שנתיים לפטירתו של מרן הגאון הרב שלמה קורח זצ"ל • על רבנות והנהגת עיר התורה 'בני ברק' במשך קרוב ליובל שנים • "אני שמרתי על עצמי מאוד שלא אסחף" • יריעת זיכרון
רבי שלמה חזר לביתו כשמוחו תפוס בהרהוריו ומצחו נחרש קמטים. מה עומק דברי הרב כהנמן על צוויי דינים ב"כאשר זמם"?
במהלך הדרך שיחזר שוב ושוב את השיעור עד שחלק לתפוס את עומק החילוק בין הדינים, ובדקה שנותרה עד הבית שינן את המהלך שוב ושוב במוחו הצלול עד שהיו בהירים כשלמה. השילוב המנצח בין הראש התימני המעמיק והמשנן לבין שיטת הלימוד הליטאית החריפה היה מוצלח בכל קנה מידה…
'אה, אין תורה כתורת ארץ ישראל' הרהר בליבו בעונג. אמנם כבר שהה תקופה ארוכה בישיבת לייקווד תחת פיקוחו של רבי אהרן קוטלר, אבל אין תחליף ל'אוירא דארץ ישראל' שלמרבה הפלא גם בבני-ברק המהבילה מצליח להחכים את לבבות הבריות…
רבי שלמה, 'קוירח', כפי שנהג הגרי"ש כהנמן לכנותו בחיבה, פתח את הדלת המהוהה בברכת שלום לבבית.
נוות הבית עמדה במטבח כשהיא בוחשת בסיר המרק. כשהבחינה בכניסתו כיבתה את האש ועירתה מן המרק הצח לצלחתו של הרב, כשדמעה סוררת זולגת מעיניה אל תוך הצלחת.
רבי שלמה, בחושיו החדים, הבחין במצב רוחה הירוד של רעייתו. 'מדוע אינך מוזגת גם לעצמך מן המרק?' תמה בקול. 'הירק המועט שהצלחתי להשיג בקושי נתן טעם במים' השיבה הרבנית חלושות, 'אם הייתי מוסיפה עוד מים – הרי היה יוצא מהסיר מים צלולים ותו לא'…
רבי שלמה שמע, ונאנח. זה זמן רב שהמצב בביתו לא קל בכלל. המלגה הזעומה שהוא מקבל מכולל פוניבז' לא מספיקה כלל למחיה, אפילו מינימלית, ואין ברעיונו כל מוצא מן הסבך.
בבואו לסדר ב' בהיכל הכולל ניצל את הדקות שנותרו עד תחילת הסדר וסיפר לחברותא על מצבו העגום. 'אינני רוצה להגיע לידי מתנת בשר ודם חלילה' סיים רבי שלמה בקול שבור, 'אבל אולי אתה, כבעל נסיון של שנים בארץ ישראל ובכולל פוניבז', תוכל לעוץ לי עצה שתוציא אותי מן הסבך הכלכלי'.
'פשוט מאד' חייך החברותא. 'תעשה כמו כולם'. במילים קצרות הסביר לו את הפרוצדורה הקצרה לקבלת הלוואה מהגמ"ח שאחד האברכים מנהל במסירות, ואת שמות האברכים טובי הלב החותמים ערבות לכל מכריהם.
רבי שלמה לא שש על ה'מציאה' הגדולה, לא היה נראה לו רעיון חכם מדיי ללוות בלא לדעת איך להחזיר, אך מוצא אחר מן הסבך לא היה בידו והוא קיים בנפשו 'בתוך עמי אנכי יושבת'.
עד מהרה היה בידו סכום מועט, שאותו התחייב להחזיר תוך שלשה חודשים. ואכן, הסכום עזר מעט לכלכלת הבית, הסיר החל לראות מעט יותר ירקות בבטנו העגלגלה, אך שלשת החודשים חלפו במהירות מדאיגה, וכעת לא רק הכלכלה היומיומית רובצת על צווארו אלא גם חוב שאים לו מושג מהיכן להחזיר!
