כמה תזכורות חשובות לחג הבא עלינו לטובה:
(נערך על ידי רבני בית ההוראה 'המאורות' שליט"א)
- לא לשכוח להדליק נר של 24 שעות בכדי שנוכל להדליק נרות שבת קודש מחר בערב ע"י העברה מאש לאש.
- לא לשכוח לעשות עירוב תבשילין (מצורף) בכדי שנוכל להכין ביום החג מאכלים לכבוד שבת.
- אין מברכים ברכת שהחיינו בהדלקת הנרות של החג ובקידוש. שימו לב – בערב שבת לכולי עלמא יש להדליק נרות שבת קודש, גם לנוהגים שלא להדליק נר יום טוב.
- מי שרוצה להכין פלטה לשבת קודש צריך לחבר את הפלטה ולכוון את השעון מערב החג (היום).
- מותר לאכול את החמץ שנמכר לגוי בשנה זו – שנת תשפ"ב, מיד אחרי צאת הכוכבים של ליל שבת קודש פרשת אחרי מות (מוצאי שביעי של פסח), וכמובן בזהירות שלא יתערב חלילה בכלי הפסח. ואין צורך להמתין עד שהרבנים ירכשו בחזרה מהגוי את החמץ הנמכר לו. (הגר"א מחפוד שליט"א).
להלן סדר עירוב תבשילין – עפ"י מנהג תימן
א. כאשר חל יום טוב סמוך לשבת, כמו בשנה זו שנת ה'תשפ"ב, אסרו חכמים להכין או לבשל ביום טוב בשביל שבת, מפני שנראה כמזלזל בקדושת יום טוב. ולכן תקנו חכמים לעשות 'עירוב תבשילין', ועל ידי כך יותר לו לבשל מיום טוב לשבת.
ב. מי שכבר אפה ובישל את כל מאכלי השבת מבעוד יום, ואינו צריך עוד לבשל ביום טוב, אינו צריך להניח עירוב תבשילין כלל. ומכל מקום הואיל וצריך להדליק את הנרות לכבוד שבת קודש, ויש אומרים שלצורך כך יש להניח עירוב תבשילין, ראוי להניח לצורך כך עירוב תבשילין, אך ללא ברכה.
ג. אם אין בתוכניתו *לאפות* מיום טוב לשבת אלא רק *לבשל* בלבד, כפי שרובם צריכים בדרך כלל רק לבשל לצורך השבת ולא לאפות (שהרי המצות כבר אפויות מבעוד מועד), אינו צריך להניח אלא תבשיל כמו ביצה או קציצות וכדומה. (ורק אם בתוכניתו גם לאפות מאפים, אז יש צורך גם להניח פת כמו מצה וכדומה).
ד. עירוב תבשילין מתבצע כך:- יקח תבשיל – כמו ביצה, או קציצה וכדומה.
– בערב החג בכל שעה שהיא, יקח את התבשיל של העירוב תבשילין, ויאמר את הנוסח הבא:*בְּהַדֵין עירובא יהא שרי לַן לאפויי, ולבשולי, ולאטמוני, ולאדלוקי שרגא, ולמעבד כל צרכנא, מיום טוב לשבת*
– רצוי לאכול את העירוב תבשילין ביום השבת, באחת מסעודות השבת או בסעודה שלישית.
