זהו, חודש אלול כבר כאן איתנו.
אלו ימים שבהם כל אחד מאיתנו עוצר לרגע.
חושב על השנה שעברה, על המקומות שבהם הצליח, וגם על המקומות שבהם היה רוצה להיות קצת אחרת.
ובעיקר, מבקש.
מבקש שתהיה שנה טובה יותר.
שנה של ברכה.
שנה של הצלחה.
שנה שבה נצליח לתקן את מה שלא הצלחנו בשנה שעברה.
ובתוך כל התפילות והבקשות שלנו, יש תפילה אחת שנמצאת כמעט בלב של כל אבא ואמא.
הילדים.
שיצליחו.
שיגדלו בדרך טובה.
שיעשו בחירות נכונות.
שנראה מהם נחת.
אבל אולי דווקא בימים של התחלה כדאי לעצור ולשאול את עצמנו שאלה אחרת.
האם גם אנחנו נותנים לילדים שלנו להתחיל מחדש?
אני פוגש לא מעט בוגרים שסוחבים איתם לא רק את הטעויות שלהם, אלא גם את הזיכרון מהילדות שלהם.
זה קורה דווקא מרוב אהבה ודאגה.
הילד שוב לא קם בזמן, ומיד הוא שומע:
"למה אתה תמיד קם מאוחר."
הוא שוב הסתבך ומתקוטט עם האחיות בבית.
"למה איתך אף פעם אין שקט."
הוא מבטיח להשתנות, ואנחנו כבר מחייכים לעצמנו:
אני מבין את ההורים.
כשאותה התנהגות חוזרת שוב ושוב, קשה להאמין שהפעם יהיה אחרת.
לפעמים כבר התאכזבנו כל כך הרבה פעמים, שאנחנו מנסים להגן על עצמנו מעוד אכזבה.
אבל כדאי לחשוב לרגע מה הילד שומע.
הוא לא שומע רק הערה על מה שעשה עכשיו.
הוא מרגיש מי אנחנו חושבים שהוא.
וכשילד מרגיש שההורים שלו כבר החליטו מי הוא, קשה לו מאוד לנסות להיות מישהו אחר.
"אני ממילא העצלן."
"אני הילד שעושה בעיות."
"אני זה שאף פעם לא מצליח."
ואז מגיע ראש השנה.
ואנחנו עומדים בתפילה ומבקשים שתהיה לנו שנה חדשה.
שנוכל לתקן.
להשתנות.
להתחיל שוב.
אולי גם לילד שלנו מגיעה אותה מתנה.
לא למחוק את הגבולות.
לא להתעלם ממה שצריך לתקן.
אלא להפסיק להחזיק אותו כמו שהוא היה אתמול.
אולי במקום להזכיר לו כמה פעמים הוא כבר אמר שהוא יהיה בסדר, נאמר:
"אני מאמין בטוב שבך."
אם הוא נפל שוב, במקום לומר "ידעתי שזה יקרה", אפשר לומר:
"לא הצליח הפעם. מחר תנסה שוב."
אלה משפטים קטנים.
אבל לילד הם יכולים להיות התחלה של משהו גדול.
כי ילד שרואה בעיניים של אבא ואמא שהם עדיין מאמינים בו, מתחיל לאט לאט להאמין גם בעצמו.
וכשהוא מאמין בעצמו, הוא גם מצליח לממש את זה
להתאמץ עוד פעם.
ולגלות שהוא לא חייב להישאר הילד שהיה בשנה שעברה.
אולי זו אחת המתנות הגדולות שאנחנו יכולים לתת לילדים שלנו לקראת השנה החדשה.
להסתכל עליהם לא רק כפי שהם היום.
אלא גם כפי שהם יכולים להיות מחר.
בסופו של דבר, זו הרי המשאלה של כל אבא ואמא בראש השנה.
שנזכה לראות את הילדים שלנו גדלים, מתקדמים, מצליחים והולכים בדרך טובה.
ואולי הדרך להגשים את המשאלה הזאת מתחילה אצלנו.
כשילד רואה שאנחנו באמת מאמינים בטוב שבו, הוא רוצה להגשים את האמונה הזאת.
וכשאנחנו נותנים לו להרגיש שאנחנו רואים בו את מי שהוא עוד יכול להיות, אנחנו נותנים לו כוח להגיע לשם.
אז לצד כל התפילות והתקוות שלנו על הילדים, כדאי לתת להם גם ברכה אחת במילים שלנו:
אנחנו מאמינים בך.
שתהיה לכם ולילדים שנה חדשה ומוצלחת באמת.
•
קו ההורים 'עוצרים בזמן'
מוקד הכוונה ותמיכה להורים
054-8420996
שעות המענה: ימים א'–ד' | 23:00-00:00
ניהול מקצועי – הרב אסף זכריה
מטפל רגשי בכיר | מדריך הורים | מומחה לסמכות הורית ולשלווה בבית