שוב החברותא הנאמן נקרא לייעץ, ושוב היתה בידו עצה שלא היתה כלל לרוחו, ושוב החליט כי אין בידו ברירה אלא לקיים בנפשו 'בתוך עמי אנכי יושבת' ולעשות כדברי החברותא. בעברית קוראים לזה 'לגלגל חובות'. 'יש גמ"ח גדול יותר ברחוב חזון אי"ש' שח החברותא, 'ואמנם הוא בורר את הערבים בפינצטה ואינו מקבל כל ערב, אבל שם מקבלים סכום כפול, וגם אורך ההלואה הוא כפול – חצי שנה'…
*
רבי שלמה התגלגל כך במשך תקופה, כשלסדר יומו נדחפים מידי שבוע ריצה אחר גמ"חים וערבים והלוואות ושטרות, ובמקביל – המצב בבית לא השתפר כלל. אחת המיטות קרסה תחתיו בעת שרצה להניח עליה את ראשו, והמיטה השניה גם היא החלה לגנוח באופן מחשיד. חובה למצוא פתרון אמיתי!
'אמנם רצוני להשקיע את כל עיתותיי בלימוד התורה' הרהר רבי שלמה, 'אך גם כך המצב הוא שאני משקיע מדיי הרבה זמן בריצות גמ"חיות. עלי לפנות זמן מסוים ביום שיהיה מוקדש לפרנסה קלה ונקייה שתהווה השתדלות נאותה לפרנס את ביתי, ומאידך – עליי לצמצמה ככל האפשר שלא תפריע למשאת נפשי ומשוש חיי: לימוד התורה'.
וממחשבה למעשה: תפילת הבוקר של רבי שלמה החלה בשעות המוקדמות של לפנות בוקר, כמנהגם הטהור של יהודי תימן המשכימים קום לתפילתם, כך שבשעה שבע בבוקר כבר היה בביתו לאחר התפילה. וכך קבע רבי שלמה סדר לעצמו: עד שבע וחצי הוא עוזר לרבנית בארגון הבית ושליחת הילדים למקומות תלמודם, ומשבע וחצי זמנו קודש לזיעת אפיים.
בעצם יש לו לרבי שלמה פחות משעה וחצי עד קומו ללכת לכולל המתחיל בתשע בדיוק, אך רבי שלמה הצליח לדחוס את פרנסתו לשעות שה' נתן לו. בדייקנות תימנית אופיינית הגיע כל בוקר בתשע בדיוק לסדר א', אך בין שבע וחצי לתשע ישב רבי שלמה רכון על שולחן עתיק וקולמוס בידו, ובכל יום היה כותב יריעה שלמה של ספר תורה!
וכך, בצירוף ימי שישי הארוכים וימי 'בין הזמנים' דחס רבי שלמה כתיבת שנים עשר ספרי תורה!
לימים, כשהיה נזכר בימי הבראשית הללו, היה מסיים כשדוק של זכרונות עוטה את עיניו: 'היו לי עוד חברים שהתחילו בכתיבת סת"ם, אך הם נסחפו במשך הזמן לכתיבה מרובה ואיבדו את ההתמדה בלימוד התורה; אני שמרתי על עצמי מאוד שלא אסחף'…
ואכן, כוח ההתמדה הוא היה הסוד המאלף שקיפל בתוכו מרן רבי שלמה זצ"ל לאורך ימים ושנים.
*
על מנת להתחקות מעט אחרי שיפולי גלימתו של רבי שלמה, הושבנו לראיון מיוחד את אחד ומיוחד מבין תלמידיו ומבאי ביתו, הרה"ג רבי יהורם יפת שליט"א ראש מוסדות התורה והחסד "מאורות הרש"ש" בנס ציונה אשר מתקשה לתאר את דמותו רבת האנפין בשיחה טלפונית קצרה. אך הוא "פטור בלא כלום אי אפשר" – וניאות להחכים אותנו מעט מזעיר.
רבי שלמה נולד ביום י"ז כסליו בשנת תרצ"ו בעיר צנעא בירת תימן, לאביו רבי יחיא זצ"ל, בנו של הגאון רבינו עמרם קורח זצוק"ל רבה האחרון של תימן ובעל סערת תימן, ונכדו של הגאון רבינו יחיא קורח זצוק"ל בעל משכיל דורש ומרפא לשון.
