בחור ישיבה הנמצא בישיבה שיוצא ידי חובה במה שהוריו מדליקים בבית, מה הדין כאשר הוריו נוסעים להתארח? – עם הגאון הרב איתמר הלוי מחפוד שליט"א

בחור ישיבה הנמצא בישיבה שיוצא ידי חובה במה שהוריו מדליקים בבית, מה הדין כאשר הוריו נוסעים להתארח

מאת הגאון רבי איתמר הלוי מחפוד שליט"א אב"ד חוקת משפט באשדוד ומרבני בית ההוראה המאורות

שאלה: יולדת הנמצאת בבית החולים או בבית החלמה בשבת חנוכה, והבעל נוסע להתארח אצל הוריו בשבת ומשתתף עמם בפרוטה כדי לצאת ידי חובתו, האם יוצאת ידי חובה בשיתוף הפרוטה של בעלה, או שצריכה להדליק הנר בפני עצמה בבית החולים. כמו כן, בחור ישיבה הנמצא בישיבה שיוצא ידי חובה במה שהוריו מדליקים בבית, מה הדין כאשר הוריו נוסעים להתארח ומשתתפים בפרוטה בהדלקת בעל הבית שם, האם הבן יוצא ידי חובתו מחמת שיתוף הוריו בהדלקת מארחם או לא. 

תשובה: נראה פשוט לדינא, שאע"ג דפסק בשו"ע (סי' תרעו ס"ג וסי' תרעז ס"א) דאם הבעל לא נמצא בבית באחד מהלילות, אין צריך להדליק במקום שנמצא כיון שאשתו הנמצאת בבית מדליקה נרות חנוכה בבית ופוטרתו בכל מקום שהוא שם ואין הוא צריך להיות נוכח בשעת הדלקה ולא לשמוע הברכות ואף לא מברך ברכות הראיה ואינו צריך להשתתף בפרוטה יחד עם המארח שלו.

מכל מקום אם גם אשתו אינה בבית והלכה להתארח אצל הוריה [ואין אף אחד מבניו הסמוכים על שולחנו נמצא בבית עיי' בט"ז (סי' תרע"ז סק"א)] וגם הוא מתארח אצל אחרים, וכן בחור שנמצא בישיבה והוריו נוסעים מביתם להתארח בשבת, הרי שכשהם משתתפים עם בעל הבית המארח, אינם פוטרים את בנם הנמצא בישיבה, ואפילו אם בעל הבית המארח יתן להם להדליק את הנרות, דכיון שהם נטפלים להדלקתו מדין אכסנאי ומה שמדליקים שם הם עושים את המצוה של בעה"ב אינם יכולים לפטור את בנם. וכן אשה יולדת שנמצאת בבית חולים או בבית החלמה ובעלה נוסע מביתו להתארח בשבת אצל הוריו או חמיו, הרי שאין אשתו נפטרת בהדלקתו בבית חמיו.

וקצת ראיה לזה מהגמ' (שבת כג.) אמר רבי זירא מריש כי הוינא בי רב משתתפנא בפריטי בהדי אושפיזא. בתר דנסיבי איתתא אמינא, השתא ודאי לא צריכנא, דקא מדליקי עלי בגו ביתאי. ומדקאמר מדליקין עלי "בגו ביתאי" משמע קצת שזה רק בגלל שאשתו הדליקה בביתו ולא היכא שנפטרה מהדלקה מדין אכסנאי. ועיי' במחזור ויטרי סימן רלח שכתב וז"ל: "ואם הוא במקום אחר כגון הבאים ללמוד חוץ לביתם או אורח, אין צריך ליתן בנר אם יודע שאשתו או אביו ואמו מדליקין במקומן", ומשמע קצת שרק אם מדליקין במקומן אז יוצא בהדלקתן. ויעויין לתלמיד התרוה"ד בלקט יושר (הל' חנוכה אות טז) שכתב וז"ל: "ופעמים שאיש ואשתו חייבים בנר חנוכה, כגון שאין להם בית מיוחד ואין שניהם יחד", ולכאורה הם הם הדברים שכתבנו.

