אם מצטרפים למניין מחצרות הבתים
שאלה: תפילה בציבור, האם מצטרף למניין מחצרות הבתים, ומאיזה מרחק, והאם צריך דוקא לראות את כל המניין כולו?
תשובה: א. אנו נמצאים לצערנו בזמן קשה לעם ישראל שהסכנה מרחפת מפני הנגיף, והכאב והצער שבתי כנסיות ובתי מדרשות נעולים, כי מפני סכנת הדבקות אין בידנו להתפלל בציבור בבית ה' בית מקדש מעט, ובמיוחד בזמן זה שזקוקים אנו ביותר לעת רצון.
ואיתא בגמרא ברכות (דף ח עמוד א) ואני תפלתי לך ה' עת רצון, אימתי עת רצון – בשעה שהצבור מתפללין וכו'. רבי אחא ברבי חנינא אמר, מהכא "הן אל כביר ולא ימאס", וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב – לי כי ברבים היו עמדי.
ועתה מחמת הסכנה בהרבה מקומות עם קדושים, מתקבצים מהבתים ומהחצירות ועושים להם מנין, ואשריהם ואשרי חלקם. ויש להם לסמוך להקל, וכ"ש בזמן זה שהוא שעת דחק גדול. וכבר פסק בשו"ע (סימן נה סעיף יד) מי שעומד אחורי בהכ"נ וביניהם חלון, אפילו גבוה כמה קומות, אפילו אינו רחב ארבע, ומראה להם פניו משם, מצטרף עמהם לעשרה. הגה: גגין ועליות אינן בכלל בית, והעומד עליהם אינו מצטרף. וכתב המשנה ברורה (סימן נה ס"ק נג) בכה"ג שאין רואין אלו את אלו, עיי"ש.
ואע"פ שבשערי תשובה (שם ס"ק טו) הביא פלוגתא בזה, עיי"ש. מכל מקום בכהאי גוונא שהוא שעת סכנה אם רואים אלו את אלו, ודאי שיש להקל, כדי שלא יתבטלו מלומר קדיש וקדושה. וע"ע שם במשנ"ב (ס"ק נז).
וכדי להצטרף לעשרה, די בזה שיראו את הפנים, וכמו שכתב ערוך השלחן (סימן נה סעיף כ) שכיון שבכל עשרה מישראל שורה השכינה, ועיקר השראת השכינה היא על הפנים, כמו שמצינו אצל משה שנאמר בו "כי קרן עור פניו", לכן חשובה ראיית הפנים כראיית כל הגוף. וע"ע בספר הליכות שלמה תפלה (פרק ה דבר הלכה אות יח) שכתב, צירוף הנעשה על ידי חלון אינו משום שאז שומע את התפילה, אלא שראיית הפנים היא לעיכובא, ואם אינו מראה להם את פניו חשוב כמתפלל יחידי. ויש להאריך בזה, ואכ"מ.
*
עניית אמן אם לא שמע את הברכה
שאלה: האם מותר לו לענות אמן על ברכה מברכות שמונה עשרה, שהעונה רק שומע את עניית האמן של שאר המתפללים, והוא אינו יודע על איזה ברכה הוא עונה?
תשובה: כתב מרן בב"י (סימן מו ד"ה דתניא) בזה"ל, כתוב בהגהות מיימוניות פ"ז מהלכות תפלה (אות פ) בשם רא"ם (יראים סי' רנה) דברכות שמברכין הקוראים בתורה וברכות המפטיר עולין לשומעיהן לחשבון, וכן כתב הרא"ש בסוף פרק הרואה (סי' כד), ומשמע מדברי ההגהות שם דדוקא כששומעין אותן ועונין אחריהם אמן. ולי נראה דאפילו אם אומרים אותם בלחש, כיון שהשומעים יודעים איזו ברכה הוא מברך ומכוונים לצאת בה ידי חובתם ועונין אחריה יוצאים, כדאמרינן בפרק החליל (סוכה נא:) שבבית הכנסת של אלכסנדריא היו מניפין בסודרין להודיע שסיים שליח צבור הברכה ויענו אמן, אלמא שהיו עונים אמן אף על פי שלא שמעו הברכה, דכיון שיודעין איזו ברכה סיים די בכך, וכמו שכתב רבינו בסימן קכ"ד, וכיון שיכול לענות אמן אף על פי שלא שמע משמע דהכי נמי נפיק ידי חובת אותה ברכה בכך, עיי"ש. והוא הדין לנדוננו אם יודעים איזה ברכה מברך הש"צ, עונה אחריו אמן אע"פ שלא שמע הברכה, כגון שהיו בקדושה ואח"כ ברך הש"צ אתה קדוש, אע"פ שלא שמע את הברכה, מאחר והוא יודע שברכת אתה קדוש אחר קדושה, יכול לענות אמן.
*
שריפת חמץ בצל הקורונה
שאלה: שריפת חמץ, איזה דרך ראויה ביותר לבצע השנה שריפת חמץ, מאחר שאסרו כל התקהלות שהיא?
תשובה: ראשית, שריפת חמץ אינה צריכה להיות בהתקהלות, ולכן יכול לשורפו ביחיד. ואם אינו יכול לשרוף את החמץ, יכול לפוררו ולזורקו, באופן שלא ימצאנו אדם ויהנה ממנו. כמבואר בשו"ע (סימן תמה סעיף א) ובמשנ"ב שם (ס"ק ב-ג). ויכול לזורקו גם באסלה, והטעם בכל זה משום דכתיב "תשביתו שאור מבתכם", בכל דבר שאתה יכול.
ויהי רצון מלפני אב הרחמים שיקיים בנו, רפאנו ד' ונרפא הושיענו ונושעה, אמן כן יהי רצון.
בברכת תזכו לשנים רבות ומועדים טובים
הנראה לע"ד כתבתי
אוריאל חוברה
