תשובת הגאון רבי אורן צדוק שליט"א
מרבני קו ההלכה 'המאורות'
לק"י
כמענה לשאלה שנשאלנו.
ההוראה לגבי האדם המתואר בשאלה הינה,
שישאר בבית כנסת וישמע את הקריאה, ואם נרדם אין בכך חשש.
והנימוקים לכך.
א. האיסור נאמר כשאדם הולך ביודעין לישון בבית כנסת, וכאן לא תכנן לישון אלא נופלת עליו תרדמה. ואף אם מכיר את עצמו עדיין אין זה בכלל המניעה שדיברו בה, שהכל הוא לאונסו בלא כיוון ותחילתו בהיתר, אלא"כ יניח את ראשו בכוונה כדי לישן שם, שזה הוא שאסור הוא.
ב. כיוון שבא לשמוע את הקריאה בבית הכנסת הרי הוא בכלל 'הלומדים שם' שהותר להם אכילה שתיה ואף שינה (יעויין משנ"ב סימן קנ"א סק"ו) מדוחק.
ג. וכצירוף לכל הנזכר, אפשר להוסיף את הפוסקים שסוברים ששינת עראי לא נאסרה, וכאן נעשית שינה זו על גבי כסאו, ונים ולא נים.
ג. ולא רק שאינו צריך לצאת בשל כך אלא 'אפשר' שאין לו לצאת, כיוון שהיה בכלל הציבור בבית כנסת בתפילת שחרית 'אפשר' שחלה עליו תקנת הקריאה בציבור, ולכן אין לו לצאת. יעויין בזה ביאור הלכה סימן קמ"ו סעיף ב' ד"ה יש מתירים, (ובמה שציינתי בשו"ת אורן של חכמים חלק ראשון סימן י' הערה ב').
ועכ"פ יראה לעשות לעצמו תיקון מועיל כגון לעמוד בשעת הקריאה לפחות מספר פסוקים מכל מברך, או שיקנה לעצמו עליה מסויימת מבעוד מועד, ואז הדריכות לכך תפיג עייפותו. ועוד כיוצא בזה משאר עצות שיהודי צריך להיתקן בכל אורחותיו מפני חמת המצי"ק.
בברכה מרובה
הצ' אורן בכא"מ שמעון צדוק יצ"ו