מבית ההוראה

כל מה שרציתם לדעת אם וכיצד מותר לטלטל את החנוכיה בשבת חנוכה הבעל"ט

מקבץ הלכות מאת הגאון רבי איתמר הלוי מחפוד שליט"א, אב"ד חוקת משפט וראש כולל תפילה למשה, ורב ומורה צדק בבית ההוראה 'המאורות'

א) אסור לטלטל "חנוכיה" שהדליקו בה מערב שבת ואפילו בשעה שכבר כבו הנרות, ואפילו לצורך מקום החנוכיה כגון שהיא מונחת על מעקה והיא מפריעה לסגירת התריסים מפאת הקור, או שהדליק בפתח הבית ומפריעה לסגירת הדלת או שחושש שתגנב (עיי' מה שהארכתי בדינים אלו בשו"ת ברית הלוי ח"א סי' י).

ב) אין מועיל לעשות תנאי על החנוכיה לטלטלה אחר שתכבה כיון שהחנוכיות כיום הם מוקצה מחמת חסרון כיס שמקפיד לא לטלטלן מחמת שחושש שתפסד ואין מועיל תנאי אלא לסלק את מה שהוקצה בבין השמשות שהוקצה לכל היום ואז מותר לטלטל לצורך גופו או מקומו כדין כלי שמלאכתו לאיסור אבל לא להתיר טילטול מוקצה. ואפילו אם היא חנוכיה פשוטה שאין מקפיד עליה, מכל מקום לא מועיל תנאי כדי להתיר טילטולה כיון שדוקא בזמנם שהיה שימוש לנר שהיה כלי קיבול שמשתמשים בו לשאר שימושי היתר ולזה היה מועיל תנאי, משא"כ בחנוכיה שאינה עשויה כי אם להדלקת נרות ואין לה שום שימושים אחרים לא מועיל עשיית תנאי לעצם הטילטול דרק כדי להשתמש בה שיומוש מועיל התנאי.  

ג) אפילו אם הניח מלפני השבת דבר היתר חשוב יותר מהחנוכיה על המתקן של בית החנוכיה, והיה שם מלפני תחילת השקיעה עד צאת הכוכבים או יותר אסור לו לטלטל את החנוכיה ואף אם כבר כבתה, כיון שאין מתקן בית החנוכיה עשוי להניח עליהם דבר מלבד החנוכיה. וכן אם מניח החנוכיה על כסא והניח על הכסא דבר היתר כגון חלות של שבת או יין לקידוש וכיו"ב החשובים לו יותר מהחנוכיה, אסור לטלטל את הכסא אפילו כבתה החנוכיה, כיון שאין הכסא עשוי להניח עליו דברים כאלו.

ד)  הניח את החנוכיה לפני השבת על מגש שאינו מיוחד דוקא להנחת נרות או חנוכיה אלא הוא מגש העשוי להשתמש בו להנחת אוכל וכיו"ב והניח לפני השקיעה (הגם שבשעת הדלקת החנוכיה עדיין לא הניח את דבר ההיתר החשוב) על המגש דבר היתר שהוא צורך הנחוץ לשבת כגון הפת שבוצע עליה או יין מותר לו לטלטל את המגש עם החנוכיה והדבר היתר שעליה כיון שכל דבר שהוא צורך השבת עצמה לעולם חשוב יותר מול כל דבר, ואפילו אם החנוכיה עדיין דולקת ובתנאי שיטלטל המגש בנחת שלא יקרב את השמן לפתילה או שחלילה יתכבה מחמת הטילטול (עיי' שו"ע סי' תרפ ס"ב ומשנ"ב סי' רעז סקי"ח). [ולכאורה יש לדון בפתיל צף כיום דלא שייך חשש שיקרב השמן לפתילה דכשמזיז השמן על ידי הטלטול אין מקרבו יותר לפתילה כיון שהפתיל צף וצ"ע].

ה) אם יש לו עוד סופגניות או חלות או לחמניות או פיתות רזרבה שאז אינו מוכרח לאכול דוקא את מה שהניח על המגש, אסור לו לטלטל את המגש עם החנוכיה.

