החל מהשעה 19.30 בשידור חי כאן באתר המאורות – וכן בקו המאורות – חייגו: 8416* שלוחה 7
להלן מתולדותיו חייו ופעליו של הגאון רבי יואל חכימה זצ"ל
(הדרך ערש"ק פרשת ויצא תשפ"א)
אבל בשערי ירושלים עם היוודע דבר פטירתו של האי גברא רבא, החכם השלם, מלא חכמה ותבונה, למד ושינן תורת ה' לכל מבקש, הדיד שינה מעיניו לעסוק מאורייתא קדישתא, שייף עייל ושייף נפיק ולא מחזיק טיבותיה לנפשיה, מיקירי קרתא דשופריא, תלמידו חביבו של גדול הדור מרן ראש הישיבה שליט"א, מראשי בית המדרש 'שבת אחים גם יחד' ור"מ בישיבת 'הפקדתי שומרים' – הגאון רבי יואל חכימה זצ"ל, אשר הסתלק בעוונותינו הרבים בחטף אחר שנדבק בנגיף הקורונה, והוא בן נ"ט שנים בפטירתו.
המנוח זצ"ל נולד בעיר פתח תקווה לאביו רבי משה חכימה זצ"ל, מדמויות ההוד של בני עדת תימן, משחר ילדותו קיבל חינוך ערכי וטהור, ועוד בהיותו נער הפציר בחבריו הקרובים הסובבים אותו לבוא עמו ללמוד בישיבות קדושות, היות שבאותם ימים גברה ידם של אינשי דלא מעלי שניסו לסדוק את חומות היהדות ולהכניס בקרבה רוחות זרות.
הוא הלך ללמוד במשך תקופה בישיבת "שדי חמד". בעודו משפיע על כמה מחבריו לעשות כן. לאחר מכן הלך ללמוד בישיבת 'אהל מועד' בירושלים, שהיתה בראשית הקמתה, ושם עלה והתעלה במעלות התורה והיראה. בישיבה הגדולה הלך ללמוד בישיבת 'פורת יוסף' בעיר העתיקה, והיה לתלמידו וחביבו של גדול הדור מרן ראש הישיבה חכם שלום כהן שליט"א, שעמו הקפיד להתייעץ על כל צעד ושעל עד יומו האחרון.
לאחר נישואיו למד בכולל 'רבי דוד ומשה' בירושלים והיה איש אמונו של הרה"צ רבי משה בן טוב זצ"ל. הוא החל להשמיע שיעורים בגמרא שאליהם הצטרפו אברכים חשובים ובני עליה, ובמשך היום קיים שיעור קבוע לעמלי כפיים, תוך שהוא מעודד אותם לקבוע עיתים לתורה.
זמן קצר לאחר מכן נקרא על ידי הגאון רבי דניאל פלבני שליט"א לכהן כאחד הרמי"ם החשובים בישיבת 'הפקדתי שומרי'ם, שבאותם ימים מנתה מספר בתי מדרש בשכונת שמואל הנביא ובית ישראל. תלמידיו מספרים כי הוא ניחן בכישרונות עצומים ובכושר דיבור נפלא, והיה בעל יכולת עצומה להעביר שיעורי גמרא בשפה ברורה, בטוב טעם ובסברה ישרה, ובזכות כישוריו אלו הצליח למשוך אליו יהודים רבים אל ד' אמות של הלכה.
עוד קבע את לימודו בבתי המדרש 'צופיוף', 'שערי שלום' ו'שבת אחים', ובשבת היה הקובע את לימודו ושיעוריו במשכן התורה 'אהל שלמה' ששם הרביץ תורה לשומעי לקחו.
באהבתה ישגה תמיד
כל חייו עד יומו האחרון עסק בהרבצת התורה ובעסק התורה, פתח את סדר יומו בעוד לילה. מדי יום ביומו היה מתגבר כארי ומשכים בשעה שלוש לפנות בוקר, טובל במקוה טהרה, ומשם היה רץ לבית המדרש 'שבת אחים גם יחד' לפתוח בתיקון חצות, כאשר הוא מקונן על חורבן בית המקדש וגלות השכינה. בשעה ארבע לפנות בוקר היה מוסר שיעור בדף היומי עד לזמן לתפילת שחרית בהנץ החמה, לשיעור זה היו מצטרפים אברכים לצד יהודים יקרים, שעמדו בבית ה' בלילות בעמל התורה מדי יום ביומו.
במתק שפתיים היה מבאר בפניהם את הסוגיות המורכבות במסכת עירובין, וגם אשר חנו בסדר קדשים לפני כשנה. ביד אמן כקולע אל המטרה היה מסביר בשפה קולחת את נבכי הסוגיות הסבוכות.
לאחר תפילת שחרית החל מיד בשיעור נוסף שהשמיע בפני קובעי עיתים לתורה, כאשר הוא משמיע מדברותיו ומרווה את צימאונם הרוחני של מבקשי ה', טרם יצאו איש איש לדרכו ולמקום עבודתו.
במשך כל היום כולו קבע את עיתותיו בתורה מחברותא לחברותא, יושב בקרן זוית בית המדרש, משיב לשאלותיהם ולספקותיהם של המעיינים, ויחד עמם מלבן סוגיות חשובות ועמוקות, כשהוא צולל ביום התלמוד במעיין מים חיים זך וטהור, ומתפלפל בהוויות אביי ורבא.
