מחיידר למחוננים בתימן דרך מחנה עולים עין שמר, ישיבת כפר הרואה | הפגישה עם מרן החזון איש, ישיבות קול תורה בירושלים לישיבת פוניב'ז בבני ברק | הקשר עם גדולי ישראל מהם ינק את תורתו וחכמת החיים אשר הובילו חמישים שנות פעילות ומסירות למען הכלל ללא הפסקה | ארבעים שנה כוותיק הרבנים בראשון לציון בה כיהן בשליחות רבותיו ובראשם הגרי"ש כהנמן ראש ישיבת פונבי'ז | נקודות אור מחייו של הגאון הרב שלמה יגאלי זצוק"ל שהשבוע מלאו 15 שנה להסתלקותו.
שבועיים לפני פטירתו כשהוא בבית חולים ביקש הגר"ש יגאלי זצ"ל מבתו לרשום סיכום חיים במילים אלו של הכרת הטוב. "אני חייב את חיי הרוחניים לרב יצחק יעקובוביץ (רבה של הרצליה) ולרב יהודה סגל (מגדולי הרבנים באירופה) שחטפו אותי ממחנה 'עין שמר' והביאו אותי לעולם התורה"
כשהביט הרב במסלול שבעים שנותיו ראה צורך להכיר טובה לאלו שהוציאוהו ממיצר בו העבירו את העולים על דתם ודעתם והוא שזכה לאחר מבצע כושל בו נלקחו ע"י הפעילים הנ"ל כשלשה עשר נערים ברשות הוריהם למוסדות תורה אך למרבה הצער המשטרה דלקה אחריהם בעקבות תלונת מזכיר המחנה והם נסו לכל עבר כשאת שאר הילדים המשטרה תפסה והיחיד שהוחבא באחד המקלטים וניצל הוא הרב שלמה כפי שהעיד בשבעה רבה של הרצליה הגר"י יעקובוביץ זצ"ל
העד היחיד
את חייו בתימן החל בחיידר לתלמידים מוכשרים שנקרא 'מכּתב' בו למדו יחדיו בין השאר תלמידים אשר כיהנו גדולים בראשם הגאון הרב שלמה קורח זצ"ל רבה של בני ברק.
אביו רבי שוכר גרופי זצ"ל היה מראשי השוחטים באזור והיה מקושר אף עם בית השליט בתימן ה'אימם' יחיא שכיבד מאד את היהודים. כשהיה שלמה ילד צעיר נשלח ע"י אביו ע"ג חמור לשליחות מסוימת ושם בין ההרים מגיח לו רכב מפואר בו היה ה'אימם' לפתע צצו כמה שודדים אשר חוררו את הרכב ביריות אקדח ובכך שמו קץ לחייו של השליט כשהנער רואה את הרכב המפואר מחורר ואינו מבין משמעותם של דברים שהוא היחיד שראה כיצד נרצח האימם. הוא הגיע לעיר כשכולה סגורה ורק בשער אחד פתחו לו כשאחד השומרים הכיר את אביו והורא לו לרוץ מיד הביתה שיש עוצר בשל הרצח שהוא עצמו היה עד לו.
