אבל בפרדס חנה: הקהילה התימנית איבדה את היקר באדם, רבי ראובן חסאר זצ"ל הלך לעולמו אמש בשיבה טובה
מכריו סופדים לו, כי המנוח רבי ראובן זצ"ל היה איש נעים הליכות, בקיא בתנ"ך, בעל קול נעים, ידען גדול, והיה מעביר שיעורי תורה. היה שריד אחרון לדור דעה, מזקני הדור הקודם. רבי ראובן יחסר לנו מאוד בשכונה שלצערינו כמעט כל הזקנים הלכו לעולמם.
אחד מתושבי השכונה סופד לו תמרורים: "היה מספיד את כל השכונה. מי יספיד אותו עכשיו?! כל בתי אבלים, הלוויות, היה מגיע מכבד ומגיע. תמיד שהייתי מבקש ממנו לברך אותי, היה מברך ברכה ארוכה מאוד. כך גם לבן שלי הקטן.
זכורני שדוֹד שלי נחמן כהן ז"ל סיפר לי, שבשבעה של סבא שלי לפני המון שנים, איך ר' ראובן ז"ל, ואביו ז"ל, אמרו את הקינות, בצורה כל כך מרגשת, וגרמו לכולם לגעות בבכי. זכורני גם איך היה קורא את הזוהר בנעימה כל כך יפה! סָעוּ הֵמָּה לִמְנוּחוֹת; עָזְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת".
תושב נוסף כותב: "הלב באמת נשבר. הכרתי את ראובן מאז שאני מכיר את בית הכנסת. ספגתי שם את התפילות, הקריאה בתורה, התרגום ובעיקר הניגונים שכ"כ היו מהותיים והשתמרו בי עד היום. ועל הכל ניצח עשרות שנים ר' ראובן. כל בוקר שחרית ומיד חוק לישראל. מנחה, תהילים ואז ערבית. התפילות של הימים הנוראים ושל החגים. פותח ספר תורה ותוקע בשופר. בוכה בתפילת ימים נוראים ומלווה בקולו הייחודי את חביטת הערבה. הכל מהכל. וכמובן דברי תורה בכל אתר ואתר. להיתקל בראובן בכל שמחה או אזכרה ותמיד עם חידוש מהתורה הקדושה. הוא היה הפנים של בית הכנסת והייצוג שלה ושל משפחת חסר בכל רחבי השכונה.
"קול ערב עם אוצר ידיעות מופלא. ותמיד אבל תמיד, עם חיוך אוהב ומאיר פנים. תמיד חשבתי שהוא מתפרנס מרבנות בגלל היקף ידיעותיו. שהגעתי ללמוד במדרשיה וראיתי אותו בתור אב-בית שמתעסק גם בעבודות גינון ואחזקה, היה קשה לי לקבל את הניגוד. הרי מילדותי ראיתי אותו בעיקר כאיש של קודש. אבל כנראה פה הייתה מעלתו. מבדיל בין קודש לחול ואז מאחד אותם. וכנראה זו הסיבה שגם את החולין שלו עשה בישיבה. וישיבה ששמה במשך עשרות שנים נישא למרחוק.
"אני מרגיש קטן מדי בכדי להספיד אותו ואני גם לא חושב שאני מסוגל. אז ר' ראובן הטוב, הקדוש והיקר. לאחר חיים מלאים ובסופם ייסורים ממרקים, נוח בשלום על משכבך. ובאקורד של סיום (ויותר נכון של התחלה חדשה), נגן לפני שופט כל הארץ את "שופט כל הארץ". כי אף אחד לא עושה זאת טוב, מוטעם ויפה כמוך. תהי נשמתך צרורה בצרור החיים. אמן".
מסע ההלוויה יצא היום יום ראשון כ"ה תמוז תשפ"ב, בשעה 17:00, מבית כנסת "נצח ישראל" (החסאר) בשכונת רמב"ם, ולאחר מכן ההלוויה בשעה 18:30 בבית העלמין בפרדס חנה.
יושבים שבעה בבית המנוח רחוב הדרור 17 פרדס חנה.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים אמן.
תגובה אחת
זכיתי שבירך אותי בלי סוף, הייתי מלווה אותו הביתה מבית כנסת, זה היה זמן גן עדן בשבילי.
אחרי שסבא שלי נפטר הוא מבחינתי היה הסבא החי שלי.
הייתי כל כך נהנה ללוות אותו הביתה ותוך כדי לשמוע ממנו דרשות על פרשת השבוע שנפתחות בשאלות יפות.
בנוסף הוא היה מכתת רגליו ברגל בשיא הקיץ ללכת למסור שיעורי תורה למרות גילו המופלג.
יש עוד המון לספר עליו, בהחלט ראוי לכתוב ספר על דמותו.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.