הגאון רבינו ציון חוכיימה זצוק"ל
ראש השוחטים בירושלים
~ 5 שנים לפטירתו – כ"ח מרחשון ה'תשע"ו ~
עריכה: הרב משה יפת.
קרדיט תמונות: ארכיון מכון המאורות.
הגאון רבי ציון חוכיימה זצ"ל נולד ביום כ"ב לחודש תשרי בשנת ה'תשי"ב, לאביו רבי חיים זצ"ל. בבחרותו למד בישיבת 'פורת יוסף' בעיר העתיקה, שם נחשב לאחד מתלמידיו המובהקים של ראש הישיבה, מרן הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ושל מרן ראש הישיבה הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל.
רבינו היה מפורסם וידוע כאחד מגדולי השוחטים בדור האחרון, ושימש כמפקח אצל כמה כשרויות שונות וידועות, נודע כמומחה גדול בתחומו, שוחט ובודק מפורסם מאד ובר סמכא בכל מה שקשור לתחום השחיטה והניקור, ובשאר בעיות טריפות והעמדת הסכין.
עדות נפלאה הובאה בספר 'רבינו האור לציון' על גודל הנאמנות שרכש מרן הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל לתלמידו, רבינו זצ"ל:
"כבר סופר על זהירותו המופלגת של רבינו (חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל) בענייני אכילה – (ולכן) הידר לאכול משחיטת תלמידו הרב ציון חוכיימה זצ"ל, שבחן היטב את בקיאותו ביידע ובמעשה שחיטה ומליחה כדין" וכו', עד כאן.
מלבד זאת, שימש רבינו גם כמוהל מומחה בבריתות רבות ברחבי הארץ, והכניס רבים בבריתו של אברהם אבינו ע"ה.
היה מקורב אל הראשון לציון הגאון הגדול רבי מרדכי אליהו זצ"ל, ועמד בראש צוות השוחטים בבד"ץ 'ישא ברכה' שבנשיאותו של הגר"מ זצ"ל יחד עם הגאון רבי יעקב יוסף זצ"ל.
כמו כן, שימש רבינו גם כראש צוות שוחטים בבד"ץ 'העדה החרדית', שם המשיך להקפיד על כל דקדוקי השחיטה והלכותיה.
דברי הערכה נרגשים נשא באחת ההזדמנויות הראשון לציון הגאון רבי מרדכי אליהו זצוק"ל:
"חכם בן ציון חוכיימה יודע להסביר דברים בצורה ברורה ויפה מאד. יכול לפרק את הגידים ולאמר מה כשר ומה לא. אנחנו, אף אחד לא בקי בזה. השחיטה של הרב בן ציון חוכיימה – זו השחיטה המהודרת, השחיטה האמיתית כמו שנהגו אבותינו ואבות אבותינו". בהמשך דבריו בירך הראשון לציון את רבינו: "שיזכה להעמיד דור של שוחטים מומחים ויראי שמים". ואכן, זכה רבינו והברכה התקיימה בו במלואה.
במשך השנים הכשיר רבינו בין כותלי בבית המדרש "דרכי הוראה לרבנים" שבירושלים, מיסודו של הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, צוות שוחטים מומחים בתחומם אשר למדו מפיו צעד אחר צעד את מלאכת השחיטה על בוריה, ובזהירות הנדרשת לעבודת קודש זו.
שח בנו של רבינו, יבדל לחיים הרב יונתן שליט"א, שמעתי מפי הרב יוסף אליהו שליט"א, כי אברך אחד הגיע לאביו הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל וטינה בפניו את צערו, כי קשה עליו הפרנסה מאד. כששמע את דבריו, אמר לו הגר"מ: "לך תלמד אצל הרב חוכיימה שחיטה". הלך אליו אותו אברך, ואמר לו: "הרב מרדכי אליהו שלח אותי ללמוד הלכות שחיטה אצלכם". ואכן, רבינו לקח אותו אליו ולימד אותו הלכות שחיטה כדת וכהלכה, וב"ה האברך הנ"ל התקדם יפה בלימודו, כאשר רבינו אף דאג לסדר לו עבודת שחיטה בחו"ל בתנאים מצוינים. אותו אברך תוך כדי עבודתו חסך מכספו וממשכורתו על מנת לשלם לרבינו על לימודו אצלו וכל דאגתו עליו, כפי שבדרך כלל נהוג לשלם. כשחזר האברך לארץ, ניגש אל רבינו לשלם לו שכרו. אמר לו רבינו: "מה פתאום לשלם? אם שלח אותך הרב מרדכי אליהו ללמוד אצלי, אני לא לוקח על זה כסף כלל". ומזה אנחנו לומדים את מסירותו הרבה של רבינו לתלמידיו, ובפרט נאמנותו הגדולה לרבותיו הדגולים.
ואכן, תלמידיו שאהבוהו אהבת נפש ממש קיבלו ממנו בנעימות ובמסירות, בבהירות ובצורה מקיפה בירידה לפרטי פרטים את כל הלכות ודרכי השחיטה.
בספר אור חדש וצמח צדיק למהר"י אלפייה זיע"א, כותב המהדיר הרב דוד יהודיוף זצ"ל בהקדמתו שם דברי הערכה נרגשים לדמותו של רבינו, עוד בעודו נער צעיר, וז"ל:
"וברכה מיוחדת להתלמיד הנעים, יושב בשבת תחכמוני, שוקד באהלה של תורה בישיבת פורת יוסף המהוללה, קנקן חדש מלא ישן, רבי ציון חוכיימה הי"ו, אשר טרח עמי ימים ולילות בהגהת הספר. יה"ר שיזכה לגדול בתורה ויראה, ולהיות מורה הוראות בישראל, אמן", עד כאן לשונו.
גם בקירוב רחוקים עסק רבות, ונפשות רבות הציל מרדת שחת בנועם אמריו ובמתק לשונו, מעשה מדהים סיפרו בני משפחת רבינו, כי שנתיים לאחר הסתלקותו לשמי רום, צלצל יהודי אחד לבנו של רבינו, הרב יונתן שליט"א, כאשר הוא מברר האם זה נכון שרבינו הסתלק לבית עולמו? לאחר שאישר לו שאכן כך הוא. שאל אותו רבי יונתן: "מי אתה?" – השיב אותו יהודי: "אני הייתי יהודי לא שומר תורה ומצוות כלל, מבית חילוני ריק מתוכן. יום אחד פגשתי את אביכם הרב זצ"ל באיזה מקום, וכך התחלנו לשוחח, ומאז הוא קירב אותי מאד, והיום ב"ה אני אברך נשוי אם תשעה ילדים, וכל זה נזקף לזכותו. כי כך הייתה דרכו, לנהוג בצניעות ובענווה יתירה גם בענייני קירוב רחוקים ובכל דבר הקשור לעבודת ה' יתברך.
שבוע לפני פטירתו עבר רבינו זצ"ל בפתע פתאום דום לב, סמוך לביתו בשכונת גאולה. לאחר החייאה שעבר, אושפז בבית החולים 'הדסה – עין כרם' בירושלים. לאחר זמן קצר, ביום כ"ח מרחשון ה'תשע"ו, השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה, לדאבון ולמגינת לב כל תלמידיו ושומעי לקחו, בשנת ה-ע"ד לחייו בלבד. בהלוייתו ליווהו רבים וחלקו לו את כבודו האחרון, וספדו לו מרנן ורבנן גדולי ישראל, כאשר בדבריהם ביכו הם את האבידה הגדולה לעולם התורה בכלל ועולם הכשרות והשחיטה בפרט.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים אמן.
