שאלה:
בעיר גן יבנה בשתי בתי כנסת (הנוהגים כמנהג ק"ק שרעב) בישוב, נוהגים שלא לומר בשני וחמישי את כל נוסח והוא רחום המקובל בכל המקומות, אלא כך הם מסדרים את התחנון לב' וה':אומרים תחנון ונופלים על פניהם, לאחמ"כ אומרים אשמנו מכל עם ביום ב', ותמהנו מרעות ביום ה', ולאחמ"כ אלהינו ואלהי אבותינו, ולאחמ"כ מיד אומרים 'הפותח יד בתשובה וכו' ולא אומרים את כל נוסח והוא רחום.
לאחר שניסיתי מס' פעמים – כפי ששמעתי מת"ח שעיקר התחנון זה אמירת והוא רחום, ניסיתי לשכנע אותם לחדול ממנהג זה ולומר את כל הנוסח. אך הם טענו בתוקף שכך מנהגם כבר זה מכבר, והנח להם לישראל וכל המשנה…
ורצינו לברר, האם נכון מנהגם זה או שעליהם לשנות זה המנהג?
תשובה:
כפי שנתברר, המנהג הפשוט בתימן היה וכ"ש בקהילות שרעב, שלא לקצר באמירת והוא רחום כפי שציינת בשאלה, מלבד מקומות מעטים בצנעא וכדומה.
ונראה, שאין זה אלא מנהג שהונהג על ידי עמי ארצות הממהרים לעבודתם, וחשבו ועשו דין לעצמם שיש לקצר בתחנונים הנאמרים בימי ב' וה', ולכן דילגו ואמרו רק 'הפותח יד בתשובה'.
ולמעשה, חס ושלום לשנות ולקצר באמירת והוא רחום בשום דרך, ויש לאומרו כפי המובא בסידורי הקהילות.
שהרי עיקר התחנון שאומרים בימי ב' וה', הוא אמירת 'והוא רחום' כפי הנוסח המובא בסידורים, אשר נתקן מחמת ההיא עובדא דג' זקנים וכו', וכמו שהובא בכל בו (סימן י"ח) ובאבודרהם ובספר המנהיג ועוד, ואכמ"ל להביא עוד את דברי רבותינו הפוסקים בזה.
אשר על כן, אין לשנות המנהג המקובל בכל תפוצות ישראל ויש לחזור ולהנהיג כבתחילה, ויאמרו את נוסח והוא רחום המלא כמובא בסידורים.
ותבורכו מפי עליון.