חיים של תורה
הפעילים שחטפו אותו כאמור הכניסוהו לישיבת כפר הרואה שם למד כשנתיים ואז הביאוהו למרן החזון איש זיע"א בהיותו בגיל בר מצוה, מרן תהה על קנקנו והורא 'קחו אותו לישיבה בירושלים' (אצל מרן החזון איש זכה הרב להיות ארבע פעמים) מכל רשימת הישיבות שהביאו לנער בחר דוקא את השם 'קול תורה' בראשה עמד פוסק הדור מרן הרב אויירבך זצוק"ל. כשהסבירו לו ששם מדברים באידיש אמר 'אסתדר עם זה' (לימים היה נותן שיחות קבועות באידיש לניצולי שואה ומבוגרים בראשון לציון) לאחר שש שנות לימודים תחת שרביטו של מרן הרב אויירבך אשר חיבבו וקרבו כבן כמו עוד תלמידים מבני תימן שלהם אמר תדיר 'אתם הרבנים של יהדות תימן בדור הבא'
את המשך לימודיו למד בישיבת פוניב'ז המעטירה שם הסתופף בצילם של מרן הרב מפונבי'ז הגר"י כהנמן זצ"ל אליו היה קשור בעבותות אהבה וממנו ינק את תורתו וחכמת החיים הידועה שלו אותה תרגם הרב שלמה לדרך חיים בעבודה הציבורית והחינוכית למען כלל ישראל. בספרים על הרב מפונבי'ז מסופר על תקופת 'מבצע קדש' בה נכנס הרב מפונבי'ז להיכל הישיבה בשעה אחד עשרה בלילה וניגש אל הרב שלמה באומרו, 'ר' שלמה, יש לי עגמת נפש גדולה להוציא אותך מהלימוד, אבל מדובר בילדי ישראל מוסדות בתי אבות בהם מאות תלמידים ולקחו את המנהל הראשי למילואים, וצריך מישהו שמבין בחינוך ויכול לנהל את העיניינים עד שיחזור המנהל ואני מבקש ממך כי אתה מבין טוב בזה' וכך במשך למעלה מחודשיים נשלח הרב לשליחות חינוכית זו שהייתה רק בתחילתה ולאחריה במשך שנים זכה בהוראת רבו להיות מראשי הפעילים להצלת ילדי ישראל כשאין היום כמעט מושגים כאלה של פעילות במצב כלכלי של אין כסף גם למינימום, אין רכב, והכל במסירות נפש ממש. אפילו להתחפש לנוצרי ולהכנס למסיון על מנת להציל ילדים יהודים משמד,
במסלול חייו זכה הרב זצ"ל להקים מוסדות חינוך רבים ברחבי הארץ בישובי עמק יזרעאל במושבים בדרום ובמקומות בהם לא היה שום מושג של פעילות ציבורית אפילו שחיו בהם עולים מארצות שונות בהם קיימו חיים יהודיים, הוא נתן שיחות והרצאות לרוב בהם עורר את התושבים לחינוך הילדים ולחיים של יהדות, הוא פתח שיעורי תורה רבים בהם שלח מגידי שיעורים לכל ישוב ואלפים רבים נכנסו תחת כנפי השכינה בשל פעילות זו. חלק גדול בפעילות הציבורית שלפני חמישים שנה היה במסגרת 'ארגון בני הישיבות' בו נטלו חלק קבוצת בחורים ואברכים צעירים אשר כיתתו רגליהם להכניס תלמידים לישיבות, בין הפעילים אז היו הגר"ש קורח זצ"ל רבה של בני ברק, מרן הגר"ש בעדני שליט"א חבר מועצת חכמי התורהד הגר"ש ברזילי זצ"ל ראש ישיבת משכן שמעון, הגר"י זאיד זצ"ל רבה של פרדס כץ ועוד
עול הרבנות
בישיבת פונבי'ז היה 12 שנה כששבע שנים מתוכם בכולל האברכים של הישיבה. אז בהוראת רבו הרב כהנמן זצ"ל נכנס בעול הרבנות בעיר מגוריו ראשון לציון כשהוא מצויד בברכותיהם והסכמותיהם הנלהבות של רבותיו הגרי"ש כהנמן זצ"ל, הגרש"ז אויירבך זצ"ל, הגר"ש רוזובסקי זצ"ל, הגר"ד פוברסקי זצ"ל, הגר"ר כץ זצ"ל, הגר"ע יוסף זצ"ל ועוד מגדולי ישראל באותה תקופה.
הרב זצ"ל, הקים עולה של תורה בעיר ראשון לציון, במשך כיובל שנים ומסר נפשו למען קהילתו והקים מוסדות "תורה מציון" כשגולת הכותרת כולל לעשרות אברכים, הלומדים יום שלם וכן כולל ערב לעשרות בעלי בתים, הלומדים מידי ערב בבית מדרשו.
