רכישת ארבעת מינים במצב הנוכחי ובדין ישיבת סוכה לחולי קורונה – מאת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א

שאלה: לאור המצב, האם עדיף לרכוש ארבעת המינים בצורה מרוכזת ע"י הזמנה מראש באריזה חתומה וסגורה, או שעדיף בכ"ז ללכת ולרכוש באופן עצמאי כמדי שנה, דבר שבד"כ לוקח זמן רב ואף בד"כ מצריך חשיפה רבה לשהייה רבה במקומות הומיים?

תשובה: בשנים רגילות שאין חשש הדבקות, אם טורח בעצמו על כל דבר מצוה, כגון לרכוש ארבעת המינים יש בזה מעלה שהוא עצמו מתאמץ בשביל המצוה ומשובח יותר, מדין מצוה בו יותר מבשלוחו, כדאיתא בקידושין (דף מ"א ע"א) כי הא דרב ספרא מחריך רישא, רבא מלח שיבוטא. וכן פסק הרמב"ם (הלכות שבת פרק ל' הלכה ו') ז"ל, אף על פי שיהיה אדם חשוב ביותר ואין דרכו ליקח דברים מן השוק ולא להתעסק במלאכות שבבית, חייב לעשות דברים שהן לצורך השבת בגופו שזה הוא כבודו, חכמים הראשונים מהם מי שהיה מפצל העצים לבשל בהן, ומהן מי שהיה מבשל או מולח בשר או גודל פתילות או מדליק נרות, ומהן מי שהיה יוצא וקונה דברים שהן לצורך השבת ממאכל ומשקה אף על פי שאין דרכו בכך, וכל המרבה בדבר זה הרי זה משובח. וכן פסק מרן בשו"ע (סימן ר"נ סעיף א').

וכתב המשנ"ב (שם ס"ק ג') שהוא הדין בכל המצוות, מצוה בו יותר מבשלוחו. ולכן כשהוא עצמו טורח ומקפיד שיהיה לו ארבעת המינים מהודרים, מקיים בעצמו את המצוה יותר מאשר שולח את חבירו. וע"ע בשערי תשובה (שם ס"ק ב') מה שכתב בשם האר"י ז"ל.

אמנם לצערנו היום שהנגיף מתפשט ויש חשש הדבקות, ויש חולים שעוברים את המחלה במצב מסוכן מאוד, בודאי שעדיף לקנות בקניה מרוכזת, שהרי אפילו על ספק הדבקות, יש לחוש לסכנה. והן אמת שאפילו על ספק ספיקא, יש לחוש לסכנה. מדכתיב ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. ואיתא במתניתין תרומות (פרק ח' משנה ד') ואפילו יין של תרומה שנתגלה, ישפך. וכתב רבנו עובדיה מברטנורא (שם) ואין כאן איבוד של תרומה, מפני שאסור לשתותו שמא שתה ממנו נחש. ועוד איתא בעבודה זרה (דף ל' ע"ב) חבית שנתגלה אע"פ ששתו ממנה תשעה ולא מתו, לא ישתה ממנו עשירי. מעשה היה ששתו ממנו תשעה ולא מתו ושתה עשירי ומת.

וכתב המאירי (שם) ושתו מהם הרבה בני אדם ולא ניזוקו, לא יהא אדם סומך על זה. ועוד כתב שם בזה"ל, כל מי שידע בו שאינו זהיר בגלוי, ראוי להיזהר שלא לשתות ממשקין שלו, שכל ספק שבגלוי אסור. משמע מדברי הגמרא שאפילו לא יודע בכלל שהיה נחש, ואם היה נחש שמא לא הטיל ארס, ואפילו שכבר שתו מהחבית תשעה אנשים, בכ"ז לעשירי אסור לשתות דחיישינן שמא היה נחש במקום, ושמא הטיל בו ארס, ושמא הנחש הוא צעיר שארסו שוקע בתוך המשקה לקרקעית הכלי. וע"ע מה שכתבתי באורך בשו"ת ברכת אוריאל (עמוד רכ"ז והלאה).

ולכן בכהאי גוונא עדיף לקנות ארבעת המינים בקניה מרוכזת, מאשר ללכת למקומות הומיים. ובמצב שלנו היום, עדיף לקנות באריזה סגורה בכשרות מהודרת ולסמוך על הרב נותן הכשרות, מאשר להסתובב בשווקים ולהסתכן. וכשם שאנו סומכים בקניית בשר וכל המצרכים על אותה כשרות מהודרת, נוכל גם לסמוך בארבעת המינים.

