צופן תנכ"י מצמרר: היכן רמוז אסון מירון בתנ"ך?

אסון מירון בתנ"ך מוזכר בפסוק המפורסם, הכתוב בשער הכניסה על ציון הרשב"י במירון. פסוק זה בא לחזק אותנו בעת הצרות הקשות שיפקדו את עם ישראל באחרית הימים. לכל הפרטים היכנסו

בשער הכניסה לציון הרשב"י במירון כתוב הפסוק המפורסם: "כי לא תשכח מפי זרעו". סופי התיבות של פסוק זה הוא יוחאי, על שם אביו של רשב"י, אך זהו פסוק מיוחד, שבא לחזק אותנו על הצרות שיפקדו אותנו באחרית הימים.

הפסוק כולו מובא בפרשת האזינו, אשר בה טמונים כל המאורעות לאורך כל ההיסטוריה. הנה הפסוק המלא: "וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ".

בפסוק מנחם זה, שכה אקטואלי לתחושותינו בעקבות הטרגדיה המחרידה:" ְוהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת", נמצא צופן המדבר על האסון במירון, שמתחיל בפסוק הזה, ומסתיים במילה "אלמנה".

כפי שנראה בצילום, על המילים "הר-מירון" מופיע, באותו דילוג בדיוק, מילה של נחמה לעם הכאוב: "נחמו" (כלשון הפסוק "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם").

בצופן זה מופיעים התאריכים תרע"א ותשפ"א, שהם שתי השנים בהם אירעו אסונות מחרידים בציון הרשב"י בעת ההילולא, וכן המילה: "מיתים".

עוד מעניין לשים לב שמניין ההרוגים, 45, הוא בגימטריה למילה "גאולה".

הבה נתחזק, שגם כאשר מוצאות אותנו רעות. רבות. וצרות. שהכל נגזר מלמעלה, הכל מוביל אותנו לאור הגדול, לגאולה השלמה, ונתחזק באמונה ובלימוד התורה, ונדאג שהיא לא תישכח "מִפִּי זַרְעוֹ".

(מתוך 'הידברות').