במשך למעלה מיובל שנים דאג במסירות ביחד עם עמיתיו רבני תימן, לרומם ולפאר את יהדות תימן המעטירה, במשך שנים דאג להוציא מהמושבים ומהקיבוצים את ילדי תימן והכניסם לישיבות קדושות ובכך זכה להקים דור של בני ישיבות, שחלקם הגדול מכהנים היום כרבני תימן שליט"א.
מחשבתו היצירתית בחינוך ובהכוונה בכל נושא גרמו לעליה לרגל לביתו של רבנים דיינים ואישי חינוך רבים שבאו להתייעץ ולקבל הדרכה כמעט בכל נושא יהודי. ההסתכלות שלו קדימה הייתה מעוררת התפעלות מיוחדת כשהיה תמיד מזכיר את דברי רבו הגרי"ש כהנמן 'כשאדם פותח את עיניו הוא יכול להביט עד גבול מסוים אך כדי להסתכל רחוק צריך לעצום את העיניים' וזו הייתה דרכו גם ברבנות כשכל נושא היה דן לעומק ובשילוב של חזון ומעש היה מגיע להיכן שרבים לא יכלו.
בראשון לציון כיהן ברבנות בה תיקן תקנות וגדר גדרות כשאינו מאפשר הנחות בענייני הלכה מה גם שהכל בדרכי נועם כשתמיד היה אומר שישנם שני דרכים יש 'אנא' ויש 'בכח'. שבתות אצלו היו היום המפרך ביותר כפי שהתבטא לא פעם ש'בשבת הציבור נח אז הרב הרב צריך לעבוד' כשבבוקר מוקדם היה יוצא לסבב בבתי הכנסת בעיר הגדולה שהיה מסתיים במחנה הצבאי 'צריפין' שם בשיחה למאות חיילים במסגרת סעודה שלישית. את קשריו עם שלטונות הצבא ניצל להצלת אברכים ובני ישיבות שנכלאו בכלא הצבאי ודאג להוציאם תוך מסירות נפש ממש כשאינו חוסך מעצמו שום טרחה או ממון. בעיר ראשל"צ היה מוסר מידי יום כחמישה שיעורים מלבד החופות והקידושין שהיה עורך מידי לילה, בתפקידו כרב מחלקת נישואין.
גם בתי הדין האיזוריים היו שולחים אליו כל זוג שהיה עומד לפני גירושין לראות מה יש לעשות ולנסות שלום בית נושא שהיה בקיא בו ועשה בו רבות ונצורות וזכה שמאות בתים נבנו מחדש בשלום אמיתי.
לא להיות חייב
באחת הפעמים ניגש אליו חבר מועצה בעירייה ויידע אותו כי יש לו זכות לקבל אישור חנייה חינם ברחבי העיר בשל פעילותו הרבה בעיר בהם היה בקשר מתמיד גם עם מפקדי המשטרה שהיו נזקקים לשירותיו בטיפול במשפחות וכו' הרב שמע על הזכות לאישור החנייה, אך לא מיהר לגשת ולקבלו או יותר נכון לא קיבלו מעולם. אחד הבנים ששאל לפשר הוויתור הגדול אמר הרב 'האחראי על האישורים הוא מתפלל בבית כנסת מסוים, ואני רוצה להיות נקי כשאצטרך לומר לו הלכה בצורה ברורה ומחייבת ולא בתחושה שכאילו עשה לי טובה כלשהי'
מעשי החסד הרבים בהם דאג מידי שבוע חודש וחג למשפחות נצרכות על מנת לשלוח להם כדי מחיה שרק בימי השבעה הגיעו מאות סיפורים על הדרכים בהם היה שולח עזרה בצורה מכובדת ובלי לבייש את המקבל.
