שאלה:
אדם שנפצע בידו השמאלית והיא חבושה מהמרפק עד כף היד, כיצד יניח תפילין?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
העיקר שיניח את התפילין על הזרוע, והרצועות יהיו על הגבס. רפואה שלימה בעזהי"ת!
*
שאלה:
כאשר מבקשים מהציבור שיקראו תהילים לרפואה שלימה – בשם של החולה שמבקשים עליו רפואה שלימה, צריך לכתוב את שם האמא או של האבא? או שניהם?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
מנהגנו תמיד להזכיר את האבא.
*
שאלה:
האם למנהגנו, יחיד האומר ק"ש חוזר על שלוש תיבות אחרונות, כדי להשלים לרמ"ח תיבות?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
לא.
*
שאלה:
האם מותר להשים טלית בערב שבת, בישיבה? יש אשכנזים וגם תימנים וגם ספרדים בישיבה, ובתפילה לפעמים הנוסח ספרדי ולפעמים אשכנזי – ושמעתי את הרב רצאבי אומר שלא לשים בבית כנסת אשכנזי וספרדי, האם בישיבה העניין שונה? אם ראש הישיבה אומר שאין מנהג המקום [ב"לכה דודי" חלק עומדים וחלק יושבים], כלומר אין פה שינוי ממנהג המקום, מותר להתעטף? עולים גם תימנים לחזנות לפעמים, האם כשהם עולים יכולים להתעטף?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א – בני עיש:
צריך לשאול את ראש הישיבה מה הוא אומר על זה.
שאלה נוספת:
דיברתי עם ראש הישיבה, הוא אמר שאין מנהג לישיבה, ואם זה המנהג שלנו אז אין בעיה להשים. אפשר להתעטף?
תשובת הגאון רבי עמית מגד שליט"א:
תתעטף בהחלט.
שאלה נוספת:
זה נוגע גם להתעטף בטלית בימי חול, למי שנוהג [בידיעה שראש הישיבה מתיר]?
תשובת הגאון רבי עמית מגד שליט"א:
בהחלט כן.
כל הלכת דרך ארץ שלא לשנות ממנהג המקום הינה רק כאשר יש 'מנהג המקום', כגון: בית כנסת שאמי או בלדי או אשכזי או ספרדי וכיוצ"ב – כשמדובר בקהל הומוגני וכולם נוהגים מנהג אחיד באותו מקום, בכה"ג אל ישנה ממנהגם. אבל היום בהרבה מקומות אין מנהג אחיד כלל, כגון 'שטיבלים' למיניהם ששם נאספים כולם, שאמי או בלדי ספרדים ואשכנזים, וכל אחד נוהג כמנהגו, זה בא בשטריימלו וזה בגארטלו, זה בחולצה קצרה והשני בנעלי בית, אלו לוחשים ואלו מטיילים אנה ואנה – ורק לתימני אסור לשים טלית [שזו הלכה פסוקה ולא מנהג], ולא תהא כהנת כפונדקית?
וכיוצ"ב בבתי נופש, או בכותל, ובשאר מקומות ציבוריים, יש לנו לנהוג ככל מנהגינו בלי שינוי, ואין בזה שום שינוי ממנהג המקום, כי מי קבע שמנהגם עיקר? אדרבה.
זאת ועוד, בביהכנ"ס תימני – גם אם אף אחד לא מתעטף, מותר להתעטף ואף מצוה רבה, שהרי זה מנהגינו, ומה שלא מתעטפים זה שינוי מנהג, ולא המתעטף הוא המשנה גם אם הוא יחיד, ולכן אין בזה משום יוהרא, ויתעטף בשופי.
*
שאלה:
האם מותר שאבא יעלה לתורה לקריאת חמישי, ובנו [הקטן] עולה שישי ומוציא את הציבור ידי חובה, כאשר ביניהם עולים ילדים נוספים ל'שישי'?
