מתי תהיה ההוראה לספרדי להתפלל בסידור תימני, ומדוע נשאל הגר"ח קניבסקי על תימני שרוצה לומר "ותן טל ומטר" תשעים פעם?
כידוע, בז' בחשוון התחילו כל הדרים בארץ ישראל לשאול טל ומטר בברכת השנים, איש איש לפי נוסחתו:
בסידורי אשכנז, הברכה פותחת תמיד "ברך עלינו ה' אלקינו את השנה הזאת", אלא שבקיץ מבקשים "ותן ברכה", ובחורף: "ותן טל ומטר לברכה".
לפי נוסח עדות המזרח, וכן נוסח תימן לפי מנהג השאמי, גם פתיחת הברכה שונה. בקיץ מבקשים "ברכנו ה' אלקינו בכל מעשי ידינו וברך שנתנו בטללי רצון ברכה ונדבה", ובחורף פותחים "ברך עלינו ה' אלקינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה, ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה".
ואילו בנוסח תימן לפי מנהג הבלדי, בקיץ אומרים "ברכנו ה' אלקינו בכל מעשה ידינו, וברך את שנותינו בטללי רצון ברכה ונדבה כשנים הטובות", ובחורף הנוסח הוא ארוך יותר: "ברכנו ה' אלקינו בכל מעשה ידינו, וברך את שנותינו ותן טל ומטר על פני האדמה, ושבע את העולם כולו מטובך ורווחה פני תבל מעושר מתנות ידיך", וכך מוסיפים לבקש ולהעתיר בתפילה שתתברך השנה.
בשיעורו השבועי, עמד הגאון רבי גדעון בן משה שליט"א, ראש בית ההוראה "יורו משפטיך", על עניין זה בהרחבה. בתוך דבריו (שנדפסו בגיליון יורו משפטיך, פרשת לך לך תשפ"ז) פתח וסקר את הנוסחאות השונות וטעמיהן כך:
יש נוסחאות שונות לגבי ברכת השנים. הספרדים אומרים את נוסח האר"י, שקבע לנו שבקיץ אומרים את הנוסח הקצר 'ברכנו', ובחורף אומרים 'ברך עלינו', הנוסח הארוך יותר, ומוסיפים בו עוד בקשות וברכות, כיון שבחורף יש יותר סכנות, אז בתוך הברכה מבקשים דברים של הצלה. ועיקר הנוסח מבוסס על נוסח האר"י שקבע לנו את הנוסח האמיתי, שבקיץ אומרים 'ברכנו' ובחורף 'ברך עלינו'.
ולעומת זאת:
אצל האשכנזים, הם נוהגים שאומרים כל הזמן אומרים 'ברך עלינו', אבל משנים את המשפט המרכזי של הברכה, בקיץ הם אומרים 'ותן ברכה', ובחורף אומרים 'ותן טל ומטר על פני האדמה'.
ועתה אנו מגיעים למנהג תימן:
אצל התימנים זה הפוך – כל השנה אומרים 'ברכנו', וגם כן משנים את התורף של הברכה, בקיץ אומרים 'ותן ברכה', ובחורף אומרים 'ותן טל ומטר'.
מוסיף הרב ודן במשמעות החילוקים הללו, בכתבו כי:
הנוסחאות האלו הן לא לעיכובא. מה שחשוב זה המשפט המרכזי, שאתה צריך בחורף לבקש גשם, ולומר 'ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה'.
ומכאן אנו מגיעים לשאלה המופיעה בכותרת רשימה זו:
נפקא מינה, אם אדם הגיע לאיזה בית כנסת, מחפש סידור ספרדי ולא מוצא, ואומר מה אני אעשה עכשיו, אני לא יודע את הנוסח בעל פה – אז שיתפלל מהסידור האשכנזי או מהסידור התימני, זה לא נפקא מינה! הנוסח של הברכה הוא לא כזה מעכב. מה שמעכב הוא המשפט המרכזי שאומר בחורף, 'ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה'.
•
ומדי עסקנו בשאלת טל ומטר, נוסיף כאן תשובה מעניינת מאת מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצ"ל, בעניין הרגל הלשון לומר "ותן טל ומטר" תשעים פעם, כפי שידוע הנדון בפוסקים.
בספר "שר חמישים" (מאת תלמידו הרה"ג רבי שמעון וייסברג שליט"א, בני ברק תשפ"ו, עמ' רצו) מובאות הוראות רבות־עניין מתשובותיו ופסקיו, כגון אמירת תשעים פעם "ותן טל ומטר" בניגון ובשירה, והוראה נוספת:
ובמכתב (ח' מרחשון תשע"ו) כתב לי רבנו, במי שמתפלל במבטא תימני והרגיל עצמו במבטא רגיל – דמהני.
כלומר, השאלה היתה על המתפלל בהגייה המדוקדקת לפי מסורת תימן, שאמר "ותן טל ומטר" תשעים פעם – אך בשפת הדיבור השגורה כיום, האם נחשב שהרגיל את עצמו לתפילה. והתשובה היא שאכן כן, ודאי שהדבר מועיל, ומסתבר שכך הוא מפני שבסופו של דבר שגורות מילים אלו על לשונו.
