• יהדות חבאן היא קהילה יהודית מהעיר חבאן שבתימן •
העיר חבאן נמצאת בצד הדרך, ששמשה לצורכי מסחר הבשמים. בין ט'פאר, עומאן וחצרמוות, לתימן ונגראן. כ-300 ק"מ צפונית מזרחית מהעיר עדן וכ-100 ק"מ מחופו של האוקיינוס ההודי.
• העיר נקראת על שם ואדי חבאן.
• הסידור ביהדות חבאן – ישנם שינויים רבים בנוסח התפילות והפיוטים, אך הנוסח בנוי רובו על פי נוסח הבלדי.
√ מתוך ויקיפדיה – על יהודי חבאן:
הקשר הראשון עם יהודי ארץ ישראל אירע בשנת 1912 עם הגעתו של שליח המשרד הארצישראלי, שמואל יבנאלי אשר סייר ברחבי תימן במטרה לעודד את יהודי תימן לעלות, ובין השאר הגיע גם לחבאן. [1]
בשנת 1944 דיווח פקיד בריטי שקהילת יהודי חבאן מונה 730 נפש המבקשים לעלות לארץ ישראל. [2]
אחד מאנשי הקהילה, זכריה בן עווד חבאני אלעדאני, החליט לעלות לארץ ישראל ואליו הצטרפו מספר אנשים נוספים. [1]
הקבוצה החלה את מסעה רגלית לעיר הנמל עדן ומשם למצרים יחד עם עולים מקהילות אחרות בתימן. ב-21 במרץ 1945 הגיעה קבוצה של שבעה מיהודי חבאן (חצרמוות) ברכבת למחנה העולים בעתלית יחד עם 233 עולים אחרים מתימן. [3]
בין 1945 ל-1949 עלו מספר קבוצות נוספות והתיישבו בשכונת ידידיה (שנקרא גם "שכונת החבאנים") בתל אביב, שמדרום לכפר הערבי סלמה. בדצמבר 1949 דיווחה עיריית תל אביב כי בשכונה גרים 250 איש ב-40–50 בתים והיא לא חוברה לרשת המים העירונית. [4]
שאר אנשי הקהילה עלו בשנת 1950, [5]
ושהו במחנות עולים בעין שמר. למרות חילוקי הדעות, הצליחו להתפייס משום שעקרון האחריות הקולקטיבית והאחווה החבאנית הנחו אותם לאורך כל הדרך.
משום כך, בשנת 1952 בחרו החבאנים להתיישב במרוכז במושב ברקת בו הם נמצאים עד היום ושומרים על המסורת שלהם באדיקות רבה
√ הערות שוליים / מראה מקומות:
[1]. ניצני עליית יהודי חבאן(הקישור אינו פעיל, 21.9.2020) שי מדעי
[2]. במקום שבו נתגלה שבט יהודי קדמון, המשקיף, 20 באפריל 1944
[3]. 233 עולים מתימן הגיעו היום, משמר, 21 במרץ 1945
[4]. שכנות-הספר של תל־אביב, ידיעות עיריית תל אביב, 15 בדצמבר 1949
[5]. חאבאן עלתה לארץ, על המשמר, 6 באוגוסט 1950
