סרטון נדיר מאת מרן הגאון הרב יוסף צובירי זצ"ל לפרשת חוקת • צפו

הרב יוסף צובירי זצ"ל | צילום: באדיבות הרב יוסף הכהן עראקי
הרב יוסף צובירי זצ"ל | צילום: באדיבות הרב יוסף הכהן עראקי

התגלה וידאו של שיחה מרגשת של מו"ר הרה"ג יוסף צובירי זצ"ל ממעמד הכנסת ספר תורה לבית כנסת שבזי בנס ציונה. בשיחה מדבר הרב על חשיבות כל אות בתורה אשר יש מאחוריה עולמות שלמים. אשר כידוע זה היה מפעל חייו לשימור גרסת התורה המדוייקת של בני תימן.

[המנחה – הרב משה עמיאל (עואמי)]

הרב הגאון מורנו ורבנו הרב יוסף צובירי שליט"א שיחיה לימים טובים וארוכים בחיינו ובימינו אמן. לשאת דברי תורה לכבודה של התורה.

[הרב יוסף צובירי]

היום רבותי, כשבראש שמחתנו, ספרי התורה – תורתנו הקדושה, כשאנחנו מכונסים כאן, קהל קדוש, אבות ובנים, שבתוכנו רבנים הרב זכריה תנעמי שיחיה, אלה שמרביצים תורה ברבים, כבוד כותב ספר התורה הרב נתנאל אלשייך, כבוד רבי משה עואמי שפתח במעמד הזה.

אנחנו עומדים בפרשת השבוע "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" (במדבר יט), [ראוי] שיאמר הכתוב זו חוקת הפרה – חקת התורה? בא התרגום ומתרגם 'דא גזרת אוריתא', מדוע עזב את סיפור הפרה וכלל אותה בכל התורה?

בא ללמדנו שאחד הדברים.. (כשם שחקת הפרה איננו יודעים) טעמה, כך לגבי כל התורה . כי זו האמונה האמתית והצרופה, להאמין בדבר ה', מבלי לחפש ולדרוש ולתור ולחקור, זה הייסוד של כל התורה וכל יהודי ישראלי שכן הוא מאמין בתורה, להאמין בכל מה שכתוב בתורה אף אם לא ידע טעמו ונימוקו. משום כך, כתבה התורה 'דא גזרת אוריתא', גזירה היא – כל התורה כולה גזירה היא.

יש מחכמי המוסר (שאמרו), שכשאדם בא לעשות מצווה בא יצר הרע ואומר לו 'למה לך להטריח את עצמך, למה תתעייף חבל אתה מתעייף, תבטל זמנך, לך תטייל'. אז לפעמים הוא מתפתה. אבל כשהוא מתאמץ לקיים המצווה, יזהר יישמר, שלא יבוא יצר הרע מסביבו מאחרית כי הוא [מסובב אותו] עכשיו תתפאר שעשית מצווה. לא להתפאר. חכמה לקיים המצוות ככה, גזירה מאת ה' לקיים דברו. וכשמקבלים את התורה שהיא גזירה, אין שום שאלות. זה היא האמונה. עד כדי כך שצריך להאמין לקיים התורה בלא תקוות שום שכר.

מספרים על הגאון מווילנא, הגר"א, כשלא היה לו אתרוג לחג הסוכות, סיפרו לו שיש אתרוג וקנה אותו איזה עשיר אחד באירופה. שלחו להביא לרב את האתרוג [כדי] שיצא ידי חובה הגאון מווילנא, הגיעו לעשיר הזה, הרב הגאון מווילנא הוא רוצה תמכור לו האתרוג הזה ובלבד שיעשה המצווה כמו כל ישראל, הוא אמר – אם הוא יסכים לתת חלקו בעולם הבא בשבילי אני אתן לו האתרוג הזה. שאלו את הגאון מווילנא, הוא אמר להם, תביאו לי אתרוג לקיים מצוות ה' ואני אקיים המצווה מבלי העולם הבא. הכוונה לשם שמיים. כאשר האדם זוכה להיות מאמין באמונה שלימה זהו בניינו של כל עם ישראל.

כאשר קראנו שבת שעברה, יש רמז בפסוק, אומר, " וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בַּיי אֱלֹהֵיכֶם" (דברים א), כשהאדם בא ללמוד משהו, דבר, והוא לא מאמין, והוא אומר אני רוצה שתמחישו לי את זה, תנו לי לבחון את זה. הוא [מקיים] "וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בַּיי אֱלֹהֵיכֶם".

האמונה צריכה להיות "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת" (תהלים צב), כמו הלילה, כמו החושך, לקבל אמונת התורה בלי שום שאלות, בלי לתור ולחקור. למדו חכמי הזהר – "ואמונתך בלילות" יש שתי לילות שמסמלים אמונת ישראל, ליל פסח 'מיכלא דמהימנותא' – מצה. ?? ליל סוכות 'צילא?? דמהמנותא' – סוכה. כשאתה יושב תחת הסוכה זה כשאתה מאמין, אכלת מצה כי אמר הקב"ה לאכול מצה, זה גם כי מאמינים, זאת בלי שאלות. זאת היא ואמונתך בלילות. צריך להיות אמונתנו שלימה ותמה בלי שום פקפוק.

