ועדת השמות בעיריית בני ברק התכנסה אמש (שלישי) לדיון מיוחד, שבמסגרתו התקבלו החלטות באשר להנצחת גדולי רבני העיר בשמות רחובות ושכונות חדשות.
במהלך הישיבה הוחלט כי במספר שכונות בעיר יונצחו שמותיהם של גדולי תורה שפעלו בעיר בני ברק ומחוצה לה: רחוב חדש ייקרא 'חזון עובדיה' על שם ספרו של מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל; רחוב נוסף יישא את השם 'שבט הלוי' על שם ספרו של מרן הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל; ורחוב נוסף ייקרא על שמו של מרן הגאון רבי שמעון בעדני זצ"ל.
עוד הוחלט כי השכונה החדשה בעיר תיקרא 'איילת השחר' – על שם ספרו של מרן הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן זצ"ל. ציר הגישה המרכזי לשכונה, גשר הרלינג, ייקרא על שמו של הגאון רבי משה יהודה לייב לנדא זצ"ל, רבה האשכנזי של בני ברק.
עם זאת, ההחלטות עוררו תרעומת בקרב רבים מתושבי העיר, לאחר ששמו של רבה המיתולוגי של בני ברק, מרן הגאון רבי שלמה קורח זצוק"ל, לא נכלל ברשימת ההנצחה. הגר"ש קורח זצוק"ל כיהן כרבה הראשי של בני ברק במשך קרוב ליובל שנים, והיה לדמות רבנית מרכזית ומוערכת על רבים מתושבי העיר, אשר ראו בו את רבם המובהק.
מעבר לכך, דמותו של הרב זצ"ל חקוקה עמוק בלב בני קהילות קודש תימן בארץ ישראל, לאחר שבשנותיו האחרונות היה למנהיגם הרוחני של בני הקהילה ברחבי הארץ, והשפעתו ניכרה על אלפי ורבבות בני תורה ועמך בית ישראל, בהליכותיו, בספריו ובמורשתו התורנית הענפה.
כזכור, כבר בשנת ה'תש"פ, זמן קצר לאחר פטירתו של הרב קורח זצ"ל, התכנסה ועדת השמות בעיריית בני ברק במטרה לקדם קריאת רחוב על שמו. מי שפעל לכך היה יו"ר הוועדה דאז, חבר המועצה לשעבר אברהם פרטוש, אשר ביקש להנציח את שמו של הרב ברחוב הראשונים בעיר – הרחוב שבו התגורר הרב במשך שנים רבות.
בריאיון שהעניק בשעתו לאתר המאורות, סיפר פרטוש על הקשר האישי והעמוק שזכה לו עם הרב קורח זצ"ל, ועל היכרותו הקרובה עם גדלותו בתורה ובהנהגה. לדבריו, הבחירה ברחוב הראשונים הייתה טבעית ומתבקשת, שכן שם התגורר הרב, בסמוך לשם פעלה לשכת הרבנות, ושם קיבל הרב את תושבי העיר ומחוצה לה לעצה, להכוונה ולפסיקת הלכה.
מרן הגאון רבי שלמה קורח זצוק"ל נולד בשנת ה'תרצ"ו בצנעא שבתימן, בן למשפחה רבנית מפוארת, ונכדו של רבי עמרם קורח זצוק"ל – רבה הראשי האחרון של יהדות תימן. בבחרותו למד בישיבת "מקור חיים" בירושלים, בישיבת "אור ישראל" בפתח תקווה, ובהמשך בישיבת פוניבז' ובישיבת ליקווד, אצל רבותיו הגדולים מרן הגר"ש כהנמן ומרן הגר"א קוטלר זצ"ל.
בשנת ה'תשכ"ה נבחר לרב הקהילה התימנית בבני ברק, ובסביבות שנת ה'תש"ל – לאחר מערכת בחירות סוערת – מונה לרבה הראשי של העיר. במהלך שנות כהונתו חיבר למעלה מ־50 ספרים בכל חלקי התורה, וחיבורים נוספים שטרם יצאו לאור.
היעדר הנצחת שמו של הרב קורח זצוק"ל בהחלטות האחרונות של ועדת השמות ממשיך לעורר שאלות וציפייה בקרב רבים בעיר, המבקשים לראות את כבוד התורה וכבוד רבה של בני ברק באים לידי ביטוי גם במרחב הציבורי.
