את הקריאה הבאה אשר כל כך מתאימה גם לתקופתינו אנו, ואף עשרת מונים, זעק מנהמת לבו הטהור, זקן הרבנים בדור האחרון ורבה של העיר בני ברק, מרן הגאון רבי שלמה קורח זצ"ל, לפני למעלה מ-60 שנה(!), בגיליון המסילה (אשר יצא לאור בזמנו, למשך כמה שנים) לחודש טבת ה'תשכ"ד, ואלו הם דבריו הנוקבים עד תהום:
האות שבאות
"שני צדדים לדיבור, על פה ובכתב. ועל שניהם נאמר חיים ומוות ביד לשון. כח זה, הטמון בלשון, ראשיתו מיום ברוא אלוקים אדם, משתלשל – מסתעף, ומגביר אונים מדור לדור עד דורינו שהחשיב והגביר כח הלשון שבכתב, אופייני לטיבו והלך רוחו.כולו שופע ברק וחנופה 'אלגנטיות', 'אנטלקטואליות', 'אהבת ישראל', 'פער תרבותי', 'היסטוריה', ושאר סממני המילים המרשימות, העוטפים שקר אחד גדול של אנוכיות גמורה, של חוסר מצפון ורמיסת כבוד וענייני הזולת, במעטה של מילות ליצנות.
הצד הראשון של הדיבור, אינו יאה, הוא קולני – צורמני, מצוי לכל אדם שיכול להשיב לנוכח. אבל האות, דוממת היא, שקטה, מכונסת בין דפי הנייר, ומצויה רק בין אלה שכח להם כספי – ציבורי, מכל קיר ניבטת אליך לצודך ברשתה. גם בחדר משכבך תשכנעך כי הנך חדל אישים ודל אונים, או כל יכול ומפליא פלאות.
זכינו להתקבצות אחים. אך לצערינו כל אחד מתנשא על חברו לאמור, אני אמלוך. למי תמצאו עוצמה כל מי שבידו אות פלאית זו, עיתונים יומיים לעשרות, שבועונים וירחונים וכו' למאות. ואת יהדות תימן, בעבר ובהווה על כל פעליה ומורשתה, לא יזכירו כראוי. אך בשעת רגעי חולשה וקטנוניות, יהדרו לפרסם על 'מחלוקת' פרטי פרטים, ואצל אדוניה 'חילוקי דעות', 'הבדלי השקפות', 'השגות שונות'.
יהודי תימן קיימים בארץ כשנות התעוררותה המחודשת, ועדיין לא השכילו להבין את סוד כח האות. נסיונות שונים להעמיד כלי ביטוי, האריכו ימים כקיקיון יונה. אולי משום שהופעתם לא אפיינו את מעלותיה. קולניים היו וריב ומדון השמיעו.
חרף האדישות, הקשים הכספיים ופקעת היחסים החברתיים הבלתי תקינים, אבק הגלות שהעלתה עמה העדה, שעליה נוספו מאבקי איתנים מפלגתיים, חרף כל זאת נאבק 'המסילה' להופיע, לבל ידום קול בצבורינו. תוך הילוך על חבל, הרי מכשולים פנימיים וחיצוניים, ללא כל פניות אישיות וארגוניות, אנו ממשיכים בס"ד להוציא חוברת זו, כולה עשויה מקשה של תום לב ואהבת אמת, להאיר מורשת ותרבות נצח, לכבד – להתכבד העדה בין אחים, ולקדם הבנה ויקר הדדי".
עד כאן מדברי הגאון זצ"ל בביטאון המסילה שנכתב לפני למעלה מ60 שנה, ונדפס כעת בספר 'יחידי סגולה' עמ' 358.
אשרינו מה טוב חלקינו, שזכינו בס"ד בשנים האחרונות להביא את הבשורה הבאה המרנינה כל לב בעדתינו המעטירה ומחוצה לה, ולהיות לכלי ביטוי העוצמתי והגדול ביותר ביהדות תימן, ומהווה שופר נאמן לקהילות הקודש בארץ ובעולם, בראשות ובהכוונת מרנן ורבנן עיני העדה שליט"א. תקוותינו ושאיפתנו להתפתח עוד כהנה וכהנה, יגדיל תורה ויאדיר בקרב בני עדתינו המעטירה, בהחזרת עטרת תפארת גולת תימן ליושנה כבתחילה בס"ד.
