מדוע במלאכת הצורפות בתימן עסקו בעיקר הרבנים ותלמידי החכמים? | כתב וערך: הגאון רבי אבישי שלמה שליט"א.
ידוע כי בתימן, מלאכת הצורפות עסקו בה בעיקר הרבנים ותלמידי החכמים, והשאלה מדוע הם עסקו בזה.
והנה לדעתי לשתי סיבות, כי אומנות נקיה ו"קלה" כדתנן בשילהי קידושין. ועוד בה, כי היא צריכה: תכנון נכון, דמיון פורה, דיוק רב, ויכולת עבודה בכירורגיה זעירה. ובאלה נשתבחו בעיקר הרבנים. כל זאת מלבד הריכוז הנדרש, והידע הפעולי, רצוני לומר מלאכת הפעולה על בוריה. שאלו, היו מצויים כמעט בכל איש מבני תימן ולאו דווקא ברבנים.
ושמעתי על סבי הגאון זצוק"ל, שהגיע אליו שייך' מסעודייה, עם גַּמְבִּיַּה מיוחדת בעיטוריה הן על כַּתָּהּ והן על נַדְנָהּ, וביקשו שיעשה לו בדיוק כמותה.
כשחזר הגוי לאחר כמה ימים, נשבע, שאינו יכול להבחין בין מה שהביא כדוגמא, לבין היצירה האומנותית שיצר סבי הגאון זצוק"ל.
הצורף בתימן יצר הכל בכל מכל, מחומר הגלם (לשון כסף – ריאל התימני – אוסטרי) ועד החוליה הדקה וקטנה ביותר.
כל זה ללא שירטוטים, וללא סקיצות. ללא שטנצים, ולא כלי חשמל ואלקטרוניקה.
הכל נעשה ונוצר בכח בדמיונו העשיר, במוחו הכביר, ובעיני רוחו. ומשם עבר אל הפעל דרך ידיו החרוצות של הצורף, שהם היו הכלי עשייה העיקריים.
אומנים של ממש.
לא פלא שיצירותיהם מככבות במוזאונים הגדולים והחשובים בעולם, שנגזלו מהם ע"י אבות הציונות בראשית צמיחת גאולתינו…
תגובה אחת
אם אפשר לשלוח לרבי אבישי שבמקום להתגאות בחכמת הצורפות של זקנו שיתגאה גם בנוסחאותיו…..
כי אם לדעתו חכמתו הייתה גדולה מסתבר שאינו טוב מאבותיו להחליף מנוסחאותיהם הטובות…
והמשנים אל יתפלאו שמבזים אחרים אבותיהם
ודי בזה למבין