בשנת תש"י עלה עם אביו וסבו לארץ ישראל, ועמם קבע את מושבו בירושלים עיה"ק. בד בבד, זמן קצר ממש לאחר עלייתו ארצה, נכנס ללמוד בישיבת 'מקור חיים', בראשות הגאון רבי ברוך יצחק לוין זצ"ל (בנו של הגאון רבי אריה לוין), ושם שקד על תלמודו בשקידה עצומה ללא הפוגות. לאחר מכן עלה לישיבת פוניבז' בבני ברק, שם היה לתלמידו המובהק של מרן הגרי"ש כהנמן זצ"ל, ולאחר מכן נסע ללמוד בליקווד הרחוקה, אצל מורו ורבו מרן הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל.
איך זה קרה שהרב התמנה להיות רבה הראשי של העיר המלאה חכמים וסופרים – "בני ברק"?
רבי שלמה, במקביל לשקידתו בסוגיות הש"ס, הוא הוסיף להשתלם בלימודי רבנות ודיינות, ואף קיבל סמיכה מראש הישיבה שלו, הגאון רבי ברוך יצחק לוין זצ"ל, וכן מהגאון רבי אברהם נשר, ומהרב הראשי לישראל הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן זצ"ל.
לאחר תקופה קצרה נתמנה לרבה של הקהילה התימנית בבני ברק, ולימים עלה לשמש כחבר הרבנות בבני ברק, ולאחר מכן כרבה הראשי של העיר. גם לאחר שנתמנה במינוי זה, כל משך ימי חייו, היה רבינו זצ"ל עמל בתורה עד כלות הכוחות ממש, וסיפורים רבים מתהלכים סביב דמותו רבת האנפין, ענוותנותו המיוחדת, חריפותו גאונותו ושליטתו בכל חלקי התורה, בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, בנגלה ובנסתר. היה נסתר מאד בדרכיו הנעלות, והגם שהיה מפורסם עוד בצעירותו לרבה של בני ברק ומגדולי חשובי רבני תימן, רבים רבים לא הכירוהו במעלותיו הנשגבות והמיוחדות, זאת מאחר שכל ימיו ברח מן הכבוד ומן הפרסום, ומעולם לא סיפר ברבים שבחיו ומעלותיו.
לשאלת אחד מתלמידיו אמר רבי שלמה: בשעתו, כשנתמניתי לרבה של בני ברק, מרן הרב מפוניבז' הוא זה שתמך בי ועודד והמריץ אותי מאד לבחור בתפקיד זה. ואף הוא שלח שיעזרו לי בתפקידי, וחלקם היו לימים מגדולי ראשי הישיבות, כמו הגרד"צ קרלינשטיין זצ"ל, הגר"צ דרבקין שליט"א ועוד. אמנם מרן הגראמ"מ שך זצ"ל לא התערב כלל בנושא זה, אולם לאחר כמה שנים אף הוא שלח אלי שליחים לסגור קשרים, בהם ר' יהושע פולק, ועוד.
איך היה הקשר המיוחד בין הרב לתלמידיו הרבים?
ניתן היה לעמוד על ענוותנותו הגדולה, גם מהעובדה כי בראשית הקמת השיעורים במוצאי שבתות, היה רבינו מוסר במקומו את השיעורים, אך לאחר מספר שנים ראה רבינו שיהיה תועלת גדולה לרומם את רוחם של בני הישיבות, ועל כן לקח לו למוסר השיעורים אחד מבני החבורה. וכמובן שרבינו הוא היה זה שניווט את סדר ומהלך השיעורים. כך הייתה הנהגתו תמיד לרומם ולגדל את האחר, אף אם בכך כביכול ממעט בכבודו.
ומעניין זה, שח אחד מתלמידיו שאף היה ממוסרי השיעורים בשנים האחרונות, כי בעת שניגש הוא עם רעייתו – כלתו, לרישום נישואין בלשכת הרב, קם רבינו לכבודו במיוחד ושיבחו לעין כלתו בחיבה יתירה, באומרו: את לא יודעת מי זה. זה הרב שלי!"… מלבד מה שהראה את החיבה לתלמידו הנ"ל בזה שסידר בעצמו מה שהיה צריך תלמידו צריך. עד היכן כח ענוותו.