אך יתכן שאם יתן לבעל הבית המארח פרוטה כדי שישכיר לו חדר בביתו, הרי דחשיב ביתו דשכירות ליומיה ממכר, [ועיי' כעי"ז מה שכתבתי בברית הלוי (ח"א סי' צב וח"ב סי' צו)] ואז חייב להדליק בפתח כי דינו כדין שניים ששכרו דירה וגרים בבית אחד שיכולים להדליק כל אחד לבדו וכמ"ש הטור (סי' תרע"ז) בשם רב שר שלום גאון, ובעהע"ט (הל' חנוכה) ושבה"ל (סי' קפה) ומחז"ו (סי' רלח) והריטב"א והמאירי (שבת כג.) ועיי' בביאוה"ל (שם ד"ה עמו) ואז חשוב כאילו מדליק בביתו שבנו נפטר בהדלקתו.

ודע, כשהאורח נותן פרוטה לבעה"ב או שהמארח נותן לו במתנה חלק מהשמן ועושה קנין הגבהה בשמן, עיי' שעה"צ (סי' תרעז סק"ט) כדי שתעשה הדלקה מממונו או בשביל שיחשב כחלק מבני הבית וההדלקה תתייחס גם אליו, זה אף אם הוא סמוך ממש על שולחן בעה"ב ואינו משלם לו תשלום על האירוח ודלא כגינת ורדים בגן המלך (סי' מא) הו"ד בכפה"ח (סק"ג) שסובר דבכה"ג חשיב שבעה"ב מזכה לו חלק בשמן. דאיך יזכה המתארח בשמן בלא מעשה קנין, וזה ודאי דוחק לומר דאמדינן דעתיה שמקנה לו והוי כהא דכתב הרשב"א (ב"ק קב:) וכהא דכתבו התוס' (בכורות יח: ד"ה אקנויי) דאין צריך קנין כה"ג, דיסוד קנין הוא הגמירות דעת וכשאנן סהדי דיש גמירות דעת אי"צ מעשה קנין, עיי' בחידושי הרש"ש שם ובנובי"ק (חו"מ סי' כח) ובחזו"א (בכורות סי' יט סקי"ג) ומערכת הקניינים לגרש"ש (סי' יא), דמהיכי תיתי לומר כן. וגם אי נימא הכי, עדיין יקשה דיוצא שאם בעה"ב לא יודע שצריך להקנות אין כאן למתארח שום חלק בשמן. ואולי הגן המלך מיירי שאין המתארח משלם לו עבור שהייתו שם לכן אמרינן שמקנה לו חלק בשמן. ואין זה נוגע לדברי המג"א (סק"א) גבי בחורים, לפי ששם הם קבועים וסמוכים על שולחנו של בעה"ב וחשיבי ממש כבני הבית וכמבואר היטב בלשון המג"א. ולכן נראה שצריך מעשה קנין ממש דהיינו או נתינת כסף או הגבהה של השמן ובזה מקנה לו המארח חלק בשמן בכסף או במתנה.

לסיכום:

א. יולדת הנמצאת בבית החולים או בבית החלמה בשבת חנוכה, והבעל נוסע להתארח אצל הוריו בשבת ומשתתף עמם בפרוטה כדי לצאת ידי חובתו, אינה יוצאת ידי חובה בשיתוף הפרוטה של בעלה, וצריכה להדליק הנר בפני עצמה בבית החולים ואם לא מאפשרים לה להדליק שם, תדליק בחדר האוכל או תשתתף בפרוטה או תעשה קנין בשמן שמדליקה הנהלת הבית חולים בחדר האוכל.

ב. וכן הדין לגבי בחור ישיבה הנמצא בישיבה, שאמנם יוצא ידי חובה במה שהוריו מדליקים בבית, אבל אם הוריו נוסעים להתארח ומשתתפים בפרוטה בהדלקת בעל הבית שם, אינו יוצא ידי חובתו מחמת שיתוף הוריו בהדלקת מארחם.

ג. יתכן שבמצבים אלו ניתן לתת למארח פרוטה [נניח שקל] וישכיר לו תמורת זה את החדר ששם ישן, וידליק שם בפתח ויפטור את בנו את אשתו, כיון שבכך חשוב כבית שלו.

ד. רווק שמתארח אצל אחרים או שאשתו בבית החלמה והוא נסע לאביו או לחמיו או להתארח, אפילו אם עתה הוא אוכל על חשבון בעל הבית המארח ואינו משלם לו כלום על האוכל, צריך לתת פרוטה לאביו או למארח, על מנת שיקנה לו חלק בשמן, או לחילופין יגביה את בקבוק השמן לפני נתינתו לבזיכין, ובהגבהה זו יקנה לו אביו חלק בשמן.


קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן | חייגו בכל עת: 8416* | 03-30-8888-5 | מס' ישיר מארה"ב – 151-8613-0185 | ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com

הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!