אסון הר מירון: כהנים ששהו ב"מסדרון המוות" – פסולים מלישא כפיהם? | הפוסק הגאון רבי איתמר מחפוד בפסק הלכה נחרץ עם דברי התעוררות לאור המצב הקשה
שאלה מרתקת במינה נשאל הפוסק המפורסם הגאון רבי איתמר הלוי מחפוד שליט"א גאב"ד 'חוקת משפט' באשדוד ומרבני בית ההוראה 'המאורות' לקהילות קודש תימן, אשר לאור האסון הכבד במירון עקב הצפיפות הגדולה והדוחק הכבד, קיפחו את חייהם כ-45 בני אדם. וכעת נשאל הרב מאת הגאון רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א, האם כהן שהיה במקום האסון – ב"מסדרון המוות", כאשר הוא מנסה לחלץ עצמו ולהחיות את נפשו, ותוך כדי החילוץ העצמי נאלץ לדרוך על אנשים רבים שנפלו עליו במפולת המפחידה שאירעה שם. האם כהן כזה יכול לישא כפיו, שהרי מן הסתם גרם לקרב את מותו של אחד מההרוגים שקיפח את חייו.
בראשית דבריו פותח הרב בדברי הגמרא בברכות דף ל"ב ע"ב, כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו, שנאמר "ובפרשכם כפיכם וכו' ידיכם דמים מלאו". כלומר, שכהן שהרג את הנפש, אסור לו לישא את כפיו. והשאלה כאן אם אכן נחשב הכהן הדוחף כהורג את הנפש. וכך מאריך הרב במלחמתה של תורה לכאן ולכאן מבארות הפוסקים ראשונים ואחרונים, אם כהן שהרג באונס נושא את כפיו, והאם במקרה דנן נחשב כמזיד מחמת שהלא נדחף וקירב מיתתו, אמנם הואיל ובוודאי לא הוא לבדו גרם למיתתו של זה, אלא כמה וכמה מהנופלים גרמו זאת, שוב אין דינו כהורג את הנפש, והאריך בזה עוד מדברי הפוסקים בזה.
ובמסקנת הדברים כתב, "ולכן למעשה יש להקל בנדון דידן, ובפרט במקום שיעשה תשובה על כך, דנהי דפסק הרמב"ם שם דלא מהני תשובה אף בשוגג, ועוד ראשונים, וכן נפסק בשולחן ערוך (סימן קכ"ח סעיף ל"ה), וזאת משום שהטעם שלא ישא את כפיו, משום שאין קטיגור נעשה סניגור, מכל מקום יש לצרף לסברות הנ"ל שכתבתי את שיטת הר"ש משאנץ בתורת כהנים (אמור פ"א אות ט"ז), והראבי"ה (הובא באור זרוע ח"א סימן קי"ב) דבשוגג ועשה תשובה, שפיר נושא את כפיו. וכן פסק הרמ"א (סימן קכ"ח סעיף ל"ה). ובפרט לבני אשכנז היוצאים ביד רמ"א. ויש לצרף לסניף את דברי האור זרוע (ח"ב סימן תי"ב), שבמקום שאינו מועד לכך, נושא את כפיו ואינו חושש. וכן מבואר בהגהות מיימוניות (הלכות תפילה פט"ו אות א') ועוד ראשונים.
"יותר אין עיתותי בידי להאריך, ובפרט שנמס כל לב ורפו כל ידים, נוכח המצב הביטחוני הקשה שעם ישראל נתון ונמצא, וצרה רודפת צרה, כלשון הרמב"ם (הלכות תעניות פרק א' הלכה ג') שאם לא יעשו תשובה וכו' רח"ל, ושוד ושבר הושברנו ועל ארבעה לא אשיבנו, בתחילה במגיפת הקורונה שהתפרסה על פני למעלה משנה, שמתו ונפלו רבים חללים מציבור יראי ה', ואח"כ בהתפרעות הערבים דייקא בציבור שומרי המצוות, וכשלא הבנו ולא שבנו בתשובה שלימה כיאות וכנדרש, הגיע ונחת עלינו האסון הנורא באתרא קדישא מירון, ופגע במיטב ובעידית רק במחנינו, ועתה נוסף גם הוא שכל הארץ כמרקחה על ידי פראי וצמאי דם בני ישמעאל, וטילים מופנים לחלקים נרחבים בארץ הקודש ויחנו בחרדה,
"וכל זה הוא לעורר ולהביא אותנו לתשובה שלמה לפניו יתברך, ובמקום זה, נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא גלו על עונך להשיב שבותך ויחזו לך משאות שוא ומדוחים, שלא מוכיחים את הציבור על חומר עוון המחלוקת והפקרות ופריצת חומות הקדושה והצניעות האמיתית במחנינו, במלבושי פריצות ושחץ קצרים וצמודים ופאות נכריות מינים ממינים שונים הפורצים כל רגש של עיסוק של קדושה ויראת שמים, ואנדרלמוסיא באה לעולם בגינם המכלה רח"ל, וכלשון קודשו של מרן החתם סופר (דרשות חלק ב' דרוש לז' אב, לשנת ה'תקצ"ו עמ' של"ח): "הלא נביאיך חזו לך שוא ותפל" – המה הדרשנים שבך. "ולא גילו על עוונך", אדרבא הם המחריבים המה הפורצים". ולא בכדי קראו אנשי הביטחון למבצע זה "שומר החומות", לרמז לנו מן שמיא, שצריכים לשמור את חומות הקדושה, אום אני חומה, ומחיצת הכרם שנפרצה אומרים לו גדור.
"ואם לא מתחזקים ומתקנים נגע זה בתחילה לא שייך "חיזוקים" בדברים אחרים, כי כשהמנוע מקולקל אין מתעסקים בתיקון הגלגל, וכמו שכתב מרן ה'חפץ חיים' (הובאו דבריו במאיר עיני ישראל חלק ג') וז"ל: "ובכן מה התועלת בכל האסיפות והמועצות להצלחת עמנו ולהצלתנו בכל מקום ובכל זמן, אם יראה חלילה ערות דבר במחננו, בפריצות הצניעות הלא ישוב ה' מאחרינו ובלי עזרתו יתברך, הלא הבל המה כל העצות והתחבולות, ובכן עלינו בתחילת הכל להיזהר ולהזהיר ולתקן את חלקי וגדרי הצניעות שנפרצו שמרחיקים מאיתנו את צור ישענו וכאשר נשמר בזה ישלח לנו ה' עזרתו מקודש", וה' הטוב יכפר בעד.
"ועוד אצטט דברים כדרבנות מאת מרן החתם סופר זיע"א (דרשות חלק ג' לפרשת וילך ושבת שובה עמ' ל"ח) וזה לשון קודשו: "עניין התשובה צריך שתהיה עיקרה לעזוב את החטא ולעקור רוע שאור מלבנו, לא יזכר ולא יפקד ולא יעלה על לעולם. לא כמו שאנו עושים, מרבים בתהלים ונסגרים בבית הכנסת, אבל איננו שבים מרוע מעללנו וכו'. שיאמרו תהלים ומעמדות כל היום וכל הלילה לא יחשו, ולא יעיינו בהלכות תשובה הרמב"ם, שהעיקר תחילת התשובה לקבל עליו ולהעיד עליו הבורא יתברך שמו שלא ישוב עוד למעלליו הרעים" וכו'. כך חותם הרב את דבריו את תשובתו זאת.
להלן התשובה המלאה:
Loading…
Reload document 
Open in new tab 
