האם כובאנה או מלאווח נחשבים תבשיל לעניין סעודה המפסקת – ופסקי הלכה נוספים בענייני הצום מאת הגאון רבי איתמר הלוי מחפוד שליט"א

מהם ההיתרים להתקלח בתשעת הימים לבני אשכנז ולבני ספרד?

לספרדים האיסור הוא רק בחמין מאחר והרמב"ם (הל' תעניות ה,ו) כתב שלא להכנס "למרחץ" ולכן בצונן מותר גמור הוא וכמו שדייק מדברי בתרומת הדשן (סי' קנ), אבל דעת בני אשכנז לאסור אף בצונן על פי משמעות המרדכי והאור זרוע כמ"ש בב"י וכ"פ הרמ"א. ויש מקומות שנהגו לאסור בצונן כמ"ש הבן איש חי (ש"ר דברים אות טז) ואור לציון (ח"ג פכז אות ה), וכמדומני שבדורינו רוב ככל בני ספרד נוהגים קולא בצונן מפאת החום הגדול השורר ואותם הפוסקים שהחמירו הוא משום דהרחיצה לא היתה נצרכת כל כך בזמנם ולא הורגלו כלל לרחוץ מידי יום ביומו, והדברים פשוטים.

וגם רבים מבני אשכנז מקילים מהאי טעמא לרחוץ בצונן בדור המפונק, וכל החומרא היתה בארצותם ארצות הקרות, לא כן כאן בארץ ישראל שהחום רב וכמעט כולהו הורגלו ברחיצה מידי יום ביומו וישנם כמה פעמים ביום ולכן אם אין דעתו מיושבת עליו או שהסובבים אותו אינם סובלים ואין אדם יכול לעמוד מפני ריחו יש כבוד הבריות עיי' שלמת חיים (או"ח סי' שיג-שטז) באגרות משה (אבה"ע ח"ד סי' פד) ושבט הלוי (ח"ז סי' עז) אשרי האיש פסקי הגרי"ש אליישיב (או"ח ח"ג עמו' תסט). ובהליכות שלמה (ח"ג עמו' תכב) החמיר טובא.

*

כובאנה ומלאווח אם נחשבים תבשיל לענין סעודה המפסקת

נראה לענ"ד שאמנם אסור לאכול בסעודה המפסקת שני תבשילין ורק תבשיל אחד מותר, ומאידך גיסא אין האיסור אלא בתבשיל ולא במאפה וכמ"ש באשל אברהם מבוטשאטש (סי' תקנב) וכן תה וקפה לא חשיב "תבשיל" אע"ג דשתיה בכלל אכילה ותנן "לא יאכל בסעודה המפסקת ב' תבשילין", מ"מ לענין זה תה וקפה לאו בשם "תבשיל" הם, ויעויין במשנה (נדרים מט.) אמר קונם תבשיל שאיני טועם, אסור במעשה קדרה רך ומותר בעבה, ומקשה הגמ', והא מתבשיל נדר. ופירשו התוס' (ד"ה והא): "ורך לא הוי תבשיל כיון שהוא רק כמים בעלמא". וא"כ מוכח דמשקה לא חשיב "תבשיל", אע"ג דיש לדחות דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם, מ"מ הכא לאו בשם חשיבות תבשיל. וכ"פ מרן החיד"א במחב"ר (סי' תקנב) ואכמ"ל.

ומכל מקום נראה, ד"כובאנה" בכלל מאפה היא ולא חשיב תבשיל ולכן יכול לאכלה עם ביצה או חביתה או שאר תבשיל ולא חשיב ב' תבשילין, ואע"ג דגדולי חכמי תימן החשיבוה כבישול, עיי' שו"ת חן טוב (סי' מג) וזכרוני אי"ש (סי' לא) לענין שאף אם אכל קביעות סעודה אינו מברך ברכת המזון כדפסק השו"ע (סי' קסח סי"ג) וכן גבי הפרשת חלה אינו חייב מעיקר הדין להפריש ממנה מכיון דהיא מבושלת וכהא דשו"ע (יו"ד סי' שכט ס"ד), מ"מ לענין סעודה המפסקת בעינן חשיבות ושם "תבשיל" וכלשון הטור בשם ריצ"ג: "תבשיל שהוא דרך כבוד" וכ"כ בספר המנהיג (הל' ת"ב) ואין הכובאנה בשם "תבשיל" וגם היא באה במקום לחם לשובע  וכמו כן מלאווח לא חשיב תבשיל אלא מאפה ומותר לאכול תבשיל יחד עם מלאווח.

