אתמול התחילו בסייעתא דשמיא מסכת עירובין.
רבבות רבות יהודים יקרים מצטרפים ברננה ובגילה אל הרכבת הנוסעת כבר שנים רבות, רכבת הש"ס, זו שגומעת מסכתות בזו אחר זו, חולפת ביעף על פני תחנות של סיומים והתחלות, ומגיעה בסוף בבטחה אל הרציף המיוחל, היעד הנכסף – סיום הש"ס כולו.
ותמיד ישנם את אלו המתמהמהים. חוככים האם להצטרף. מהססים אם לקפוץ על הרכבת המהירה. מסתפקים. כן בשבילי או לא בשבילי. עוד אפשר להספיק עד שהרכבת תתרחק…
נרוץ רגע אליהם ונשאל אותם בשקט מה מפריע להם. מה רובץ להם על הלב ומונע מהם מלעשות את הצעד הנכון והמעניק חיי נצח.
ובכן, מסכת עירובין מפחידה אותי! לוחש לנו אחד בקול לא לו. הוא זוכר מהסיפורים ש'עירובין' זו מסכת הנדסית עם איורים מסובכים.
לאחר בדיקה מהירה, התברר כי גילו נושק לגיל הביניים. הוא פשוט לא מעודכן בהתפתחות מערך ההסברה המתקדם בשנים האחרונות.
מעולם לא הציץ במהדורות החדשות הרואות אור, בהן אף ילד רך מסוגל להבין את התסריטים המורכבים ביותר במסכת על נקלה. שלא לדבר על פיתוחי מדיה והאפשרויות לקבל הסברים נפלאים בהגשה מקצועית ודיגיטלית נגישה לכל נפש.
רעהו, הבא בתור, דווקא לא נבהל ממסכת עירובין ספציפית. הוא עשה חשבון קר ויבש. הוא קורא היטב את הנתונים. מכיר את עצמו ולא רואה את עצמו בנוי ומסוגל להתנתק כל יום למשך חצי שעה- שעה, לצורך לימוד הדף.
לאחר בחינת האיש, מדובר באמת באישיות רמת דרג, אדם עסוק מאוד שצוות עוזריו החרוצים אינם
מדביקים את קצב המשימות היומיות שלו.
הוא תלה בי עיניים שואלות. בעצם הוא גם מאוד רוצה ללמוד, אבל יש רצוי ויש מצוי. כשעסקים ומטלות חובקי עולם תלויים בך, איך אתה מסוגל לעזוב הכל וללמוד?
עניתי לו במילה אחת: 'קורונה'. סתמתי ולא פירשתי. הוא הבין מיד. חייך ומיהר לשגר הוראה לאחד העוזרים לרכוש עבורו 'גמרא עירובין מהודרת'. אף החל לבדוק איזה שיעור מתאים לו בסדר יומו העמוס.
העוזר, פחות ממולח, לא התבייש לשאול. מה הקשר בין קורונה ודף היומי? – שמחתי להסביר לו. הזכרתי לו שורה של אישי ציבור נודעים שבתקופה זו נאלצו לפתע להיכנס לבידוד, או נעלמו מהאופק בעקבות חשש קורונה, תסמינים, חשיפה לחולה מאומת וכהנה. פגישות הרות גורל הוקפאו, נדחו או בוטלו לגמרי, עסקים מסועפים נעצרו באיבם, ומי מדבר בכלל על שמחות משפחתיות, חתונות וכדומה שנדחו מפאת בידודים ואימותים.
למדנו מכך, שאדם בכל מצב בעולם, יכול לפתע להצהיר 'חגיגית' שהוא כרגע מנוטרל מכל פעילות ושום דבר בעולם לא יעצור בעדו. כך גם כאשר מגיע זמן הלימוד שקבענו לעצמנו, צריכים פשוט לאמץ את מאמר חז"ל: "אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה" – כביכול האדם לא קיים בעולם, הוא מנוטרל ואינו כשיר כעת לשום דבר בעולם – כך ניתן ללמוד בכל יום ובכל מצב. …"מבוי שהוא גבוה למעלה מעשרים אמה…" בהצלחה גדולה!
(הרב י' טברסקי, 'המבשר' – הפותח בכל יום דרשו)
והנה שיעור מיוחד לצפיה בליווי תמונות – באדיבות ארגון דרשו
