במעבר דירה – האם יש בעיה שהפועלים הגויים יסחבו את היינות הנמצאים בארגזים?

תשובה מאת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א, רב הישוב נחליאל ורב בבית ההוראה 'המאורות'

שאלה:

אנחנו בעז"ה עוברים דירה, וארזנו בקרטונים סגורים בקבוקי יין לא מבושל, חלקם סגורים וחלקם פתוחים.
השאלה אם פועלים ערבים או גויים מסוג אחר יסחבו את הארגזים, האם יש בזה בעיה של יין נסך?

תשובה:

לכבוד השואל השה"ט אורי אברהם הי"ו

שלום וברכות עד בלי די וכט"ס

לשאלתכם בזו הלשון: אנחנו בעז"ה עוברים דירה וארזנו בקרטונים סגורים בקבוקי יין לא מבושל חלקם סגורים וחלקם פתוחים, השאלה היא אם פועלים ערבים או גויים מסוג אחר יסחבו את הארגזים, האם יש בעיה של יין נסך.

תשובה: מגע של גויים ביין פעמים שאוסרים בשתיה והנאה, ופעמים שאוסרים רק בשתיה ומותרים בהנאה, ויש שבכלל לא אוסרים את היין ואפילו בשתיה מותר. והנה מרן בשו"ע יור"ד (סימן קכד סעיף ז) כתב וז"ל, יש מי שאומר שכל מקום שאמרו ביין שלנו שהוא מותר בהנאה ואסור בשתייה, מפני צד נגיעה שנגע בו הנכרי כשהיה הנכרי עובד כוכבים, אבל אם היה איסורו בגלל הנוכרי שאינו עובד כוכבים שנגע ביין שלנו שלא בכוונה, או שטפח על פי החבית, הרי זה מותר בשתייה, וכן כל כיוצא בזה, ע"כ. וכתב הש"ך (שם ס"ק יב) בשם הב"י שכל עובד כוכבים שאנו מוחזקים בו שאינו עובד עבודת כוכבים, דינו כאומה שלא עובדים עבודה זרה, עיי"ש.

ולכן יש לחלק בין פועלים ערבים לבין גויים. כלומר פועלים ערביים הם נחשבים כאינם עובדי כוכבים, וכמו שפסק הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות (פרק יג הלכה יא) וז"ל, יראה לי שכל מקום שאמרנו בענין זה ביין שלנו שהוא אסור בשתייה ומותר בהנייה מפני צד נגיעה שנגע בו העכו"ם כשהיה העכו"ם עובד עכו"ם, אבל אם היה איסורו בגלל עכו"ם שאינו עובד עכו"ם כגון ישמעאלי שנגע ביין שלנו שלא בכוונה או שטפח על פי החבית הרי זה מותר בשתייה וכן כל כיוצא בזה. וכ"כ הט"ז (שם ס"ק ד). וכ"כ הבאר הגולה (שם ס"ק ט). ולדעת הש"ך אליבא דהב"י אפילו שאר גויים שאנו יודעים בבירור שאינם עובדי כוכבים, דינם כדין ערביים ישמאלים שאינם עובדי כוכבים.

וכן יש לחלק בין יין (שאינו מבושל) סגור לפתוח, וכמו שכתב הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות (פרק יב הלכה ד) וז"ל, כלי סתום מותר לטלטלו העכו"ם ממקום למקום ואף על פי שהיין מתנדנד שאין זה דרך הניסוך, העביר נוד של יין ממקום למקום והוא אוחז פי הנוד בידו, בין שהיה הנוד מלא או חסר מותר, ואף על פי שהיין מתנדנד, העביר כלי חרס פתוח מלא יין אסור שמא נגע בו, ואם היה חסר מותר אלא אם כן שכשכו.

לפי"ז פועלים ערביים אינם אוסרים את היין, אך פועלים גויים מהודו וכדומה שיש מהם עובדי כוכבים, ועכ"פ ודאי שאינם מוחזקים שאינם עובדי עבודה זרה, יכול לאסור את היין אפילו בהנאה. וע"ע ט"ז יור"ד (סימן קכג ס"ק א).

אמנם יש צד להקל כאשר הבקבוקים נמצאים בתוך ארגזים והם אינם יודעים מה יש בתוך הארגזים, אז נחשב שנגעו ביין על ידי דבר אחר ואינו יודע שבתוך הארגזים יש יין. וכן מבואר בשו"ע (סימן קכד סעיף כד) וז"ל, מגע עובד כוכבים ביין ע"י דבר אחר שלא בכוונה, כגון שהיה יורד מהדקל ובידו לולב ונגע בראש הלולב ביין שלא בכוונה, או שהיה מהלך ונגע בכנף בגדו שלא בכוונה, וכן אם נתכוין ליגע בו ע"י דבר אחר, אלא שאינו יודע שהוא יין, מותר אפילו בשתייה. וכתב הרמ"א שם, ובזמן הזה שהאומות לאו עובדי כוכבים הם, כל מגען מקרי שלא בכוונה, (מרדכי פר"י והגהות אשיר"י ומהרי"ו בהל' סי' ט"ו), ולכן אם נגע ביין על ידי דבר אחר, אף על פי שיודע שהוא יין וכוון ליגע בו, מותר אפילו בשתיה, דמקרי מגע על ידי דבר אחר שלא בכוונה, והוא הדין אם נגע, אפילו בידו, בלא כוונת מגע או שלא ידע שהוא יין, שרי. ואין לפרסם הדבר בפני עם הארץ, עיי"ש.

לסיכום ההלכה:

א. אם פועלים ערביים הרימו ארגזים של בקבוקי יין, אין חשש של יין נסך אפילו שהבקבוקים אינם סגורים עם חותם.

ב. שאר גויים שאינם מוחזקים שהם אינם עובדי כוכבים ואדרבה יש מקומות שמוחזקים הם כעובדי עבודה זרה,  יש לחוש בזה ליין נסך. אמנם מאחר והבקבוקים נמצאים בתוך ארגזים וכ"ש שהארגזים סגורים הרמטי והם אינם יודעים כלל מה יש בתוכם, אין לחוש ליין נסך ומותרים אפילו בשתיה.

הנראה לע"ד כתבתי, אוריאל חוברה – נחליאל