דיני פרוזבול בקצרה

מאת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א

א. מצות עשה להשמיט בשביעית שנאמר: "שמוט כל בעל משה ידו", והתובע חוב שעברה עליו שביעית עבר על לא תעשה. אין שמיטת כספים נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג וכו', ומדברי סופרים שתהא שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה בכל מקום, (רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק ט, הלכה א-ב).

ב. כשראה הלל הזקן שנמנעו מלהלוות זה את זה ועוברין על הכתוב בתורה "השמר לך פן יהיה דבר" וכו' התקין פרוזבול כדי שלא ישמט החוב וכו'. זה גופו של פרוזבול: "מוסרני לכם פלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה" (רמב"ם שם הלכה טז ויח).

ג. לדעת רבנו הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל (פרק ט הלכה יז) ומרן השו"ע חו"מ (סימן סז סעיף יח) אין עושים פרוזבול אא"כ בפני בית דין חשוב ומומחה לרבים. ולדעת הרמ"א (שם) בכל בית דין, ועם כל זה צריך שיהא בי"ד של שלשה ת"ח ולא סתם שלשה אנשים. לפי"ז בודאי אלו המשמשים בקודש להורות בבית הוראה יכולים לעשות פרוזבול לדעת הרמ"א.

ד.  כיום רוב בני אדם צריכים לעשות פרוזבול, חלקם מעיקר הדין וחלקם מהיות טוב.

ה. מי שהלווה כסף לחבירו וקבע זמן פרעון אחר ראש השנה אינו משמט.

ו. פרוזבול מועיל רק לחובות שקדמו לעשיית הפרוזבול, אך אם נעשה חוב חדש לאחר עשיית הפרוזבול, שזמן פירעונו לפני ר"ה, יש לעשות פרוזבול נוסף.

ז. נשים גם הם חייבות בדיני שמיטת כספים, לכן אפילו אשה נשואה אם יש לה מעות (כסף) שאין לבעלה רשות בהן, שהלוותה אותם או מופקדים בבנק (על שמה בלבד) צריכה לעשות פרוזבול.

ח.  צעירים שגרים בבית הוריהם ויש להם ממון ששיך להם, שהלוו אותם או מופקדים בבנק, צריכים לעשות פרוזבול בעצמם או ע"י שליח.

ט. כספים השייכים לקטנים (פחות מגיל 13 לזכר ו – 12 לנקבה) שמופקדים בבנק או ניתנו בהלוואה, יעשה אביו (או האפוטרופוס) פרוזבול עבורו. במקרה זה שליחות אינו מועיל, כי אין שליחות לקטן.

י. כתב הגאון רבינו עמרם קורח זצ"ל בספרו 'סערת תימן' (עמ' קי"ב), שלושה ימים או ארבעה ימים לפני צאת שנת השמיטה, מעתיקים בית הדין ישיבתם לבית הכנסת באמצע השכונה, אחר שהכריזו שכל מי שצריך פרוזבול יבוא לבית דין בבית כנסת פלוני. כל העם מקצה באים למקום בית הדין, וכל האומר לבין הדין שהוא רוצה פרוזבול, כותבים על שמו בנוסח זה: מסר דבריו פלוני בן פלוני, שכל חוב שיש לו אצל כל אדם, שיגבנו כל זמן שירצה. וכותבים הזמן, וחותמים בו שלושתם, ולוקחים שכר כתיבת הפרוזבול, מטבע קטן שעולה כמו חמש פרוטות ישראליות בערך. (והובא בעריכת שולחן חלק ח' עמ' קי"ט). 

ובזמנינו, מאחר וקשה לגשת לבית דין החשוב ולמסור לו או לומר לו את נוסח הפרוזבול, התקין הגאון העצום והאדיר בעל ה'חקרי לב' זיע"א נוסח מיוחד, המוסר את הדברים בפני עדים לבית דין חשוב, וזה מיוסד על פי השולחן ערוך (בחושן משפט סימן סז, סעיף כא-כ"ב) וכן נהגו בארץ ישראל מקדמת דנא.

ואשר על כן, בית הדין ובית ההוראה 'המאורות' מגיש בפניכם את השטר המלא לחתימה דיגיטלית, ע"י שתמסרו מודעה בפני 3 עדים כשרים על כל הנכתב בשטר דלהלן.

אנן סהדי איך שבא לפנינו החתום מטה, ואמר לנו, מוסרני לדיינים הרב יצחק מועלם, הרב יורם סרי והרב איתמר הלוי מחפוד, מבית הדין המקומי ובית ההוראה 'המאורות', שכל חוב שיש לי (ולאשתי ולבני ולבנותי) בין בשטר ובין בעל פה שאגבנו (שיגבו) בכל זמן שארצה (שירצו).

ובאנו אנו על החתום מטה, באחרית שנת השביעית ה'תשפ"ב.

והכל שריר וקיים.