בית ההוראה 'המאורות' מגיש: שטר פרוזבול דיגיטלי ומודפס למילוי >>>
לקט הלכות שמיטת כספים
• נאמר בתורה, 'מקץ שבע שנים תעשה שמיטה, וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגושֹ את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה'. השמר לך פן יהיה דבר בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עינך באחיך האביון, ולא תתן לו וכו' והיה בך חטא'. (דברים פרק ט"ו, פסוקים א', ב', ט').
• מפסוקים אלו מבואר ששלש מצוות תלויות ב'שמיטת כספים', מצות עשה אחת, להשמיט את כל החובות בסוף שנת השמיטה, ושני לאוין, א' שלא ליגושֹ את הלווה לאחר שנשמט החוב. ב' להיזהר מלהימנע מלהלוות כסף, מחשש שמא ישמט החוב בתום השביעית. ועל כל פנים על שני לאווין אלו אין לוקין, כיוון שאין בהם מעשה.
&שמיטת כספים בזמן הזה הינה מדברי סופרים&
• למדו חכמים מכפל שורש שמ"ט הנזכר בפסוק, 'וזה דבר השמיטה, שמוט כל בעל משה ידו', (דברים טו, ב), שרק בזמן שאנו משמטים קרקעות אנו משמטים גם כספים, (גיטין ל"ו עמוד א). ושמיטת קרקעות האמורה בפסוק היא חזרת קרקעות לבעליהם בשנת היובל, [דעת רבינו הרמב"ם (שמיטה ויובל פרק ט')], וזאת מפאת הדמיון שיש בין שתי השמיטות, שכשם שביובל קרקעות ועבדים חוזרים לבעליהן, בהתאם לכך גם חוב הכספים נשמט. וכיוון שכיום אין היובל נוהג, שהרי נאמר 'וקראתם דרור בארץ לכל יושביה', בזמן שכל עם ישראל יושבים עליה, קוראים דרור לקרקעות ועבדים, על כן שמיטת כספים בזמן הזה אינה מן התורה אלא רק מדברי סופרים, כדי שלא תשתכח תורת שמיטה זו מישראל.
• יש האומרים שאע"פ שמצוה זו כיום מדרבנן, מכל מקום הנמנע מלהלוות מחשש שמא ישמט עובר על האיסור מן התורה. מנחת שלמה סימן מ"ז בשם בכור שור.
• כיוון שמצוה זו כיום הינה מדבריהם, על כן הועילה תקנת הלל הזקן את הפרוזבול.
• המלווה את חבירו בבין השמשות של מוצאי שביעית – כגון מוצרי מזון בין שכנים, היות ששביעית בזמן הזה מדרבנן, אינה משמטת.
&אלו חובות שביעית משמטת&
• שביעית משמטת בין מלוה בעל פה בין מלוה בשטר ואפילו שטר שיש לו אחריות נכסים. ולא רק הלוואת כסף אלא כל דבר המתכלה כגון אוכלין או חומרי נקיון וכדומה, יש להם גדר הלוואה ושביעית משמטתם – מלאכת שלמה שביעית פ"י מ"ב.
• מצוה זו הינה בין באיש בין באשה, ואין כאן פטור מצות עשה שהזמן גרמא, ספר החינוך תע"ז, מקנה קידושין ל"ג עמוד ב. לכן אשה נשואה שיש לה חשבון פרטי, שביעית משמטת, ועל כן צריכה לעשות פרוזבול, ויוכל בעלה לעשות עבורה מדין זכיה ויודיענה על כך.
• וכן ילדים מגיל שלש עשרה, צריכים לעשות פרוזבול, ובפחות מכך הדבר מסופק אם כלל חייבים, וזה שייך מאוד בזמנינו שביטוח לאומי מפקיד לכלל הילדים לחשבונם על שמם, ואין לאב רשות בכסף זה כלל, על כן ראוי שהאב יעשה עבור בנו פרוזבול מחמת הספק.