ו) גם באופן המותר וכנ"ל סעיף ד', מ"מ אסור לטלטל את המגש עם החנוכיה והדבר היתר כדי שלא תגנב החנוכיה דלא הותר טילטול מן הצד לצורך דבר המוקצה, ורק כדי לפנות מקום שרוצה להשתמש בו כגון שרוצה לסגור את התריס כי נכנס קור והמגש עם החנוכיה מפריע לו לסגירה או שחושש שמא יפילו ילדים קטנים את החנוכיה וישברו זכוכיות ויוכלו ח"ו להנזק מהם שבכל אלו המקרים חשוב טילטול מן להצד לצורך דבר המותר שהמקום יהיה פנוי שיוכל לסגור את התריס או הדלת, (ועיי' בהגהות רעק"א סי' רעט במג"א סקי"ב), אבל אסור לטלטל את המגש עם החנוכיה שלא כדי לפנות מקום אלא כדי שהחנוכיה לא תגנב אסור משום שלא הותר אלא כשמטלטל לצורך ההיתר או לצורך השתמשות בבסיס [המגש] (עיי' שו"ע סי' שיא ס"ח ושו"ע הגר"ז סי' שט ס"ו ומשנ"ב סקי"ד), ומ"מ מותר להזיז את הבסיס על ידי רגלו וכיו"ב (עיי' שו"ע שם ומשנ"ב סי' שח סקי"ג, ומש"כ בשו"ת ברית הלוי ח"ב סי' כא).

ז) בא אדם ואכל את הסופגניה אחר צאת הכוכבים מותר לטלטל את המגש עם הסופגניה כיון שהיתה שסוף סוף היתה מונחת על המגש מלפני השקיעה עד צאת הכוכבים (עיי' שו"ע הגר"ז סי' רעז ס"ו). ואם ילד או אחד מבני הבית (כל שאינו בעל הבית שהניח את דבר ההיתר) אכל את הסופגניה לפני צאת הכוכבים, מותר לטלטל את המגש עם החנוכיה (עיי' ברמ"א סי' שט ס"ד ומ"ש בשו"ת ברית הלוי ח"א סי' טז).

ח) יש מי שמחמיר שלדעת חלק מהראשונים (עיי' בשו"ע סי' שט ס"ד בשם י"א) דבר ההיתר צריך להיות מונח על המגש כל השבת שם ואין דעתו ליטלו במשך השבת (שו"ת רבי משולם איגרא או"ח סי' ז) שצריך שהבסיס יתבטל להיתר החשוב וכמו שאם דעתו ליטול את האיסור במשך השבת לא חשוב בסיס לאיסור הו"ה אם דעתו ליטול ההיתר אין הבסיס מתבטל להיתר. ואין המנהג כן, דלדבריו אם לא יאכל הפת בשבת נמצא דאין חשיבות להיתר בשבת יותר מהאיסור ולא יועיל כלל נתינת היתר, ומוכרח מזה דאין ההיתר משום דכשההיתר חשוב יותר בטל הבסיס להיתר, אלא הביאור שאז אין הבסיס בטל כלפי האיסור. ועוד שכיון שישנו היתר עד אחר צאת הכוכבים נחשב גם שאין האיסור במשך כל השבת וא"כ לא נעשה בסיס כלל.

ח) היה בדעתו להניח דבר היתר קודם השקיעה אך לבסוף שכח ליתנו לפני תחילת השקיעה, אסור לטלטל את המגש משום שכמו שכדי שיהיה בסיס לדבר האסור צריך להיות כל זמן בין השמשות (מהשקיעה ממש או דמלפניה עד צאת הכוכבים) ולא רק חלק ממנו (עיי' בגמ' שבת מד: ומשנ"ב סי' שט סקי"ח וסקכ"ז ובפמ"ג סי' רעט א"א סק"ג) הוא הדין ההיתר צריך להיות מונח כל זמן בין השמשות מהשקיעה ממש או לפניה עד צאת הכוכבים (עיי' אגרו"מ או"ח ח"ג סי' נא).

ט) הניח בערב שבת את החנוכיה ליד חלון סגור ועבר זמן חצי שעה ועדיין הנרות דולקים ורוצה לפתוח את החלון כדי שיתאוורר הבית, אם הוא בענין שקרוב לודאי שתנשב רוח ויכבם הרוח אסור לפתחו כל זמן שהנרות דולקים (שו"ע סי רעז ס"א וערוה"ש ס"ו) ומכל מקום אחר שכבו מותר לפתוח את החלון ואין אומרים שהחלון הוא מוקצה מדין מיגו דאתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכל יום השבת כיון שאין איסורו מחמת עצמו (עיי' שו"ע סי' תקיח ס"ט וביאוה"ל שם). ואם אינו קרוב לודאי שתכבם מותר לפתוח החלון הגם שהרוח מנענעת את הלהבה ויש אוסרים אף אם עתה אין רוח מנשבת שמא תנשב מיד רוח ותכבם (עיי' במשנ"ב סק"ג).


קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן | חייגו בכל עת: 8416* | 03-30-8888-5 | מס' ישיר מארה"ב – 151-8613-0185 | ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com

הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

0 תגובות
משוב בתוך השורה
הצג את כל התגובות
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
אולי יעניין אותך גם
0
מה דעתך על הכתבה? x
()
x

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!