ברבות השנים אף נשא ונתן עם מו"ר הראש"ל הגר"י יוסף שליט"א בסוגיות חשובות שעלו על שולחן בית הדין, ומו"ר כתב לו תשובות ארוכות בעודו מפליג בשבחו של המנוח.
אהבת התורה היתה יוקדת בליבו, וכל רגע פנוי ניצל לעסק התורה כנער אשר לא ימיש מתוך האוהל. היה מתחיל את יומו בכולל הנץ וממשיך לכולל יום שלם, וחותם את יומו בכולל ערב. הוא אף קבע את סדר לימודו בכולל יום שישי ובשבתות קודש.
גם בשני העשורים האחרונים מאז שעבר תאונת דרכים קשה והוגבלה תנועתו, שקד בתורה מתוך ייסורי הגוף והנפש, כי זאת נחמתו בעוניו.
לצד שקדנותו והרבצת התורה שלו, נותן בקול ערב, והיה עובר לפני התיבה ומעורר את ליבות בית ישראל, כשהוא משתפך קדם ריבון עלמין בתפילה היוצאת מעמקי ליבו ובוקעת שחקים, תדיר הפצירו בו לעבור לפני התיבה, מפני שכל ידעו והכירו בגדלותו.
תפילותיו עוררו רושם רב, בעודו אוחז בסידור בניחותא מתחילת התפילה ועד סופה, ואומרה מילה במילה בנעימות ערבה.
מסורת אבות
המנוח זצ"ל היה קנאי למסורת אבות והקפיד כל חייו לשמר את מורשת יהדות תימן וללכת על פי אורחותיו של הרמב"ם. גם כאשר הוזמן להתארח במקומות שונים התנזר ממאכלות ומתענוגות, מפני שהקפיד שהשחיטה תהיה לפי כל החומרות שנוקט הרמב"ם, וכך בכל סדר יומו.
דאג לחזק את בתי המדרש והמניינים בנוסח יהדות תימן. בכל שבת שלח את בניו וחתניו לחזק בתי כנסת אלו בשכונת בית ישראל ואף היה מטריח את עצמו לקרוא בתורה כמנהג העדה, על אף שהתפל לכוותיקין קודם לכן כמנהגו מידי יום ביומו.
כבוד חכמים ינחלו
המנוח זצ"ל הוכתר במידות ונימסין, מתרחק מכל המידות הרעות ודבק במידת האמת והשלום. היה מוכתר במידת ענווה יותר מכולן, מעולם לא החזיק טובה לעצמו ולא עשה תורתו קרדום לחפור בה. היה ממעיט בדיור, אחז בפלך השתיקה, צהלתו היתה בפניו, וקיבל בחביבות ובנעימות כל יהודי בסבר פנים יפות.
המידה שאפיינה אותו יותר מכל היתה הסתפקות במועט. חי בדירה צנועה של שלושים מ"ר בשכונת בית ישראל, ושם גידל את כל תשעת ילדיו לתפארת, כשהוא מחנכם לתורה וליראה כי איזהו עשיר השמח בחלקו.
המנוח חינך כל חייו את תלמידיו ואת ילדיו להתבטל בפני חכמים ולהתאבק בעפר רגליהם. מאז ימי חורפו שבהם למד בישיבת 'פורת יוסף' כתלמידו של מרן רה"י שליט"א, לא זז מתחת ידו מבלי לשאול את עצתו ולקבל את הדרכתו, ובשיעוריו היה מרבה להביא מעשיות נדירות על הנהגותיו בקודש של מרן רה"י שליט"א, ומילי דהנהגה אשר שמע מפי קודשו.
לפני זמן קצר נדבק במגפה הארורה, וחיש מהרה התדרדר מצבו. בכל אותה עת נאמרו תפילות ופרקי תהילים ואנשים רבים קיבלו קבלות מעשיות לרפואתו, ובראשם מרן רה"י שליט"א, שכאב עד מאד לשמוע על מצבו והזכיר את שמו לתפילה. למרבה הצער בראשית השבוע לסדר 'ויצא יעקב' יציאת צדיק מן המקום עושה רושם, השיב המנוח את נשמתו הטהורה לבוראו כשבניו וחתניו ניצבים ליד מיטתו וזועקים מרה 'אבי אבי על מי נטשת את הצאן'.
הלוויתו יצאה מבית המדרש 'שבת אחים גם יחד' ראש המוסדות, הרב לוי בן טוב, פתח את מסע ההספדים. ואמר כי קורות בית המדרש זה ספוגים בתורה שהרביץ בו המנוח למעלה משלושה עשורים ורבים השיב מעוון.
עוד ספדו לו גדולי תורה חשובים, חבר מועצת חכמי התורה הגאון הגדול רבי ראובן אלבז שליט"א, המרא דאתרא הגאון רבי יצחק כהן שליט"א, ראש ישיבת רינת התורה הגאון רבי עזרא ניסן שליט"א ועוד.
במהלך השבעה עלו לנחם רבנים חשובים חברי כנסת ואישי ציבור, יו"ר תנועת ש"ס השר אריה דרעי, שלח איגרת ניחומים אישית באמצעות ח"כ הרב יואב בן צור למשפחת המנוח.
הותיר אחריו את אלמנתו ואת תשעת ילדיו וחתניו, כולם מרביצי תורה, ובהם ראשי קהילה בעפולה, ברכסים ובבית שמש, והולכים בדרכו הטהורה אשר הותיר אחריו.