למען ילדי ישראל
בצעירותו במסגרת פעילויות הנוער במחנות עולים ובישובים בצפון ובדרום היה מארגן ימי פעילות וקייטנות לרוב שמהם היה מוציא יקר מזולל ממש. מאות ילדים מיישובי עולים וממחנות זכו להשתתף בקייטנות מכל רחבי הארץ והיו לשם דבר. הרב בחכמתו הרבה ידע לקרב כל אחד והיו אף כאלה שלאחר שהגיעו למוסדות תורה היה מגיע ודואג לצרכיהם הן בביגוד והנעלה והן בתוכן הלימודים.
סיפר אחד התלמידים כיום בן ששים וחמש שהוא זוכר שיום אחד הגיע הרב כאברך צעיר למוסד בו למד וביקש רשימת התלמידים שמצבם הכלכלי היה דחוק וביקש מכל אחד מהם לכתוב מה הוא צריך, התלמידים מילאו את משאלתם והיו בתחושה שסתם הם כותבים ואין לזה שום כיסוי, אך למחרת, כן ממש למחרת הגיע הרב עם רכב גדול וכל אחד קיבל שקית גדולה עם כל הביגוד שכתב בדף. הייתה זו אטרקציה שעד עכשיו אותו יהודי מספר בהתרגשות איזו שמחה הייתה בקרב התלמידים שמאז הוא היה הכתובת לכל נושא בהם נדרשו רוחני כגשמי.
באחת הקייטנות שהיו בעכו ירד אחד המדריכים עם התלמידים לכיוון חוף הים ושם נתקלו בקבוצת צעירים ערבים עד שהגיעו לקטטה, הרב שירד רק לאחר מכן שמע את המדריך שרץ אליו מתנשף שהילדים הערבים הלכו להביא את אחיהם הבוגרים מה שיהווה סכנת נפשות ממש. הרב בהבזק של רגע אמר למדריך 'רוץ תקנה חצי אבטיח וחבילת שוקולד מהר' המדריך שלא הבין מה רוצה הרב ניסה לשאול אך הרב לא נתן לו לחכות 'רוץ מרה לפני שיהיה מאוחר' תוך דקות הגיע המדריך עם חצי האבטיח והשוקולד והרב נפרד מהקבוצה והתקדם לעבר האיזור הערבי שם התיישב ליד החוף בהמתנה לקבוצה הערבית. והנה זה מגיע. קבוצה של צעירים ערבים נכונה לקרב. אך הרב שישב כאמור במרחק מהתלמידים קרא בערבית לאחד הבחורים הגבוהים שנראה מוביל את הקבוצה והציע לו את האבטיח והשוקולד ובדרך אגב אמר לו 'קח את החברה בחזרה' הצעיר שאהב את מה שקיבל לקח מוט עץ שהיה בקרבתו והחל להניס את חבריו הערבים חזרה ובכך ניצלו התלמידים שמי יודע איך היה מסתיים 'קרב' זה בלא תושייתו של הרב.
לראות את הנולד
ילד בן 11 היה י. כשקרא לו אביו לעזור לו במכבסה שפתח זה עתה, את הילד הוא הוציא ממקום לימודו. האב שהיה יהודי יקר ותמים לא ראה כל פסול להוציא את בנו חביבו מהמוסד החינוכי בו למד, הוא התרגל בחוץ לארץ שכך היו עובדים הילדים ועוזרים להוריהם במלאכתם. בארץ המצב שונה. ילד שלא ילמד במוסדות החינוך כמו שצריך עלול לאבד את כל חינוכו ויגדל ללא ידיעות לימודיות. הילד שפרח במקום לימודו לא רצה לעזוב לטובת עבודה במכבסה. נשמתו הטהורה רצתה ללמוד כמה שיותר, אך בצער רב נענה לציווי אביו ועזב את מקום הלימוד וחזר הביתה – למכבסה.
בצר לו פנה מנהל המוסד לרב שלמה יגאלי זצ"ל שידיו רב לו בהצלת נפשות להחזירם לאביהם שבשמים.
