בלבד, לא שום חשבון של טובת הנאה מאותם הבטחות גדולות וחשובות שהובטחו לו. ואכן זהו ניסיון קשה מאוד, שאין כלל ביושבי הארץ מי שיוכל לעמוד בניסיון קשה כל כך, ואכן עמד אברהם אבינו בניסיון הקשה הזה, כפי שהעידה התורה 'וילך אברהם כאשר דיבר אליו ה', כאן העידה התורה שאברהם הלך רק משום שכך 'דיבר אליו ה", לא בגלל שום הבטחה וחשבון אחר, רק משום שכך דיבר אליו וביקש ממנו ה'.

נסיים בדברי ניחומים למשפחה הנכבדה, קשה מאוד לנחם על אובדן של אבא גדול כל כך, שעשה כל מעשיו רק לשם שמים, זכה לקדש שם שמים ברבים במעשיו הגדולים, אציל הנפש והמידות, ומעלות רבות שמתקיימים רק בלומדי תורה לשמה, ואכן כפי שסיפרו כאן מקודם הרבנים ותלמידיו וידידיו הקרובים על מופתים רבים וישועות שעשה לרבים, דברים שבני המשפחה לא ידעו כלל בלתי ימי השבעה שקצת מתחיל להתגלות טפח מגדלותו וצדקותו העצומה, וגודל ההסתרה שהסתיר את עצמו. והתקיימו בו דברי מרן החזון איש באיגרתו הידועה על האיש הזוכה לידיעת התורה, 'הולך בין אנשים ונדמה כבן אדם, אבל באמת הוא מלאך החי עם בני תמותה, וחי חיי אצילות מרומם על כל תהילה'.

אבל ברוך ה' זכה להעמיד דורות ישרים מבורכים שנים עשר ילדים שכולם יראים ושלמים, תשעת בניו היושבים כאן, ובתוכם הבן הגדול שאביו הסמיכו קודם פטירתו להמשיך דרכו בישיבה הקדושה, ואת שאר הבנים הסמיך כל אחד בתחום אחר מהתחומים הרבים שעסק בהם בימי חייו, חילק לכולם בחכמה כל אחד דבר המתאים לו. גם דבר זה מראה על גדולתו, שלא רצה להשאיר את הספינה הגדולה והתפקידים הרבים שעסק בהם לבדו בחייו, שישארו כצאן ללא רועה, ועל אף יסורין הרבים, נתן דעתו להתעלות מיסוריו ולטפל בדבר זה לפני הסתלקותו.

לא צריך להיות בקי בחכמת הפרצוף כדי לראות שכל בניו היושבים כאן כולם צדיקים ות"ח מובהקים, ניכרת היטב אצילותם צדקותם ומידותיהם הנפלאות על פניהם, וכמאמר החכם מכל אדם [קהלת ח', א'] 'חכמת אדם תאיר פניו'. ואמרו רבותינו ז"ל [תענית ה' ע"ב] שיעקב אבינו לא מת כיון שזרעו הולך בדרכו. וכן כאן כיון שכל זרעו זרע ברך ה' והולך בדרכו, הדרך המיוחדת שסלל בעובדת ה', בודאי שהוא חי וקיים.

עוד אתם צריכים לדעת שההלכה היא שמכבדו בחייו ומכבדו במותו [קדושין ל"א ע"ב, יו"ד סימן ר"מ ס"ט], וידוע ממרן החפץ חיים זצ"ל שמכבדו במותו יותר חשוב מבחייו, כי בחייו הוא יכול גם להסתדר לבד, אבל במותו הוא זקוק מאוד לילדים, משום שלמתים חופשי כיון שמת האדם נעשה חופשי מהמצוות, וכפי מדרגתו שהוא הגיע אליה בחייו זוכה לחלקו בעוה"ב, ואין לו שום אפשרות להתעלות יותר בכוחות עצמו בעולם האמת. אבל לבנים יש אפשרות לרוממו במעלות ולהעלותו שם בעולם האמת לעולמות יותר נעלים. ולכן המת הוא בבחינת 'עומד' בעולם האמת, כמו שנאמר [זכריה ג', ז'] 'ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה', כי רק החיים הם בבחינת הולכים כמו שנאמר [תהלים פ"ד, ח'] 'ילכו מחיל אל חיל', וע"י הבן המת זוכה להיות מהלך בעולם האמת, ולכן אמרו [עיין עירובין ע' ע"ב, רשב"ם ב"ב מ"ב ע"א ד"ה הרי זו חזקה, הראשון, תוס' יבמות ג' ע"א ד"ה מקמי] דברא כרעיה דאבוה, משום שהבן הוא בבחינת רגל לאבא, שע"י בנו הוא יכול להלך בעולם האמת.

