מבית ההוראה

האם אדם שמחזיק אייפון יכול לשמש כשליח ציבור?

תשובת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א, רב הישוב נחליאל ורב בבית ההוראה 'המאורות'

שאלה:

ערב טוב ומבורך לכבוד הרב.
שאלה בעניין שליח ציבור:
האם אדם שמחזיק אייפון וכדומה יכול לשמש כשליח ציבור?
האם יש הבדל בין מכשיר פרוץ למכשיר בעל חסימה?
האם יש הבדל בין שאר ימות השנה לימים נוראים?
האם יש הבדל בין שליח ציבור קבוע לארעי?

תשובה:

לק"י י"ב אב תשפ"ב

לכבוד השה"ט דוד יצחקי הי"ו ממכון המאורות

שלמא יסגי לעלמין וכט"ס

מחמת דוחק הזמן הנני להשיב בקצרה.

1. האם אדם שמחזיק אייפון וכדומה יכול לשמש כשליח ציבור?

תשובה: אם האייפון פרוץ, גם אותו אדם חשוד כפרוץ בעריות, ובודאי שאינו שומע לדברי חכמים שאסרו מכשיר טמא זה בתכלית. וכבר פסק בשו"ע (סימן נג סעיף ד) שליח ציבור צריך שיהיה ריקן מעבירות ושלא יצא עליו שם רע וכו', עיי"ש. ועל ש"צ כזה נאמר "נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה" זה ש"ץ שאינו הגון, ובמקום לעורר מדת הרחמים, ח"ו מהפך למדת הדין. ועיין בפתחי תשובה (שם ס"ק ו).


2. האם יש הבדל בין מכשיר פרוץ למכשיר בעל חסימה?

תשובה: אם החסימה טובה יש הבדל. ומפני החשד אין להתיר גם בחסימה טובה, אלא אם כן זקוק הוא לצורכי עבודה וכדו', ות"ח התיר לו בזה.


3. האם יש הבדל בין שאר ימות השנה לימים נוראים?

תשובה: בימים נוראים יש להקפיד יותר וכמו שכתב הרמ"א (סימן תקפא סעיף א) בזה"ל, וידקדקו לחזר אחר ש"צ היותר הגון בתורה ובמעשים.


4. האם יש הבדל בין שליח ציבור קבוע לארעי?

תשובה: יש הבדל, בשליח ציבור קבוע אין מסלקין אותו, אלא אם כן נמצא בו פסול בעדים וכמו שפסק בשו"ע (סימן נג סעיף כה). ובמשנה ברורה (שם ס"ק עה) כתב, אבל למנותו מהתחלה אפילו משום רינון בעלמא יש למנוע, עיי"ש.

יה"ר שיקויים בך הפסוק ויהי דוד לכל דרכיו וה' עימו, אמן

בברכה רבה, אוריאל חוברה – נחליאל

שימו לב – בתגובות למטה – ניתן לצפות בתשובות הגאון שליט"א על השואלים השונים ששלחו למערכת את שאלותיהם המחכימות על דברי הרב שליט"א


קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן | חייגו בכל עת: 8416* | 03-30-8888-5 | מס' ישיר מארה"ב – 151-8613-0185 | ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com

הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

3 תגובות

  1. כבוד הרב
    רוב הציבור הדתי מחזיק טלפונים ניידים חכמים, אחר בקשת המחילה, לפי תשובתך צריך לסגור הרבה בתי כנסת ברחבי הארץ. מה נעשה במקומות שזו נורמה ? בתי כנסת של הציבור הדתי לאומי ? פסלנו את כולם מלשמש ש"צ ?

    1. להלן תגובת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א על דברי המגיבים כאן:

      לכבוד השואלים הי"ו

      אתייחס בתשובתי לגוף השאלות בלבד, וחבל שלא דקדקתם בתשובתי הברורה שניתנה עם מקורות ההלכה. ועם כל זה אטריח עצמי ואשיב.

      שאלה 1: הוא מהרהר בעבירה איך הגענו למוחזק במעשה עבירה?

      תשובה: מי אמר שהוא מהרהר בעבירה והיכן כתבתי שהוא מוחזק במעשה עבירה. כתבתי שהוא חשוד כפרוץ בעריות, ובודאי שאינו שומע לדברי חכמים שאסרו להחזיק אייפון והוא מצפצף ולא שומע לקול חכמי הדור. אני מלמד עליך זכות, שאינך יודע כמה הרס וחורבן עושה המכשיר המתועב וכמה בתים נחרבו מזה.

      שאלה 2: והרמב"ם פסק שש"צ צריך להיות נקי מעבירות רק בתעניות. ולשו"ע רק בקבוע.