תשובת הגאון רבי אורן צדוק שליט"א:
אין חשש כלל ועיקר – איננו חוששים לעין הרע, כפי האמור בשלחן ערוך סימן קמ"א סעיף ו', שסגולת התורה שומרת מכל רע, זאת אף אם אין הילד מובלע בין העולים, וכן המנהג פשוט.
*
שאלה:
בעניין מים חמים מ'דוד שמש' בשבת – מה ההלכה לגבי זה, בליל שבת, בשבת בבוקר, בקיץ או בחורף [שהמים לא מגיעים ל"יד סולדת"]?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
לפתוח מים חמים שהוחמו בדוד שמש – ללא תוספת חימום ב'בויילר' – כשזה רק לצורך רחיצת ידיים, כלים וכדו' רבים המתירים, אבל להתרחץ במים חמים אלו רבו האוסרים.
שאלה נוספת:
האם אין בעיה שנכנסים מים קרים לדוד ומתחממים / מתבשלים ע"י המים החמים?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
לא אמרתי "אין בעיה", אלא שרבו המתירים – שזה בגדר "גרמא". ועוד, ספק אם בכלל חשוב "חמי חמה" או "תולדות חמה", והוי ספק בדרבנן.
*
שאלה:
אשמח להמלצה מהרבנים, איזה מקרר כדאי לקנות שמתאים גם לשימוש בשבת בלי חשש?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
יש הרבה מקררים עם הכשר מצוין לשבת של 'משמרת השבת' שבבני ברק, למשל 'שארפ'.
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
'שארפ' (SHARP) – כמובן הסוג שמובנה לשימוש בשבת. אבל הכי טוב להתקין מנגנון שבת אוטומטי, כך שחוסכים את ההעברה ממצב חול לשבת והוא מתוכנת מעצמו להחליף למצב שבת וחול.
שאלה נוספת:
מנגנון שבת – של מי הכי מומלץ?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
אני לקחתי של "משמרת השבת" ומרוצה כבר כמה שנים.
*
שאלה:
אדם שעושה פרגולה לסוכה ורוצה להניח מעליה סוג של רשת מעץ קצת צפוף, שבחג הוא מניח מספר עלים לסכך – האם מותר קשור אותו לפרגולה על ידי ברגים כדי שלא יעוף ושישאר כך בחג, או שבערב החג צריך להוריד את הברגים?
תשובת הגאון רבי יוסף צברי שליט"א:
זה תלוי ברמת הצפיפות – אם זה צפוף מאוד, יש אכן שמוציאים את הברגים לפני החג.
*
שאלה:
האם יש בעיה לקנות למישהו כלי למטבח שטעון טבילה, כשיודעים שהמקבל לא יטביל אותו?
תשובת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א:
בכלי שודאי צריך טבילה, ובודאי אותו אדם חילוני לא יטביל את הכלי, אין לקנות לו, משום מסייע בידי עוברי עבירה. וכ"ש אם אינו יודע שחייב הכלי בטבילה, איכא "ולפני עיוור לא תתן מכשול". אמנם אם יקנה לו ויטבילו, ואח"כ יביא לו את הכלי, תבוא עליו ברכה.
ומהאי טעמא כבר דנו בספרים אם מותר למכור בשר שאינו מלוח לחילוני שיש ספק אולי לא ימלח (וע"ע בילקוט יוסף איסור והיתר חלק א עמוד תס), וכן אם מותר למכור לחילוניה בגד בלי שרוולים שיש חשש שתלך איתו בלא בגד מתחתיו (ע"ע בשו"ת יחוה דעת חלק א סימן י עמוד לב). ואכמ"ל.
*
שאלה:
אבל על אחיו, בתוך שבעת ימי אבלות, האם עולה להיות שליח ציבור בשבת בבית הכנסת?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
אין איסור לאבל להתפלל, בין בחול בין בשבת, ואפילו לכתחילה.
