בחודש האחרון, נעקר מנופה של העיר אלעד, לאחר שהזדכך ביסורים רבים, הרב רחמים עומסי זצ"ל, שהיה סמל של מסירות נפש לתורה ולתעודה, כשהוא בן שבעים ותשע בפטירתו. המנוח זצ"ל גדל בעיר פרדס חנה להורים מעולי תימן, שתמימות וישרות בעבודת השם היתה מהות חייהם.
בצעירותו למד רבי רחמים בישיבת 'כפר חסידים' אצל הסבא קדישא הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל, וזכה להיות במחיצתו במשך ג' שנים, בהם זכה לקבל ממנו רבות בתורה וביראה. כל שאיפותיו היו שבניו יהיו בני תורה וילכו בדרכי השם, והיה רגיל תמיד לספר מעשיות ממדרשי חז"ל ומחייו בישיבה, ובמתיקות ואהבה רבה, היה מעורר שהעיקר בחיים הוא אהבת תורה ויראת שמים ושמחה במצוות! -כמו כן, תמיד היה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות! וכשיצא מביתו היה מלווהו באהבה עד לבחוץ.
כל חייו היה מקפיד להשכים לכל התפילות בזמן ובמנין. ובתקופה שהיה גר בבני ברק היה זוכה להיות חזן בימים נוראים בביהכ"נ 'שלום ורעות' ורבים התחזקו מתפילותיו הזכות ומקולו הערב. בימי השבעה באו מתפללים מבית כנסת הסמוך לביתו ושאלו מי יהיה לנו בעל קורא? אחרי ששנים רבות היה קורא לנו בתורה, בדקדוק ובקול ערב.
כל ימיו היה מקפיד למרות יסוריו הרבים, לקבוע עיתים לתורה במשך שעות רבות ביום, והיה משומעי לקחו הקבועים של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בשיעורו בלווין. ובפרט בשנותיו האחרונות, רבים התפעמו מגדלותו! שעל אף כאבי התופת שהיה לו לעיתים בכל פסיעה ופסיעה! היה מתמיד לבוא לבתי כנסיות ולבתי מדרשות לתפילה וללימוד, כששמחת התורה נסוכה על פניו ומאפילה על יסוריו! לעיתים כשהיה פותח פיו בדברי תורה, היתה מתגלית גדלותו התורנית! וידיעותיו במרחבי התורה. כמו כן מאהבת התורה שהיתה בו היה תומך ומסייע באברכים לומדי תורה, עד ימיו האחרונים.
בחודשים האחרונים מחמת יסוריו המרובים כשנאלץ להעדר לפרקים מהתפילה והלימוד, היה בוכה בדמעות ע"כ שאם אינו יכול לבוא לביהכ"נ למה לו חיים?! וכאשר בס"ד נפתח בתחילת החורף 'כולל בוקר' לבע"ב בביהכ"נ 'מנין בני תורה' הסמוך לביתו, שמח ע"כ מאוד! ואפילו לאחר לילות שלמים שלא היה ישן מפאת יסוריו המרובים! היה מבקש שיביאו אותו לפחות ללימוד בשעות הבוקר במסגרת זו, כי זה מה שנותן לו חיים!
מוקירי זכרו מוזמנים להשתתף, בערב חיזוק לעילוי נשמתו במלאות שלושים לפטירתו, שיתקיים בע"ה בעיר אלעד, ביום רביעי כ' אדר ב' (אור לכ"א), בשעה 16:45 (מנחה ב-17:15), באולם שע"י ביהכ"נ 'אור החיים' רחוב אבטליון. יהי זכרו ברוך, ות.נ.צ.ב.ה. אמן ואמן