כפי שתיאר זאת אחד מתלמידיו: "הוא היה שומע ומקשיב לכל דברינו, כל אחד ואחד היה מקבל בסבר פנים יפות, ואף משיב לו לכל שאלותיו וספיקותיו על פי סגנונו של השואל. וכך בפקחותו וחריפותו הרבה, היה יודע לנתב לפי כל אחד ואחד את תשובותיו הנפלאות".
וכך גם באירועי הקבלת פני רבו שהתקיימו בכל שנה ושנה בחול המועד סוכות, היה מכריז רבינו ואומר, שאין זו הקבלת פני רבו, אלא הקבלת פני כל רבותינו היושבים כאן…
כמו כן, כאשר היה מכריז המנחה על רבינו והיה מרבה בשבחיו, השתיקו מיד בתוך כדי דבריו, או על ידי שעשה בידו תנועת ביטול, וניתן היה להרגיש איך באמת רבינו היה חש כך ממש, בענוותנותו כי רבה.
איך החל הקשר בין מוסדות "מאורות הרש"ש" העומדים בראשותך לבין מרן הרב קורח זצ"ל?
אכן, זכינו לקשר חם והדוק עם הרב זצ"ל, במשך שנים רבות זכינו והתלווינו אליו להתחקות על ארחות צדיק, וכך התייעצנו עמו רבות על הנעשה במוסדותינו הקדושים בעיר נס ציונה ובפעילות הארצית הרחבה בס"ד, ומזה כשלוש עשורים זכינו שנהג בנו הרב טובת עין מיוחדת והיה טורח ומתלווה אלינו לשבתות עיון ונופש שהיינו עורכים בכל רחבי הארץ ושם היה מעורר בדברים חוצבי להבות אש את הציבור לאביהם שבשמים, ואין אחד מהציבור שאינו זוכר מדברות קודשו במעמדים מיוחדים ונשגבים אלו.
מלבד זאת, ידוע שהרב בעשרים שנה האחרונות, שימש בהנהגת עדת תימן המעטירה על כל קהילותיה בכל רחבי הארץ והעולם, ובמסגרת הפעילות הרחבה והעניפה שאנו זוכים לקיים בקרב בני קהילות תימן, באמצעות קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן, מכון המאורות להוצאת כתבי רבותינו חכמי תימן ועוד, וכך במשך כל השנים זכינו להתקבל במעונו של רבינו במאור פנים מיוחד. וכעת אני יכול לומר בבטחה את הבטחת רבותינו הקדושים: "הנוטל עיצה מן הזקנים אינו נכשל", וראינו רק ברכה והצלחה בכל מעשי ידינו לאחר שקיבלנו את ברכתו ועצתו.
חובה עלי לציין, כי ב"ה זכינו במסגרת פעילות מכון המאורות להוצאת כתבי רבותינו זיע"א, להוציא לאור בסדרת ספרים מפוארת מהודרת ומרתקת: 'שפתי מלך' – 'המאור הגדול' (ב"כ), בה הובאו תולדות חייו של רבינו שלמה, וקורות ימי משפחת קורח המפוארת, אשר כידוע הינה מהמשפחות המיוחסות בתימן מדורי דורות, כאשר מאות שנים לא פסקה מהם רבנות דור אחר דור, כשבראשה עמדו לנו – רבה הראשי האחרון של תימן, מרן הגאון רבי עמרם קורח זצ"ל, ונכדו הקרוב – רבינו הגאון רבי שלמה קורח זצ"ל, זאת לצד תולדות יהודי תימן ורבניה המשולבים בספר זה.
לסיום, השנה במתכונת הנוכחית עם מגיפת הקורונה בה נבצר מאיתנו לארגן כינוסי זיכרון כמדי שנה, שינסנו מותנינו והפקנו אירוע ענק של משדר ענק זכרון מיוחד מציונו הקדוש שבבית העלמין סנהדריה בירושלים, יחד עם גדולי הרבנים, מקורבים ואישי ציבור, שבפאנלים מיוחדים יעלו את דמותו רבת האנפין למען תעמוד לדור האחרון בנים יוולדו.
תהי נשמתו צרורה בצרור החיים, וימליץ טוב בעדנו, אמן כן יהי רצון.
