טור מחזק: הגאון הרב אבישלום שמן שליט"א, דיין ומו"ץ בבני ברק ומרבני בית ההוראה 'המאורות' – בטור מחזק על הצלת בנו בכורו מהתופת בהר מירון בל"ג בעומר
ליל ל"ג בעומר תשפ"א, השעה הייתה 12:30 בלילה.
כך היה כשעליתי לאוטובוס בדרך לרכבת, חזרה הביתה, לאחר ביקור שכולו עליה והתחזקות בציון התנא האלוקי רשב"י זיע"א. עקב עומס התנועה האוטובוס התקדם באיטיות לעבר תחנת הרכבת. יהודי שישב לצידי תינה בפני, כי נראה שלפי הפקקים אין סיכוי שנספיק את הרכבת שעתידה לצאת בדיוק בזמן.
נמתי לו: יהודי יקר, חזרנו כעת ממסע התחזקות, ואנו כיהודים חייבים להאמין שהכל נעשה בהשגחה, ואם ירצה הבורא ישתבח שמו אני נעלה לרכבת, גם אם כעת זה נראה בלתי אפשרי. אבל דבר אחד הוא כעת בידינו, להתפלל על כך ולהתחזק באמונה.
מתוך הדברים התחלנו לומר בשעה זו עוד פרקי תהילים, וחזרנו שוב ושוב על "אין עוד מלבדו אפס זולתו". [היום ניתן לומר שתפילות אלו אירעו בדיוק בעת שקורא האסון הנורא]. ואכן, האוטובוס הגיע לתחנת הרכבת לאחר הזמן, אבל הרכבת עמדה מלכת כמחכה ליהודים בעלי אמונה תמימה שיעלו עליה.
בשעה 1:20 בלילה, מתברר ליושבי הרכבת, כי אסון נורא קרה במירון, והרבה מאחינו בני ישראל במצב קשה.
תפילות ופרקי תהילים נישאו בחלל, והתחזקות אדירה, בתקווה לכל אחד לשלום בני ביתו ולשלום כלל ישראל.
אני ביודעי כי בני עתיד להגיע למירון, הצטרפתי לתפילות, תוך כדי שליבי מפרפר האם הוא נפגע ח"ו, ביודעי כי בני אינו נושא עמו טלפון נייד מחמת היותו בחור ישיבה.
בשעה 3:30 בלילה, הגעתי הביתה בס"ד, ומיד אצתי לחדרו לבדוק אולי הוא לא נסע, והוא נם על מיטתו, אבל לצערי אני רואה כי מיטתו ריקה.
נכנסתי לחדר, והנה אני רואה כי בטלפון של הרבנית יש 4 שיחות שלא נענו, ואחת מהן היא מבית חולים זיו בצפת.
מיד ניסינו להתקשר אליהם, אבל הקו היה תפוס, אנחנו בוכים ומקווים לבורא עולם כי המצב טוב, אבל לא עונים לנו בטלפון.
לאחר כמה דקות, הצלחנו לתפוס את האחות בבית החולים, וכך מתברר מה אירע.
בני היה בתחתית "שביל המוות", מתחת לירידה התלולה על סף המדרגות, מנסה לצאת מההדלקה בתולדות אהרן. לפתע הוא מרגיש שהוא מחליק, ולא מצליח לתפוס בגדר שעמדה שם, הוא מנסה לאחז בכל כוחו, אבל המוני ישראל מתחילים להחליק עליו. הוא נופל על הרצפה, אבל בחסד ה' הוא נופל על הצד, כך שאין נשימתו נפגעת, עליו נופלים כך מתברר עוד 2 שכבות אנשים והוא שוכב תחת כולם, כשזה צועק מסביבו אני נחנק, וזה זועק שמע ישראל, וכן הלאה.
במשך כמה דקות, הוא שוכב מתחת לכולם, שעליו רגליים על ראשו, ואדם כבד גוף על שאר גופו. לאחר שמתחיל הפינוי מנסים אנשי ההצלה למשוך את בני מתחת האנשים, ללא הצלחה, רק לאחר שפינו את כל האנשים מעליו, ופינו את האדם מעליו על ידי 4 אנשים, הצליחו להגיע אליו.
בסייעתא דשמיא הוא פונה לבית החולים זיו בצפת, כשהוא סובל מחבלה בראשו ומקשיי נשימה קלים, עם בגדים קרועים ללא משקפיים נעליים וכיפה, אבל בריא, כך שכבר ביום שישי שוחרר מהבית חולים, וכבר ביום שני הוא חזר ללמוד בישיבה.
הודו לה' כי טוב על החסד שגמלנו, שהציל נפשו של בננו יוסף, אשר נקרא ע"ש מו"ז הגר"י שמן זצוק"ל, וזכותו של סבותיו עמדה לו בעת צרה.
ננצל במה זו לנחם את המשפחות השכולות, ולומר להם, זכיתם לעקוד קדושים על גבי המזבח, כחנה ושבעת בניה.
יהי רצון שילכו אותם קדושים לפני בורא עולם, ויתחננו אליו שיאמר לצרותינו די, ונזכה בקרוב לראות בביאת אדוננו מחמד עינינו מלך המשיח ובבניין בית המקדש, אמן כן יהי רצון.
