בדין אמירת סליחות קודם חצות הלילה
מאת הגאון רבי איתמר הלוי מחפוד שליט"א
שאלה: לגבי אמירת י"ג מדות של רחמים בחצות לילה, האם צריך להקפיד לומר את הי"ג מדות בדיוק בחצות לילה, או שאפשר להקדים מעט קודם חצות לילה.
תשובה: אין לומר קודם חצות אפילו מעט, ולדברי המקובלים הוא חמור ביותר. עיין במגן אברהם סימן תקס"ה ס"ק ה', וברכי יוסף ס"ק ב', וכף החיים שם.
*
בדין ברכות התורה קודם אמירת הסליחות
מאת הגאון רבי איתמר הלוי מחפוד שליט"א
שאלה: באופן שמשכימים קום לומר הסליחות באשמורת הבוקר קודם תפילת ותיקין, האם למנהגינו חייבים לברך את כל ברכות התורה לפני אמירת הסליחות או לא. וכן יש לשאול, האם יש עניין להקדים את ברכות השחר לאמירת הסליחות או לתפילה.
תשובה: הרי מרן השו"ע סימן מ"ו סעיף ט' הביא בסתם, שלא יקרא פסוקים קודם ברכת התורה גם אם אומרם דרך תחנונים ותפילה, ויש אומרים שאין לחוש, ונכון לחוש לסברא ראשונה. והרמ"א הוסיף דהמנהג כסברא אחרונה, "שהרי בימי הסליחות מתפללים כל הסליחות ואחר כך מברכין על התורה עם סדר שאר הברכות". אכן כבר בתשובות פאר הדור לרבינו הרמב"ם סימן ק"ד אסר. וכן רבינו השתילי זיתים שם השמיט הגהת הרמ"א דמנהגינו כדעת מרן בסתם דאסור, וכמ"ש בשתילי זיתים שם ס"ק י"ח.
אך מנהג הבלדי שלא להקפיד בדבר, וכן משמע מסידור עץ חיים שהביא ריבון העולמים קודם ברכות התורה, והא יש שם פסוקים ותחנונים. ועיין מה שכתב בפסקי מהרי"ץ ח"א עמ' צ"ז.
★
בדין אמירת סליחות דרך הרדיו או הלוויין כאמירה בציבור
מאת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א
שאלה: האם אמירת סליחות דרך הרדיו או הלווין נחשבת כאמירת סליחות בציבור, או שעדיף לומר בציבור ממש בבית הכנסת הסמוכה לביתו ולא בדרכים אלו. והאם מותרים לענות דרך זה אמן של הקדיש, וכן י"ג מדות של רחמים וכדו'. והאם יש בזה מעלה של ברוב עם הדרת מלך.
תשובה: בשמיעת הסליחות דרך הרדיו אין נחשב הדבר כאמירתם בציבור, ואולי יש בו מעלה שמתפלל בשעה שהציבור מתפללים. ובודאי שעדיף לומר הסליחות בבית הכנסת, ובפרט שבזה ישנה מעלה של מקום תפילה שמועיל לקבלתה. ולעניין עניית דברים שבקדושה דבעו עשרה, ישנן דעות באחרונים בדבר אם מותר לענות באופן שהוא שומע מהרדיו וכיו"ב בשידור ישיר. ולא עוד, אלא אפילו כשהוא נמצא באולם גדול ומשתמשים באמצעי הגברה, דעת הרבה מהאחרונים שאינו יכול לענות כיון שקול זה אינו קול אדם אלא חשמל בעלמא. והני מילי בדברים שהוא מחוייב בהם, אבל בדברים שאינו מחוייב בהם יכול לענות כל שהוא באותו המקום, אבל אם הוא במקום אחר אפילו בכה"ג אין לו לענות. וכבר הארכנו בזה בספרנו בית תפילתי ח"א עמ' קנ"ג, יעו"ש.
*
בדין אכילה וטעימה קודם עלות השחר ואמירת הסליחות
מאת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א
שאלה: האם ראוי להמשכים קום לאמירת הסליחות קודם עלות השחר, לאכול מעט עוגות ודברי מאפה כדי להתעורר לבו יותר ועל מנת שיהיה לו ערנות יותר בשעת אמירת הסליחות, או שיש להימנע מזה.
תשובה: מן הדין אין חל האיסור לאכול קודם התפילה אלא משעלה עמוד השחר בלבד, וכמ"ש הרמב"ם (פ"ו מתפילה ה"ד), ובשו"ע (סימן פ"ט סעיף ג'). אלא שלפי המקובלים כל שישן שינת קבע אסור לאכול אף קודם לכן. ומנהגינו כעיקר הדין ולא החמירו כחכמי המקובלים, וכשהיו משכימים בכל שבת ללמוד היו טועמים אף קודם התפילה. אלא שכל זה כשמשכימים ואומרים הסליחות קודם עלות השחר, אבל המאחרים לאמרם אחר כך, הרי הם אסורים לאכול עד שיתפללו.
אמנם מי שקשה עליו להתפלל בלא שיטעם מעט תחילה, כבר כתב הרמב"ם (פ"ה מתפילה ה"ב) שהרעב והצמא בכלל חולים, אם יש בו יכולת לכוון דעתו יתפלל ואם לאו אל יתפלל עד שיאכל וישתה. וכן פסק השולחן ערוך (שם סעיף ד'). אלא שיש הבדל ביניהם, דלדעת הרמב"ם משמע שכיון שקשה עליו הכוונה מחוייב לאכול כדי שתתיישב דעתו תחילה, ואילו השו"ע כתב אם ירצה וכו'. וכבר הארכנו גם בזה בספרנו הנ"ל (שם עמ' מ"א).
*
בדין תקיעת שופר בחזרת הש"ץ
מאת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א
שאלה: האם צריך להקפיד בכל הלכות של תקיעת שופר, גם בתקיעות שופר בחזרת הש"צ מוסף של ראש השנה?
תשובה: לכתחילה בודאי שיש להקפיד לתקוע כל התקיעות כהוגן, ובפרט אליבא דמ"ד דתקיעות דמעומד הן העיקר שהן מדאורייתא. אלא שאם טעה בהן התוקע כשהם באמצע התפילה לא יתקנו אותו עד אחר התפילה, שיחזור הסימן שטעה בו. אמנם מנהג הבלדי כמ"ש הרמב"ם, ואין תוקעין אלא עשר קולות בלבד כיון שכבר יצאו ידי חובתם בתקיעות דמיושב.
בברכת
תכתבו בספר החיים ובספר הזכרון
ארז בר"י רמתי
