יש לכם שאלה?
רבני בית ההוראה זמינים בשבילכם!
טלפון 03-9153133 | דוא"ל sm088302222@gmail.com | וואטסאפ 050-902-1-902
שאלה:
האם מנהגנו לקרוא "פרשת הנשיאים" אחר תפילת שחרית בימי ניסן?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א:
מנהג ק"ק ביצ'א וראדע (שאמי) לקרוא פרשת הנשיאים.
•
שאלה:
אזכרה במלאת שנה לנפטר בח' בניסן, איך נוהגים?
תשובת הגאון רבי עמית מגד שליט"א:
מצד חודש ניסן – מותר לעלות לקבר, אבל מצד שלא לעורר על מתו שלושים יום קודם הרגל, יש ליזהר מאד שלא יבואו לידי בכי או קינה והספד. ואם יודעים שיבואו לידי התעוררות בכי וצער – יש לאסור.
•
שאלה:
לגבי ה"זרוע" בקערת הסדר של ליל פסח – האם צריך להניח בשר בקר דוקא, והאם מנהגנו לאוכלו בלילה הזה?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
מנהג תימן, בלדי ושאמי, להניח חתיכה של בשר צלוי, ולא "זרוע" [רק כשבאו לארץ שמעו מבני שאר העדות שחייבים זרוע – כמובא בשו"ע, והתחילו לקחת זרוע]. את הבשר הצלי אוכלים בליל הסדר אחרי "כורך".
•
שאלה:
מקום עבודה שלא מנקים שם לפני פסח [מחמץ], האם מותר להגיע לשם בחול המועד פסח?
תשובת הגאון רבי נתנאל בנאי שליט"א:
אם מוכרח להגיע לשם – מותר, וכדאי לעשות מחיצה לחמץ, כגון להכניס לארונות וכיו"ב. ואם אין באפשרותו לעשות מחיצה, אזי מכיון שהחמץ אינו שלו וגם אינו בביתו, לכן בשעת הדחק מותר לשהות ליד החמץ.
•
שאלה:
כשנשמעת אזעקה אחרי שסיים הש"ץ "קדושה", האם אפשר לסיים "האל הקדוש" ולומר קדיש "תתקבל" ולרדת למקלט, או שעדיף לרדת למקלט מיד וכשיעלו משם אחרי עשר דק' או יותר להמשיך בחזרת הש"ץ [א"א להמשיך במקלט כי יש שם נשים וכו']?
תשובת הגאון רבי אריאל מלאכי שליט"א:
אין מושג של קדיש "תתקבל" לאחר "האל הקדוש". ולכן, לכשיחזרו מהמקלט יתחילו שוב חזרה הש"ץ מתחילת שמו"ע [כי בודאי שהו לגמור כולה, וכמפורש בסי' קד סע' ד-ו ומשנ"ב שם]. ולענ"ד מסתבר שאם לא שח בינתיים, אזי א"צ לומר שוב הפסוק ה' שפתי תפתח וגו'.
ואגב, אין חילוק בין שמו"ע בלחש לחזרת הש"ץ לענין הלכות שהייה והפסקה, וכמפורש בשערי תשובה (סי' תרכ אות א) בשם שו"ת הר הכרמל, שם הביא מעשה הדומה לענייננו, בכה"ג שנפלה דליקה בעיר והציבור והש"ץ עמם עקרו מקומם וברחו, והיות ושהו כדי לגמור כולה – חייב הש"ץ לחזור לראש.
•
שאלה:
האם כשאני שומע ברכה שאני לא מחויב בה, כגון ברכת האשכנזים שמברכים על ההלל בראשי חודשים – האם מותר לענות אמן?
תשובת הגאון רבי עמית מגד שליט"א:
יענה אמן, ואינה ברכה לבטלה [חלילה], כיון דלשיטת המברך הוא עושה כדין.
•
שאלה:
מה דין חוואייג' קפה לגבי שבת – האם נחשב מקלי הבישול ולא ניתן לערות מכלי ראשון?
תשובת הגאון רבי עמית מגד שליט"א:
היות והזנגביל והקרפה וכיוצ"ב אינם מבושלים ולא קלויים, מותר ליתנם רק בכלי שני. וה"ה שקיק תה.
•
שאלה:
האם חרש אילם שמחלל שבת בפרהסיא פוסל יין במזיגה?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
היום ניתן להגדירם כפיקחים לכל דבר, ודינו כמחלל שבת פיקח.
•
שאלה:
האם ניתן לכבד ילד בגיל 10 לעשות "פתיחת ההיכל" בבית הכנסת?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
בעיקרון זה לא כבוד התורה והציבור, ואין להתיר זאת.
שאלה נוספת:
ואם מכרו את "פתיחת ההיכל" ומי שזכה כיבד את בנו הקטן, זה טוב או שעדיף להימנע מזה?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
הכסף "לא" יענה את הכל. בכסף רוכשים זכות לעשות כפי ההלכה, המנהג וכבוד הציבור. כשיש הנהגה [רב] לבית הכנסת, הכללים נשמרים. ובימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה.
•
שאלה:
האם אח קטן יכול לעלות לתורה שני לאחר שאחיו הגדול עלה ראשון?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
למנהג הבלדי – אפשר, למנהג השאמי – לא מעלים מפני עינא בישא.
•
שאלה:
מה דין עוגה [פרווה] שנאפית ב'טוסטר אובן' עם גוף חימום שהשתמשו בו לבשרי?
תשובת הגאון רבי עמית מגד שליט"א:
אם הטוסטר אובן [או התנור או הסיר או המחבת] נקי מכל לכלוך בשרי וגם עברו 24 שעות מהפעם האחרונה שהשתמשו בו לבשרי, אזי מותר לכתחילה להכין בו מאכל פרווה אפילו על מנת לאכלו עם חלבי. ואם לא עברו 24 שעות, לשיטת רבותינו – אסור לכתחילה להכין בו מאכל פרווה ע"מ לאכלו עם חלבי. ובדיעבד, אם כבר הכין בלא שעברו 24 שעות – יהיה מותר לאכלו עם חלב, הואיל וכבר נעשה. וה"ה להקל בשעת הדחק, כגון בערב שבת כשאין שהות להמתין שיעברו 24 שעות, ואין פתרון אחר – יהיה מותר להכין בו מאכל פרווה, כיון שנחשב כדיעבד [שעת הדוחק כדיעבד דמי], אבל יכוין דרכיו להבא שלא יצטרך להגיע למצב כזה. ואם התנור לא היה נקי מלכלוכי בשר – בכל אופן אסור לאכול את המאכל ה"פרווה" שהכינו בו עם מאכל חלבי [וכן הדין בכל הנ"ל אם הכלי חלבי ורוצה להכין בו פרווה ע"מ לאכלו עם בשר].