      תשובה: איתא בגמרא תענית (דף טז עמוד ב) אמר רב חסדא זהו שביתו ריקם מן העבירה, עיי"ש. הרמב"ם למד מגמרא זו רק לגבי תעניות, אבל הטור והשו"ע (סימן נג) למדו זה לכל שליח ציבור. וכ"כ הרב מגן גיבורים שלטי גיבורים (שם ס"ק א) וז"ל, ובאמת הרמב"ם ז"ל בפ"ח מתפלה הלכה י"א לא חשב רק שיהיה משתדלין להיות ש"ץ אדם שקולו ערב ורגיל לקרות והיינו משום דהוא סובר דכל אלו המעלות הנאמרים במ"ס תענית דף י"ו איזהו רגיל ר"י אומר מיטפל ואין לו ויש לו יגוע בשדה וביתו ריקן ופרקו נאה ושפל ברך הוא דוקא בתעניות בלבד ולא בש"ץ בשאר ימות השנה וכן ביאר רבינו בפירוש המשנה בתעניות שם וז"ל ביתו ריקן וכו' ואח"כ שיהי' זקן ויש לו נעימות קול וזהו בכל ש"ץ ומוסיף עליו זה שמדבר בו בזה המקום שיהיה מיטפל וכו' וביתו ריקן שלא יצא עליו שם רע בילדותו כדי שיתרצו אליו לבות בני אדם ויקבלו כולם דבריו ברצון, הרי שאלו מעלות פרטיות לשבעה תעניות בלבד, אבל הטור סובר דכל המעלות השייכים בכל השנה כולה ודאי בעינן ורק אותן המעלות השייכים לתעניות כגון מיטפל ואין לו ויש לו יגיע בשדה, זה שייך דוקא באלו התעניות שמתפללין על הגשמים כמו שפרש"י שם שצריך להיות דואג על תפלתו ולא בשאר ימות השנה, עיי"ש באורך. 

      עוד אמרו בגמרא (בבא בתרא דף נ"ז ב) על הפסוק בישעיה: "ועוצם עיניו מראות ברע", א"ר חייא בר אבא זה שאין מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה. ושאלה הגמרא היכי דמי (באיזה מקרה מדובר) אם יש דרך אחרת רשע הוא, אם אין דרך אחרת אנוס הוא, וביארה הגמרא שאין אמנם דרך אחרת, אעפי"כ היה לו להטות עיניו לצד אחר (אף שאנוס הוא לעבור דוקא באותה דרך שנשים מכבסות שם ומגלות שוקן) ועל זה שיבח הנביא "ועוצם עיניו מראות ברע". וכך נפסקה הלכה בהרמב"ם ובשולחן ערוך.  והנה בכלל איך אפשר ללמד זכות על אותם אנשים שמחזיקים אייפון בלי סינון, כאשר יש להם דרך אחרת עם סינון כמו הדרן אם צריך בשביל וייז או איימל.

      שאלה 3: רק מי שעובר עבירה בפרהסיה כמגלח בתער או צובע שערו. וגם זה המשנ"ב כותב שעבירה שחומרתה לא ידועה או חשובה בעיני הציבור כערכאות!!! אינה פוסלת לש"צ. כל שכן זה שהרבה חרדים עם פרוץ וא"כ אין זה נראה כאיסור. 

      תשובה: נעלם ממך דברי המשנה ברורה (סימן נג ס"ק עה) שכתב במפורש, אבל למנותו מהתחלה אפילו משום רינון בעלמא יש למנוע, עיי"ש. ומה שכתבת "עם פרוץ וא"כ אין זה נראה כאיסור." לאחר המחילה, כנראה שנפלה בידך שיבוש גדול, האם בגלל שפרוצים האין זה נראה כאיסור, אתמה.

      שאלה 4: ומי אמר שהוא מסתכל שם? ראיתם? 

      תשובה: אף אחד לא אמר. אבל מי אמר לכבודו שאינו מסתכל. אם כבודו היה שומע מה שיש בבתי דין על דברים אלו, לא היית מתאמץ לשאול שאלות כאלו. מכל מקום ודאי שהוא מצפצף על מצות ככל אשר יורוך. 

       עוד תגובה:

      כבוד הרב רוב הציבור הדתי מחזיק טלפונים ניידים חכמים, אחר בקשת המחילה, לפי תשובתך צריך לסגור הרבה בתי כנסת ברחבי הארץ. מה נעשה במקומות שזו נורמה ? בתי כנסת של הציבור הדתי לאומי ? פסלנו את כולם מלשמש ש"צ ? 

      תשובה: אנשים יראי ה' גם מהציבור הדתי אינו מחזיק אייפונים, ואם יש להם אייפון הוא מסונן. אבל באמת שאלה זו אינה שאלה כלל, משום שרוב העולם טועים האם גם אנו נטעה כמוהם.

      ובאשר לשאלתך צריך לסגור הרבה בתי כנסת ברחבי הארץ. תשובתי היא, מי שאכל שום ורוצה להסיר ממנו את טעם השום יאכל עוד שום, אתמה.

      ובאשר לשאלה מה נעשה במקומות שזו נורמה ? תשובה: ישתקע הדבר ולא יאמר, וכבר שמעתי שאלות מהסוג הזה וגם נכתב באחד הספרים של איזה רב שמתקרב לרפורמים, שאמר, מאחר ורגילים רבים לשבת מעורב או ללחוץ יד לאשה, אז אין בזה איסור, עפ"ל. ובאמת שאני מתפלא על שאלה זו, הרי יש הרבה נורמות במקומות רבים שעוברים על איסורים חמורים, האם גם בזה נשאל מה נעשה, תמוה ביותר. ודי בזה למודה על האמת.

      בכל הכבוד הראוי

      אוריאל חוברה

  2. עוד תגובה ששלח אלינו חכ"א שליט"א על דברי הרב חוברה שליט"א:
    הוא מהרהר בעבירה איך הגענו למוחזק במעשה עבירה?
    והרמב"ם פסק שש"צ צריך להיות נקי מעבירות רק בתעניות. ולשו"ע רק בקבוע. 
    רק מי שעובר עבירה בפרהסיה כמגלח בתער או צובע שערו. וגם זה המשנ"ב כותב שעבירה שחומרתה לא ידועה או חשובה בעיני הציבור כערכאות!!! אינה פוסלת לש"צ. כל שכן זה שהרבה חרדים עם פרוץ וא"כ אין זה נראה כאיסור. 
    ומי אמר שהוא מסתכל שם? ראיתם?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אותך גם

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!