הרב יגאלי זצ"ל שפקחותו הרבה היתה לשם דבר והצלת הילד היתה לנגד עניו החליט לעשות מעשה שאינו שגרתי וכך עשה:
הוא התקשר לאבי הילד כפקח של משרד החינוך ובו הוא מתריע בפני האב שנודע להם שהם מעסיקים במכבסה ילדים מתחת לגיל העבודה שזה אסור על פי החוק, והם אמורים לשלוח פקח לבדוק העניין. ואם יתברר שילדים עובדים במכבסה הם עלולים לקבל קנס כספי גבוהה העולה על מחיר המכבסה כולה.
למחרת הגיע הרב למכבסה כאברך הרושם ילדים למוסדות המעוניין להכניס את הבן הצעיר העובד במכבסה למוסד תורני.
האב, שהרושם משיחת האתמול עשה את שלו, הגיב מיד. "קח אותו לישיבה, אתמול התקשרו ממשרד החינוך ואמרו שאם יש פה ילדים יתנו קנס, עדיף שתיקח אותו ללמוד תורה כמה שיותר מהר לפני שהם יבואו." והרב לקח אותו והחזיר אותו לישיבה ושם הוא שקד באהלה של תורה כשאביו מהמכבסה שמר על קשר הדוק עם כב' הרב וכולו קורן מאושר על בנו יקירו ההולך בדרך ה'.
לימים הילד היקר שימש כאחד מחשובי הרבנים (זצ"ל) בעיר רחובות לאחר שהשיב את כל אחיו בתשובה שלימה וזכה שכל צאצאיו ומשפחתו המורחבת הולכים בדרך ה' והכל בזכות אותו תרגיל שעשה לאביו אז הרב שלמה יגאלי זצ"ל.
ראיה נכונה
באחת הפעמים הביא הרב זצ"ל ילדה ממשפחה קשה אשר לא זכתה אפילו ללמוד כמו שצריך בבית ספר במקום מגוריה, הרב הביאה למוסד תורני בירושלים כשהוא מדבר עם מנהלת המוסד שתבדוק את מצב הילדה כדי להעניק לה את הטוב ביותר. המנהלת ישבה עם הילדה והחלה לבחון את ידיעותיה והנה הילדה פשוט אינה יודעת כלום… המנהלת יוצאת מהמשרד וניגשת לכב' הרב ומודיעה בפשטות "כב' הרב איך אקבל ילדה כזו למוסד, הרי היא לא יודעת כלום, אין לה אפילו מושגים בסיסיים בחומר הנלמד" הרב, שלא התרגש כל כך מסערת הרוחות של המנהלת לאחר שכבר ראה בחייו ובניסיונו העשיר כיצד מוציאים יקר מזולל, פנה אל כבוד המנהלת "האם יש לכם פה מטבח?" בודאי ענתה המנהלת "אפשר שניגש לשם עם הילדה?" בודאי ענתה ולא הבינה את הקשר בין נושא הילדה לשאלתו של הרב. הם ניגשו למטבח המוסד ושם כשראה הרב את הכיור מלא בכלים פנה אל התלמידה "היודעת את להדיח כלים?" כן ענתה התלמידה וניגשה במרץ להדיח ולהבריק את הכלים בצורה יוצאת מן הכלל. או אז פנה כב' הרב אל המנהלת "את זה לימדו אותה, את זה היא יודעת. תלמדו אותה אתם את השאר וכך היא תדע…" המנהלת שלא ציפתה לכזה שיעור בראיה נכונה למרחוק בהבנת נפש התלמיד, לא יכלה שלא לסרב. היא הודתה לכב' הרב על השיעור המאלף וקיבלה את התלמידה בחום. הילדה למדה והצליחה במשך השנים יותר מהרבה בנות במוסד… כיום היא מורה מצליחה מאוד בצוות החינוכי של המוסד. והכל בשל הראיה למרחוק מה אפשר להוציא מילדה אומללה שפשוט מאוד לא לימדו אותה.
פעילותו בקרב הנוער הייתה בראש מעייניו ושוב במבט קדימה שהם דור העתודה כלשונו ועד יומו האחרון דאג שעוד ילד ועוד נשחה תזכה לחינוך תורני.