גם נראה דעירוי מכלי ראשון על "אבקת פירה" או קוסקוס או "מנה חמה" חשיב "תבשיל" אפילו אי נימא דעירוי דמבשל רק כדי קליפה, לא חשיב בישול לענין זה וכמ"ש באשל אברהם שם, וכן לעניין בישולי גויים מסתברא דעירוי לאו בכלל האיסור וכ"כ בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' רצו), מ"מ כאן שהאבקה כבר נתבשלה אלא שבתהליך מסויים ובטכניקה הפכוהו לאינו ראוי על מנת שלא יתקלקל ויחזיק חיי מדף עד שיערו עליו רותחים, מ"מ כיון שתוך כדי התהליך התבשלו הרכיבים עתה אין המאכל נוצר רק על ידי עירוי בעלמא אלא חשיב תבשיל ממש ואסור.

גם נראה לענ"ד דחלב ולבן ושמנת ושאר מוצרי חלב לא חשיבי בחשיבות "תבשיל" ומותר לאכול גם גבינה וחביתה ולא חשיב שני תבשילין. ואין להקשות מדברי התוס' (תענית ל. ד"ה ערב) דגבינה המבושל בקדירה אין חשש לאכול דכל דבר שהוא נאכל כמו שהוא חי כמו חלב כמו גבינה כמו תפוחים אין בהם תורת בשול כלל עיי"ש. ומוכח דלפוסקים דס"ל דגם בדברים הנאכלים חיין יש בהם תורת תבשיל ואסור, אז גבינה נמי אסורה, וי"ל דמיירי באופן שעושה מהגבינה או החלב תבשיל כמו שיש עושים מרק עם שמנת וכיו"ב, אמטו להכי אסור לולי מה דס"ל לתוס' דבדבר שנאכל חי לא חשיב "תבשיל". וגם כל התהליך בישול אינו בשביל שיחשב בשם "תבשיל", אלא רק בשביל לפסטר מהחיידקים שלא יתרבו ולא חשיב תבשיל ועיי' בבא"ח (ש"ר דברים אות יט) ודלא כאור לציון (ח"ג פכ"ח אות ב).  

גם נראה, דמצד עצם הדין מותר לאכול מיני חמוצים ולא חשיבי "תבשיל" והרמ"א (סי' תקנב ס"א) כתב דלא יאכל אחר סעודתו צנון ומליח, דברים שנוהג בהם בשאר פעמים, כדי שיתנהג בפרישות, הנה כי כן חזינא דאע"ג דקימ"ל מליח כרותח, זה רק לעניין לתת טעם ולאסור אבל לא דחשיב "תבשיל" הגם דגבי עירוב תבשילין פסק השו"ע (סי' תקכז ס"ג) דצלי, שלוק, כבוש או מעושן מהני לעירוב תבשילין, מ"מ אין ללמוד משם לעניין חשיבות תבשיל, והא השיוכנה"ג (סי' תקנ"ב הגה"ט אות ב) כתב גבי כבושין כחמוצים וכיו"ב הוא רק מצד שצריך למעט מהנאה ולא מצד מה דחשיב תבשיל חזינא דלא ילפינן מעירוב תבשילין ולכן למרות דכבוש לעניין איסור והיתר חשוב כמבושל, מ"מ בסעודה המפסקת שפיר דמי מצד עיקר הדין, וכבר כתבו הראשונים דהגם דלעניין עירובי תבשילין דג וביצה שעליו נחשב כשני תבשילין, מ"מ לענין סעודה המפסקת נחשב כתבשיל אחד ולכן אם בישל כמה מינים בקדירה אחת ודרכו בכך חשוב כתבשיל אחד לעניין סעודה המפסקת אע"פ דלגבי עירוב חשיב כשני תבשילין, היא קולא מיוחדת, עיי' להרמב"ן בספר תורת האדם ובריטב"א (תענית ל.) ובמאירי ובר"ן שם ובספר המנהיג (הל' ת"ב) ובב"י שם ובמטה יהודה (אות ג) ועיי' בערוה"ש (ס"ז).

*

אשה שנמצאת בשבוע 31 להריון, מניסיון קודם, אם תצום באופן מלא תקבל צירים,השאלה האם יש זמן מוגדר שבו אפשר  שתתחיל לשתות או לשיעורים?

החל מהבוקר מייד תשתה ותאכל רגיל רגיל. ואין דין שיעורים לגבי תשעה באב רק לגבי צום כיפור אלא אם כן יש צורך גם בלילה יכולה לאכול ולשתות. ובדרך כלל יכולה עד הבוקר, ועיי' שו"ת אבני נזר  (או"ח סי' תקמ).

*

מעוברת בסוף חודש רביעי – האם צריכה לצום בתשעה באב?

בעיקרון מעוברת צמה אלא אם כן מרגישה חולשה או סחרחורות או חלילה ציר. והחולשה היא כל שמרגישה מעבר למה שבני אדם צמים, ומסתמא כל מעוברת כיום עונה להגדרה זו ולא צריכה לצום אם כי ההוראה הכללית לצום, אבל בדרך כלל מרגישה באחד מהמיחושים האלו. ואם ההמוגלובין או הברזל נמוך גם פטורה.


קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן | חייגו בכל עת: 8416* | 03-30-8888-5 | מס' ישיר מארה"ב – 151-8613-0185 | ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com

הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!