*

מצות ישיבת סוכה למשפחת חולי קורונה

שאלה: משפחה הנמצאת בבידוד ויתכן שאף חלקם מאומתים או סובלים מתסמינים, ואין להם מרפסת כלל ובכל שנה היו עושים סוכה מתחת לביתם, בחניה או בחצר – כיצד יעשו השנה במצוות ישיבה בסוכה?

כיוצא בזה יש לשאול, לגבי חולה קורונה מאומת, ויתר בני המשפחה אינם מאומתים, ויש רק סוכה אחת בביתם, ולא הצליחו לפנותם למלוניות מחמת העומס הגדול. כיצד ינהג לגבי אכילה ושתיה מחוץ לסוכה?

תשובה: משפחה שנמצאת בבידוד ואינם סובלים מתסמינים וב"ה מרגישים טוב, במיוחד לאחר מספר ימים שהם בבידוד, הרי הם כבריאים וחייבים בכל מצוות הסוכה. עיין שו"ע (סימן תרל"ט סעיפים א', ב'). רק שיזהרו לפי כל כללי הבריאות בירידתם לסוכה (כגון מסיכה) שלא ידביקו ח"ו את שכניהם. ובודאי שלא ילכו לסוכה של השכנים, אלא רק בסוכתם בלבד. ואם אותה משפחה מאומתת וגם סובלת מתסמינים, הרי דינם כדין חולה שפטור מהסוכה, כדאיתא במתניתין סוכה (דף כ"ה ע"א) חולים ומשמשיהן פטורין מן הסוכה. ואיתא שם (דף כ"ו ע"א), חולה שאמרו – לא חולה שיש בו סכנה, אלא אפילו חולה שאין בו סכנה, אפילו חש בעיניו, ואפילו חש בראשו. וכן פסק הרמב"ם (הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ו' הלכה ב'). וכן פסק בשו"ע (הלכות סוכה סימן תר"מ סעיף ג').

והטעם כתב הלבוש (שם סעיף ג') וז"ל, לא חייבה התורה לישב בסוכה אלא כדרך שאדם דר בביתו, דכתיב תשבו שפירושו תדורו כלומר כעין תדורו, לפיכך חולים ומשמשיהם ומצטערים פטורים מן הסוכה, שכן דרכו בכל ימי השנה מי שהוא חולה או מצטער מתבודד במקום מיוחד לו. ולא חולי שיש בו סכנה לבד, אלא אפילו אין בו סכנה כגון חש בראשו או בעיניו הוא פטור, דשמא תזיק לו טרחת עלייתו או ישיבתו בסוכה, וחי בהם אמר רחמנא (ויקרא י"ח, ה') ולא שימות בהם, עיי"ש. וכ"כ בעטרת צבי (שם), עיי"ש.

והנה נראה לע"ד מדלא חילקו הרמב"ם והשו"ע (שם) לגבי חולים, בין הלילה הראשון לשאר הלילות, משמע שאפילו בליל יום טוב הראשון שחובה לבריאים לאכול פת בסוכתו כמבואר בשו"ע (סימן תרל"ט סעיף ג'), מכל מקום חולה אפילו שאין בו סכנה, פטור מהסוכה אפילו בלילה הראשון. וע"ע באליה רבה (סימן תר"מ סעיף ח') שעמד בזה, עיי"ש.

וחזינן למרן החיד"א בספרו ברכי יוסף (שם סעיף ה') שכתב בזה"ל, יש להסתפק לדעת זה דמצטער נמי חייב בליל התקדש חג, אם הוא הדין חולה שאין בו סכנה, דהגם דפטיר מסוכה יהיה חייב בלילה הראשונה. או דילמא דוקא במצטער אמרה הכלבו בעל סברה זו. ומצינן למימר דחולה פטור גם בלילה הראשונה מסברא. ומלשון ארחות חיים (אות ל"ב) וכלבו (סימן ע"א) משמע קצת דדוקא במצטער הוא דחייב בלילה הראשון, אך חולה פטור. עיי"ש באורך. וע"ע במשנ"ב (שם ס"ק ט"ו).

בברכת כתיבה וחתימה טובה

אוריאל חוברה


קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן | חייגו בכל עת: 8416* | 03-30-8888-5 | מס' ישיר מארה"ב – 151-8613-0185 | ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com

הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!