גם סוכריה עושה משהו.
בבית מדרשו היו המתפללים עוברים לומר שבת שלום בסיום כל תפילה והיה לו מנהג קבוע לחלק לכל ילד סוכריה וכך במשך שנים רבות. אחד הבנים שראה זאת בעין אחרת שאל אותו "אבא בשביל מה צריך את זה" ענה לו הרב זצ"ל כדרכו במבט קדימה. "דע לך, יש פה ילדים שיגדלו ולא כולם יהיו בני תורה, אנו גרים בראשון ולא בבני ברק. יש כאלו שיצאו לחיים ואף להודו ותאילנד לחפש את עצמם. אני רוצה דבר אחד, כשהם יזָכרו בבית הכנסת יזכרו שזה היה טעים" ואכן זכה הרב לשמוע כאלו שהיו בחוץ שנים. היה אחד שהיה 12 שנה בחוץ וחזר בתשובה ואמר לרב זצ"ל "כב' הרב חזרתי רק בגלל הסוכריות שלך" מרגש היה לראות את הרב כשעיניו זורחות וחיוך על פניו אומר "רק בשביל זה היה שוה הכל"
הצלת נפשות
במסגרת פעילות להכנסת תלמידים למוסדות חינוך היה צורך להפעיל ראש וזריזות שבהם ניחן כמו באחד המקרים בהם היתה לו רשימה של חמישים תלמידים בה היה צריך להכניסם במסגרת עלית הנוער. אך הייתה בעיה שלא נתנו להכניס יותר משני תלמידים למוסד אלא לפי מכסה מסויימת והרב ראה שאם לא יפעל ביצירתיות הילדים ילכו לאיבוד. הרב ניצל את ההזדמנות שהמנהל הקשוח נעדר בשל מחלה ובא אל ממלאת מקומו בבקשה דחופה שיש לו חמישים תלמידים וצריך להכניסם דחוף למוסד נחלת ראובן בפתח תקוה. ממלאת המקום שלא היתה מודעת לכללים הנוקשים של המנהל הסבירה שאי אפשר חמישים ביחד. הרב שלא התבלבל אמר לה 'אז נכניס שתי קבוצות של עשרים וחמישה. היום ומחר, וכך נגמור את הסיפור. הרב רץ להביא אישורים רפואיים לעשרים וחמישה תלמידים באותו יום, למחרת הביא עוד עשרים וחמישה אישורים וכך נכנסו כל החמישים תוך יומיים… עד שהגיע המנהל לאחר שלשה שבועות בהם נעדר. הצרחות שהקים שם המנהל על שהרב יגאלי הערים עליו וניצל את היעדרותו ושהוא 'גנב לו את הילדים' על זה אמר הרב זצ"ל בטרם פטירתו 'עם הגניבות האלה אני עולה למעלה' חלקם של הילדים היום הם רבנים ודיינים הזוכרים לו את מלחמתו להצלתם.
פעולות חסד רבות עשה למען תושבי העיר ומחוצה לה חלקן הגדול בסתר כשרק לאחר פטירתו הגיעו סיפורים רבים על כאלו שנעזרו על ידו בממון במשך שנים. במסגרת פעילותו התורנית הקים במושבים ברקת ובית רבן ועמק יזרעאל ובישובים רבים נוספים תלמודי תורה של החינוך העצמאי וכן בישובים רבים פעל להכנסת מגידי שיעורים ופעילים תורניים.
רבים היום המכהנים כרבנים, רבני ערים ואישי ציבור תורניים חבים להגר"ש יגאלי את חייהם הרוחניים כשפעילות זו הצריכה חכמת חיים ותחבולות כדי להגיע להישגים כשבכל הדרך הרב זצ"ל מכוון ע"י גדולי ישראל, אחד הפעילים הבולטים אשר זכה לקרבה מיוחדת הוא הרב אריה כהן סגן ראש העיר בראשל"צ אשר זכה לחיבה מיוחדת כשהרב זצ"ל הדגיש תמיד עבודתו המסורה והגדיר אותו לא פעם כ- 'הרוח החיה' להרבות כבוד שמים ולהפצת היהדות בעיר, שהייחודיות שלו כנציג ציבור היא שהכל על פי דעת תורה והוראת גדולי ישראל.
