יש לכם שאלה?
רבני בית ההוראה זמינים בשבילכם!
טלפון 03-9153133 | דוא"ל sm088302222@gmail.com | וואטסאפ 050-902-1-902
שאלה:
אדם שהלך לישון בתחילת הלילה וקם לסליחות ב-00:30 ואחרי הסליחות חזר לישון עד הבוקר, מתי יברך ברכות השחר וברכות התורה?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
ברכות התורה – אם הוא מתכונן ללמוד יברך לפני הסליחות וגם בבוקר, ששינת קבע בלילה חשובה הפסק. שאר ברכות השחר יברך רק בבוקר.
•
שאלה:
מעשה שהיה היום, נכנס אדם לבקש צדקה ועצר את התפילה על דעת עצמו, בעת שהציבור ממתין להכנסת הס"ת (כלומר כשהס"ת על התיבה), והתחיל לספר את המקרה ולבקש צדקה. לא ידענו מה לעשות. מה עלינו לעשות במקרה כזה?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
נהיה הדבר כנורמה בכל בתי הכנסת. אם זה נכון? בודאי שלא. אבל צרכי עמך מרובים ודעתם קצרה. אנחנו לא יודעים מה עובר על בני אדם מצרות רחמ"ל. לכן, אם יש מי שאחראי לומר לכולם לאסוף רק בסוף התפילה – מצוין, ואם לא – הנח להם לישראל, זה גם גמילות חסד.
•
שאלה:
בר מצווה של נער תימני, שקבעו אותו בבית כנסת של ספרדים בגלל יופי וגודל המקום, האם מותר להביא ספר תורה תימני מעיר אחרת או מבית כנסת סמוך, או שעדיף שיברכו על ספר התורה הנמצא שם?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
יוצאים ידי חובה בספר תורה ספרדי לכתחילה. וכן מעשים בכל יום בקריאה בתורה, שאנו מתפללים עם האשכנזים, ועולים לתורה ומברכים, ואין פוצה פה.
•
שאלה:
אשמח לדעת מאיפה המקור או המנהג, שכשרוצים לומר כמה "מי שבירך" אחרי כל עולה לתורה, אומרים "ועוד אלוקים יברך" – ואם אין לזה מקור, איך מזכירים שם ה'?
תשובת הגאון רבי יוסף צברי שליט"א:
לגבי הזכרת ה' – כאשר הידיים נקיות, לא חששו לברך בשם "אלקים", וכמו שמצינו בתורתנו הקד' שבירכו תמיד בשם ה', כגון: "אלקים יחנך בני" וכו'. ולגבי "ועוד אלקים יברך" – כך הנוסח בסידורי אבותינו הקדמונים, והם המקור לכל נוסחאות תימן, ואין צריך אחריהם בדיקה.
•
שאלה:
מה הדין לגבי קיפול טלית בשבת? והאם יש הבדל אם הטלית רק לשבת או גם לימות החול?
תשובת הגאון רבי אריאל מלאכי שליט"א:
מן הראוי לקפלו שלא כסדר קיפולו הראשון. ואם מאד מקפיד על יופי ונוי הטלית, המיקל לקפלו כסדר קיפולו הראשון יש לו על מי לסמוך. אך אם טלית זו מיועדת אף לשימוש ביום חול, יש לחוש אף משום איסור הכנה.
•
שאלה:
האם מותר לאדם מעל גיל בר מצוה לשחק בכדור בשבת?
תשובת הגאון רבי נתנאל בנאי שליט"א:
לא, יש בזה זילותא דשבת, ואף בירושלמי מוזכר עונש חמור על המשחק בשבת בכדור. אמנם, אב שמשחק עם ילדו הקטן באופן שמוסרים מיד ליד ותו לא, אינו מוגדר כזילותא דשבת, ולא על משחק כעין זה דיברו הפוסקים.
•
שאלה:
האם כסף של החזרי מס חייב במעשרות?
תשובת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א:
כן. משום שהוצאות אלו לא נכלל במעשר הכספים כמו כל הוצאה אחרת.
•
שאלה:
מהו המינימום במילימטרים לתספורת פאות הראש והזקן? והאם יש מנהג מקובל (לאור העובדה שבתימן לא סיפרו את הפאות)?
תשובת הגאון רבי שמריהו יוסף יונה שליט"א:
אעשה סדר בדברים. לדעת הרמב"ם, איסור הקפת הראש הוא רק בתער. לדעת הרא"ש, איסור הקפת הראש הוא גם במספרים כעין תער. השלחן ערוך העלה את דעת הרמב"ם ודעת הרא"ש וכתב, ויש לחוש לדבריו. כמובן שדעת הרמב"ם אינה בטילה. לכן מי שמסתפר באזור הפיאות מספר 2 מ"מ, יש לו על מי לסמוך. וככלל מה שפחות להעיר יותר טוב. עידוד, פירגון והרבה אהבה, מעלים את הנערים הללו לדרך המלך.
•
שאלה:
סיר שמשמש בדרך כלל לפרווה וחלבי ואינו בן יומו, כיצד ניתן להכשיר אותו כדי שיהיה אפשר לחמם בו מאכל בשרי?
תשובת הגאון רבי נתנאל בנאי שליט"א:
אם יש לך סיר גדול (פרווה או סיר אחר שאינו בן יומו) שאתה יכול להכניס אליו את הסיר, תמלא את הסיר במים ותחמם אותם עד שיבעבעו ותכניס את הסיר שאתה רוצה להגעיל לתוכו. אם אין לך סיר גדול, תמלא את הסיר החלבי עד שפתו במים ותחמם אותם, וכשיבעבע חזק תזרוק לתוכו אבן או חפץ על מנת שהמים יגלשו החוצה, ואז הוא מוכשר.
•
שאלה:
האם צריך לקבוע מזוזה בדירת נופש בחו"ל, כשמתארחים שם יותר מ-30 יום, והאם צריך לברך?
תשובת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א:
אם נמצאים שם יותר מ-30 יום, חייב במזוזה עם ברכה. ואם יודע בוודאות שיכנסו אחריו יהודים – אסור לו להורידה, ויכול לתבוע את בעל הבית לשלם לו את עלות המזוזה, או להחליפה במזוזה פחות מהודרת (עיין גמרא בבא מציעא דף קב עמוד ב, שו"ע יור"ד סימן רפו, וערוך השלחן שם סעיף מח).
•
שאלה:
מי שיש לו הוראת קבע כבר מספר שנים לעמותת חסד מסוימת, וכעת הוא רוצה לבטל את הוראת הקבע. האם צריך בשביל זה התרת נדרים?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
לא. הוראת קבע בדרך כלל ניתנת על דעת שאם ירצה יבטלנה, ואינה שעבוד לאף אחד.
•
שאלה:
האם מישהו שהניח חפץ כמו משקפיים וכדו' על הספה, ובא מישהו אחר שלא ראה את החפץ והתיישב על הספה וכתוצאה מכך נגרם נזק. מה הדין?
תשובת הגאון רבי פלא כפרי שליט"א:
יעוי' בס' חקת משפט להגר"א פרץ שליט"א שדן בדברים והסיק, שגם אם נאמר כהרמב"ן שאדם חייב באונס גמור, וגם אם נאמר שלדעת הרמב״ם גם חייב, מ"מ מודה הרמב״ם בנ"ד שפטור כיון שזה שהניח את המשקפיים במקום כזה פשע, שאין דרכם של בנ"א להניחן שם. לכן המזיק פטור.