כאשר אנחנו רואים תורתנו הקדושה שעומדת לפנינו – ספרי התורה. התורה שמרה עלינו בגלויות יותר מששמרנו עליה.

הקב"ה אומר, " הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה" (ירמיהו לא כ), אמר הקב"ה לירמיה תאמר לישראל למרות שהם יוצאים בגלות, ושם אין קיום מצוות ואין תורה, כשיחזרו לארץ ישראל, לא יהיו בעיניהם כחדשים. לכן שימו לכם תמרורים, כמו שאנחנו עושים תמרור להכיר הדרך שלא נטעה, לחזור. שמו להם תמרורים – בתפילתנו בכמיהתנו, בברכת המזון שלנו, בשלוש תפילות בכל יום, אנחנו מזכירים ציון וירושלים. אלה התמרורים שדיברו תמיד בהם. כשחזרנו לארץ ישראל אנחנו לא [נשכח] מה זה ציון ומה זה ירושלים. אנחנו זכרנו אותם כל הזמן. היינו אומרים נגיע לירושלים למעוז ציון אפילו נמות. ובכן רבותי אלה התמרורים אשר הביאו אותנו לארץ ישראל. כאן לבוא קיומה של התורה וקיומם של המצוות.

עד כדי כך רבותי, תורתנו הקדושה צריך להאמין בה מפני שיש בה כל אות ואות שבה, יש בה עולמות שלמים. נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע (משלי ה ו).

כתוב בילקוט שמעוני אם ידעו ישראל לפרש אותיותיה של התורה היו יכולים לברוא עולמות.

תורתנו הקדושה אין כמוה בכל התורות. אומות העולם יצרו להם תורות. קראו להם מילים יצרו להם ציבור. התאספו אנשי האתונה והמנהיגים והתחילו לברוא להם עולמות, לסדר אות כזאת ואות כזאת, זה סימן וזה סימן, נבטא אותה כך וכך וזה יהיה דיבור, יצרו להם חוקים, הם נימוסים – חוקים, כתבו להם. תורתם של אומות העולם נקראת הסכמית. הסכימו עליה להיות עליהם. אבל תורתנו הקדושה לא הסכמית, נתנה מפי המחוקק העליון גם אם לא נסכים. גם אם לא רצינו אמר הקב"ה אני כופה  עליכם הר כגיגית, לקבל את התורה, לא [שאל אותם]. שתורתנו הקדושה אמיתית, [אש לבנה] אש שחורה כתובה על גבי אש לבנה. לפני הבריאה תורתנו הקדושה אותיותיה אסורות, דהיינו שמות הקודש, וכותב הרמב"ם כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה. יכולים לצרף אות לאות, מי שהוא בקי. וכך אמרו חכמינו בתלמוד, יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו שמיים וארץ. כשברא הקב"ה בריאה היה מסתכל בתורה ובורא העולם. כשברא הקב"ה את העולם היה מסתכל בתורה ובורא העולם. וכך יש רמז [בידיעה] השם י ו-ה צר העולמים – יצר העולמים, כי ביה ה' צור העולמים, כך תורתנו הקדושה. בשום דת יכולים להבין את ההלכות. ספר תורה שנכתב חסר בו אות [פסול]… איזה תורה [פסולה] אם יחסר [בה אות] ו ?? אם אתה קורא "אֹתם" חסר [אות ו] והנה אתה דורש אותה – אתם, לפעמים יש אותם עם ו', ובכן האם זה פוסל הרי יש יש גם אוֹתם עם ו', למה אסור? זאת מראה שכל אות ואות ספורה ומנויה, לפי המחוקק העליון ריבונו של עולם.

לכן רבותיי, נאמר גם, לא לחינם אמרו חכמים מי שאין ביכולתו לעסוק בתורה ואיננו מבין כלום, אפילו למד כל היום, פסוק "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע" (בראשית לו כב). וחוזר על הפסוק על הפסוק הזה כל היום, מעלה עליו כאילו הוא עוסק בתורה. כי היא ראות עינינו והיא מחשבתנו, [] ואחות לוטן תמנע? מה? כל אות ואות ספורה ומנויה לפני הקב"ה.

פתחו רבותי בפרק חלק, ביאור הרמב"ם על המשניות סנהדרין, שמה מביא שלוש עשרה עיקרי התורה. היסוד השביעי והיסוד השמיני, הוא מדבר שם איך תורה מן השמיים. לצערנו הגענו עם תום, כי [התורה] מהשמים – [כך] מתימן באנו לכאן. אבל ישנם כבר מפקפקים שפוקרו על ידי מסיתים ומדיחים אשר [השתבשה] היהדות התורה מקרבם, מרצונם או שלא ברצונם. ואסור לנו להתפתות רובי. באו לכאן אנשים [אמרו להם] התורה זה היסטוריה. מי שאומר שהתורה היסטוריה סיפורים כמו  הסיפורים בעולם טעה טעות גסה ביסוד התורה.