הרב זצ"ל השיב נשמתו בטהרה לאחר שנות ייסורים קשים בשנת השבעים לחייו בליל שבת כי תצא י"א אלול תשס"ז. כשרבנים וגדולי ישראל הולכים כאבלים אחר מיתתו כשאלפים באו לנחם את המשפחה בימי השבעה.
העיר ראשון לציון איבדה את אחד ממעצבי היהדות בציבור התורני בעיר ומחוצה לה כשעד היום מגיעים סיפורים לאלפים על מסע חיים של רב פעלים לתורה וחסד שעוד יעלו בעז"ה בספר שיכתב כהדרכה לחיים ציבוריים חינוכיים ורוחניים עם הרבה חכמת חיים.
הותיר אחריו משפחה עניפה, את רעייתו הרבנית צביה תחי' המחנכת הדגולה אשר כארבעים ושתיים שנה מחנכת אלפי בנות ישראל בבתי ספר בית יעקב החל מצפת דרך רמת עמידר וסיימה בראשון לציון. הרבנית אף היא זכתה לשיחה מיוחדת מתוך ארבע פעמים בהן זכתה כילדה יתומה להיכנס למרן החזון איש כשהיא בת שש אז הכניסה הגאון הצדיק הרב משה טורק זצ"ל בפעם הראשונה ומרן זיע"א שוחח עמה 'עשרים וחמש דקות' זמן נצח אצל גדול הדור ואז כשנכנס הגר"מ טורק אצל מרן הורא לו תוך שהוא מנגב דמעותיו 'תשמרו עליה חזק עד שתסתדר, יצא ממנה משהו גדול' ואכן זכתה לדור ישרים ההולכים בדרך ה'
את המשך פעילותו הברוכה ממשיכים בנו הגדול הרב נחמיה מקים ומחזיק עולה של תורה בארץ וכשהתגורר בהולנד קיים פעילות תורנית עניפה שפעילה עד היום כולל אברכים וסמינרים של ערכים. בנו הרה"ג דוד יגאלי שליט"א המרא דאתרא וראש הכולל בראשל"צ הממלא מקום אביו זצ"ל חתניו הרב יאיר זכריה המשמש כרב בבית הכנסת ברמת השרון, חתנו הרב יניב לוי המשמש משגיח בישיבה, בנו הרב שילה המנהל את מוסדות יד מהרי"ץ של הגר"י רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, בנו הרב בניהו מחשובי האברכים, וכן בנו הרב אשר יגאלי שמנהל את הפעילות התורנית הרחבה בראשל"צ בהם כולל 'תורה מציון' בו כשלושים וחמשה אברכים אותו יסד הרב זצ"ל להם נוספו ישיבה גדולה ומדרשייה לצעירים, כולל ערב לבעלי בתים, רשת שיעורי תורה ומפעל חסד לנזקקים הכל תחת המוסדות שעל שמו של הרב זצ"ל "אשר לשלמה".
חבל על דאבדין – אוי מי יתן לנו תמורתו
תגובה אחת
ישר כח עצום רק הארה
מרן הרב שלמה
אם כותבים עבר תואר מרן שהפך מרוב שי וש לחסר ערך , אז למה להחסיר ממרן האמיתי שהוא במדרגה אחרת לגמרי, הוא כבוד ענק האומה הרב שלמה קורח זיעא (וני לא מגלות תימן ) דורא ממנו להוריד תתואר מרן… בטח זה שגגה למרות של ענק הזה זה לא היה מזיז כלום…מקוה שיקימו ישיבה וישיבות וכו על שמו ויעשו הנצחה לאיש המידות גאון הענוה וגאון התורה המדהים הזה זיעא