ואומר החפץ חיים על  דרך משל, אם ח"ו הבית שבו נמצא אביו עולה בלהבות והאבא זועק לעזרה, היתכן שיש בן בכל העולם שלא ירוץ ויסכן עצמו בשביל להציל את אביו, כך זה ממש בעולם האמת האבא זקוק לעזרה וזועק על כך, רק קולו לא נשמע, ולכן מוטלת אחריות כבדה על הבנים להצילו. וזה ע"י לימוד תורה, קיום המצוות ומעשים טובים. אתם צריכים לקבל על עצמכם בל"נ לימוד קבוע במשניות לע"נ, עדיף שכל בן יקבל על עצמו לסיים את כל ש"ס משניות במשך השנה ראשונה, שכידוע זוהי השנה הקשה היותר לנפטר שמנקים אותו מעוונותיו בעונשים שונים, ורק לאחר מיכן הוא מגיע אל המנוחה והנחלה בעולם האמת, לכן הוא זקוק מאוד בשנה זו לריבוי גדול של זכויות וזועק בכל כוחו לעזרה, ורק בניו יכולים לסייע לו בזה. וכן כל צדקה או מעשה טוב להגיד בפה שעושים לעילוי נשמתו.

הבן היקר מהכולל שלנו הרה"ג ר' יצחק אלחנן סימון שליט"א עומד לסיים בקרוב את הש"ס בתוכנית של לימוד כל הש"ס אצלנו בכולל, הוא כמעט מסיים שנה חמישית בכולל ויזכה עוד בערך כחודשיים לסיים את כל הש"ס כולו עם התוספות, ועשה מבחנים חודשיים קבועים ומבחני חזרה כל שלשה חודשים, וזכה לעבור את כל המבחנים בהצלחה, הוא סיפר לי שאביו התרגש וחיכה ליום הזה שיזכה להשתתף בשמחת התורה שע"י בנו חביבו, אבל אומר לך רב יצחק היקר שאין לך מה להצטער שהוא לא יזכה להשתתף בשמחה זו, כי שמחתו בשמים תהיה הרבה יותר גדולה מאשר כאן, כי הוא זקוק לזה מאוד עכשיו, ויתעלה חלקו מאוד בעולם האמת בזכות שבנו זכה לסיים את הש"ס כולו, אשרי חלקיך שתזכה לשמח כל כך את מו"ר אביך.

'תנוחמו מן השמים, ובבנין בית המקדש במהרה בימינו תנוחמו', תאמרו הרבה דברי תורה בשמו כדי שיהיו שפתותיו דובבות בקבר [סנהדרין צ' ע"ב], ויקויים בנו במהרה 'יקיצו וירננו שוכני עפר' [ישעיה כ"ו, י"ט], בתחיית המתים בביאת גואל צדק במהרה בימינו, ונזכה לראותו אתנו כאן במהרה כלול בהדרו, אמן.

~ באדיבות מכון ראש פינה בראשות הגר"נ דרעי שליט"א – מתוך גיליון שיעורי מעשה נסים כסלו תשפ"א ~


קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן | חייגו בכל עת: 8416* | 03-30-8888-5 | מס' ישיר מארה"ב – 151-8613-0185 | ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com

הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!