הרמב"ם כותב תורתנו תורה מן השמיים, לא יצרנו אותה, לא הסכמנו עליה כמו שאר אומות לא חיברנו מילים, לא מינו הדיבורים, [אלא] נתנה כולה מפי עליון עם כל אות ואות שבה. וכך הוא כותב, ביסוד השמיני, גם הסיפורים של תורתנו הקדושה כולם עשויים מאחרי אש שלהבת י-ה, כולם יש בהם סודות עמוקים וצפונים. ועד כדי כך תפתחו הרמב"ם על המשנה סנהדרין, הוא כותב אין הבדל ואין הפרש בין פסוק "ואנכי ה' אלוקיך" ובין "תמנע היה פלגש" […], אין הבדל בין פסוק "ובני חם כוש ומצרים" ובין פסוק "שמע ישראל". זה מבית מדרשו של הרמב"ם. כולם גם הסיפורים הללו קדושה, כל אות ואות שבהם נוצרה מתחת לכסא כבודו של הקב"ה מאש שחורה שהיתה על גבי אש לבנה. […] חכמינו אומרים לשון ערישה לישה קמח ממנו מפרישים חלה. לשון ערישה זה כששוכבים עליה – הנה "הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל" ערישה ששוכבים על מיטה. התורה לומדת כאן […]

מצילים ספרי הקודש מצילים הנפשות. ספר תורה מה נעשה ממנו? אומרים (גמרא שבת קטו ב) – ספר תורה אם כבר הטשטשו כל אותיותיו ישאר במקומו. אבל אם עדיין יש שמונים וחמש אותיות קיימות בו, אפילו שנטשטש כולו כשקוראים איתו ויהי בנסוע הארון ויאמר משה [עש] ובנוחו יאמר שובה ה' אז מצילים מהדליקה [בשבת] התורה בשביל השמונים וחמש אותיות אלה. וכך אילו יהודי הלך והוא עדיין מאמין בארון ה', בספר התורה, הוא מאמין שכן הקב"ה הוא מה שמשגיח על עם ישראל אפילו שהוא עבריין – מציל – […], כשיחזור ליהדותו הרי … יהיה באמונה שלו. אבל גם אם הוא לא, אם לא נשאר מספר התורה לא מויהי קומה ה' ולא מארון ה', אם נשאר מספר התורה הזה עוד תיבה אחת י-ק-ו-ק מצילים הספר בשביל שם הויה. היהודי הזה, אם עדיין בקרבו הוא מאמין בשם שמים, ביום מן הימים יעלה על רוחו לחזור.

לכן רבותי, עם ישראל קשור בעבותות אהבה לספר התורה. ספר התורה שאנחנו מלווים אותו – הוא מלווה אותנו. שמר עלינו בגלותנו, שמר עלינו מאומות העולם כולם, ועלינו כיום לא רק לשמוח בספר התורה, לא רק לנשק ספר התורה, אלא חוץ מנישוק לנשק, וחוץ משמחה לשמוח בספר התורה, לקיים מה שכתוב בו, רבותי.

ממשילים משל למה הדבר דומה לחולה שהלך לרופא, ואמר לו יש לי מחלה, אומר לו קח פתקאות תרופות רשם לו מה זה ומה זה, מה הוא [החולה] עשה? הלך כל יום הוא מוציא הפתק הז ושותה עראק, חזר עוד חולה יותר גרוע ממה שהיה. אמרו לו מה עשית? אמר הייתי מקיים לפי מה שכתוב בהם קח תרופות מה אתה שתית? וכך, לא רק לנשק ספר התורה, אלא לקחת ספר התורה לראות מה שכתוב בו ולקיים המצוות שבו.

לכן רבותיי, תפילתנו כאן לפני שוכן מרומים, שאלה שהכניסו ספר התורה הזה הערב, יהי רצון שזכות התורה חופף עליהם, זכות התורה תגן עליהם, זכות ספר תורה שבאנו לשמוח איתה הערב תגן עליכם, זכות התורה תציל כל עם ישראל וצרתי כל צורריהם למיניהם. ובזכות עסק התורה וההגיון בה יסתתם פיהם של כל המקטרגים על עם ישראל, בעליונים ובתחתונים אמן.

[המנחה]

אומר הפסוק 'יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם' וכבר שלמה אמר כתב ואמר בשיר השירים: 'ישקני מנשיקות פיו' אמרו חכמים במדרש אם אדם עסק בתורה שפתיו נושקות לכל דיבור ולכל הלכה ולכל מילה בערגה ואהבה, זוכה והקב"ה מנשקו על פיו. כמה תענוג. אני לדודי ודודי לי. דבקות כזאת עילאית. שאדם עוסק בתורה בדבקות כזאת בקב"ה, איפה יצר הרע? ואתם דבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום.—————————–
דן עמיאל
054-5236891


קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן | חייגו בכל עת: 8416* | 03-30-8888-5 | מס' ישיר מארה"ב – 151-8613-0185 | ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com

הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!