בשו"ת בית העזרי (חלק ה סימן עה) נדרש הגאון הגדול רבי עזריה בסיס זצ"ל, רבה של ראש העין, לשאלותיו של הג"ר מרדכי חיים שליט"א עורך ומחבר גיליון "פנינים", בעניין מנהגי חג השבועות בתימן – "האם נהגו לקשט את בית הכנסת, והאם נהגו לעשות לחם ארוך ולו ארבעה ראשים, כמובא בדברי הכלבו והחיד״א [וציין לעיין במה שהאריך בזה בגיליונו פנינים (גיליון נה)]. והאם היו מקומות שנהגו לשפוך מים אחד על השני [כי ראית בספר יהדות חבאן בדורות האחרונים (עמ' קמה) שיהודי חבאן נהגו במנהג זה, אולם כתב שמנהג זה אינו קיים אצל יהודי תימן]. והאם נהגו לאכול מאכלי חלב".
הגאון זצ"ל האריך בתשובתו, ונעלה את עיקרי הדברים כלשונו:
א. לא נהגו מנהג קישוט בית הכנסת בעשבים בשבועות, שהזכיר הרמ״א בהגהת שולחן ערוך (סימן תצד סעיף ג), אלא רק מרבים בנרות, כמו בשאר ימים טובים. ולכך מרן הרב שתילי זיתים השמיט הגהת הרמ״א [ויש למאמר מקיף על הנושא בקובץ התורני "מנורה בדרום" (גיליון סא, סיון תשפ"ד), ושם עמ' כז הוזכר שביהדות תימן לא התקבל מנהג זה].
וכן לא נהגו לאפות לחם ארוך ולו ארבעה ראשים. והיה די להם בלימוד המשניות פרק יא ממנחות, שיש בו עניין שתי הלחם. והלימוד במשנה הוא בבחינת ונשלמה פרים שפתינו.
גם לא נהגו לשפוך מים זה על זה בחג השבועות, בכל מחוזות תימן, זולת בחבאן, כמו שציין מעלת כבוד תורתו.
ב. ואשר לעניין אכילת מאכלי חלב בחג השבועות, לא נהגו להדגיש זאת, אלא אכלו כמו בשאר ימים טובים. ויש שהיו עושים זלאבייה, שהיא עיסה מטוגנת עם שמן. ויש שאכלו מלוואח, ויש שאכלו מיני מאפה הנקראים סבאייא, שיש בהן הרבה שמן. ונהרא נהרא ופשטיה.
ואגב העיון, ראיתי במנהגי שרעב שבספר תולדות הרב שלום שבזי (חלק א עמ' עז), שהנשים עושות לביבות בשביל ארוחת בוקר, ואוכלים מאכלי חלב, והיו גם נותנים לשכניהם הערבים, יעוין שם.
ולפי השמועה, יש מעטים בתימן שהיו אוכלים רק מאכלי חלב. אך רובם לא אכלו מאכלי חלב במיוחד, אלא אכלו כמו בכל יום.
ועוד האריך בעניין שורש המנהג לאכול מאכלי חלב וטעמיו השונים, קחנו משם, ואחר אריכות דבריו בשפה ברורה סיכם וכתב:
על כל פנים, אף אם נאמר שאין הטעם הזה מיושב, מכל מקום הנוהגים לאכול מאכלי חלב, אין להזחיח מנהגם חם ושלום, שהרי יש לכך עוד כמה וכמה טעמים אחרים, וחלק מהם הבאתי לעיל, ודי באלו הטעמים להמשיך המנהג. ונהרא נהרא ופשטיה. ומכל מקום מי שלא נהג בזה, אינו צריך להתחיל לנהוג כן, כי אין צורך לחדש מנהגים.
