בעקבות מיצג קרטוני החלב: הסיפור המרגש שעומד מאחורי החשיפה הגדולה
1,053 הוא המספר של הילדים והילדות שמקרי ההיעלמות שלהם הגיעו לועדות החקירה שהקימה המדינה במסגרת פרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן.
בכל יום מצטברות עדויות נוספות של משפחות כך שהמספר הזה לא מייצג את ההיקף האמיתי של הפרשה אבל הוא מגלם בתוכו שנים של מאבק ותסכול. דו״חות הועדות נחשפו לציבור רק לפני 5 שנים והקריאה בהם הותירה אותי חסרת שקט.
הם מנוסחים בלקוניות כזו שגרמה לי לרצות למרקר ולהגדיל ולהשחיר כל מילה בהם. אז חילצתי מתוך כל דו״ח את המילים שזועקות את המחדל וצבעתי בהן קרטוני חלב כמספר הילדים. כל ועדת חקירה קיבלה צבע אחר, בעוד שילדים שעל פי הועדות אין מידע לגבי גורלם — נצבעו בשחור.
אני לא מבקשת להכריע בין העמדה שטוענת לחטיפה ממסדית לבין זו שטוענת לאי-סדר מצער של מדינה בראשיתה, אני מבקשת להשמיע את קולן של משפחות שהתמודדו עם אטימות, הסתרה והשפלה של הממסד.
באופן סימבולי ההגשה התקיימה שבוע לאחר יום המודעות לפרשה, אחרי שבפברואר האחרון התפרסם מתווה כספי שהציעה המדינה לאותן המשפחות, ושם הבנתי שיש עוד דרך לעשות כדי להגיע להכרה אמיתית, לריפוי עמוק. לא פלסטר ולא דמי השתקה.
///
קרדיטים: הפקה: קשת כהן | תקשורת חזותית: בצלאל Visual Communication Bezalel | תערוכת בוגרים/ות בצלאל • Bezalel Graduate Exhibition | معرض خريجات وخريجي بتسلئيل בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים – Bezalel Academy of Arts and Design | צילומים: דניאל חנוך
תגובה אחת
המסר הועבר בצורה מרגשת עניינית ומצמררת , יישר כוח לך על שהצלחת להרגיש את מה שבליבנו נצור שנים.
את העלבון ההשפלה והזילזול שחוו הורינו כעולים ועד למעשה הפשע הנתעב שעוללו להם.
הקורא את הפרוטוקולים מועדות החקירה משתומם מהשאלות שמפנה השופט אל העדים האומללים. .כל מי שמתעניין בפרשה יכול לקרוא פרוטוקולים שלמים עם שאלות הזויות ששופט שואל את האימהות מהדרג הנמוך ביותר.
ניכר, שהוועדה הוכשרה הוכנה מראש לסינון והכחשה . פשע זה יישאר לדראון עולם כפשע המתועב ביותר מאז הקמת מדינת ישראל, שנעשה על ידי יהודים כלפי אחיהם.
לא, לא נשכח ולא נסלח עד שהמדינה תתן דין וחשבון עד שיוקם גוף חוקר מטעמה ותתן מענה אמיתי למשפחות הנפגעות וכלפי ההיסטוריה.
הקמת מוזיאון הנצחה לרב עוזי משולם ותלמידו אסולין שנרצח בעת מאבקו לגילוי האמת והצדק ולכל התינוקות שהועלמו ונחטפו מזרועות אימהותיהן הצעירות, שהאמינו בממסד פוגעני ואלים, שיצר הורים ובני משפחה אומללים השרויים בצער מתמיד עם פצע פתוח הנושא בליבם את הערגה למצוא את ילדם ולהגיע לחקר האמת.