• השאיל חפץ לחבירו שישתמש בו ונאנס ונתקלקל או נשבר, אין שביעית משמטת את חובו. ריטב"א מכות דף ג' עמוד ב'. וכן אם הפקיד מעות אצל חבירו או אפילו הלווה לו אולם אחז לשון פקדון, דהוה ליה כאילו התנה על מנת שלא תשמט השביעית. הגהת שלחן ערוך סימן ס"ז סעיף ט' והוא מדברי מהרי"ק. וכן אם גזל את חבירו ורוצה להחזיר, בכל אלו אין השביעית משמטת, אלא אם כן זקף עליו חובות אלו במלווה.
• חותן שהתחייב לחתנו סך מסויים, אין השביעית משמטת, שאין זו הלוואה אלא מתנה. שו"ת בית דוד סימן ט"ז, חשק שלמה סימן ס"ז אות י"ז.
בית ההוראה 'המאורות' מגיש: שטר פרוזבול דיגיטלי ומודפס למילוי >>>
&רק במִלווה שיש אפשרות נגישֹה שביעית משמטת בסופה&
• כלל יסודי בהלכות שמיטת כספים, שרק בהלוואה שיש בה אפשרות נגישֹת המלוה את הלווה לשלם חובו, היינו דחיקתו לפריעת החוב, זהו החוב הנשמט בסוף שנת השמיטה, וכל שזולת כן אינו נשמט. והוא הנלמד מסמיכות העניינים המובאים באותו פסוק, 'וזה דבר השמיטה, שמוט וכו' לא יגושֹ את רעהו ואת אחיו וכו". מכות ג' עמוד ב'.
• ואשר על כן כל הקובע את זמן פרעון החוב לאחר תום שנת השמיטה, היינו שזמן פריעת החוב הינו רק לאחר ראש השנה, אין חוב זה נשמט, כיוון שאינו יכול ליגושֹ את רעהו הלווה קודם זמן הפרעון, אולם אם קבעו זמן פרעון לפני ראש השנה, כך שבתום השנה התאפשר למלווה לנגושֹ את הלווה לפריעת החוב, הרי חוב זה נשמט.
• אם נקבע זמן פרעון לאחר ראש השנה, יכול המלווה לומר ללווה שאם יצטרך את הכסף יבקש ממנו היינו אפילו תוך שנת השמיטה, זאת משום שרק בקשה יש כאן, שאינו מחוייב להחזיר לו. ציון ההלכה פרק ט' אות צ"ז.
• ולאור האמור בקובע זמן פרעון שאין השביעית משמטת, נחלקו האחרונים בהלוואה הנעשית בחדש אלול שלא קבעו בה זמן פרעון, האם נשמטת בסוף שנת השמיטה, שהרי 'סתם מלווה שלושים יום', וממילא אינו יכול ליגושֹ את רעהו תוך זמן זה, ונמצא אם כן שזמן הפרעון לאחר ראש השנה. לדעת הב"ח סימן ס"ז אות י"ג אעפ"כ חוב זה נשמט, שכל שלא נקבע במפורש זמן פרעון להלוואה זו, החוב נשמט על אף שסתם מלוה כאמור הוא לשלשים יום. אולם מנחת חינוך (מצוה תע"ז) חולק וסובר שאין הבדל ואינו משמט. ולמעשה כיוון שהדבר נתון במחלוקת, ממילא יכול לומר הלווה 'קים לי' כדעת ספר 'מנחת חינוך' שהחוב נשמט, ואין המלווה יכול להוציא ממנו, מה גם שכדעתו מסתבר, ועוד שיש ראשונים הסוברים כמותו, ואת ראיית הב"ח ניתן ליישב, ואכמ"ל.
• ועכ"פ בהלוואות סתמיות שאין בהם זמן פרעון, אשר בהם הדרך לפרוע תוך שלושים יום, לכל הדעות החוב נשמט, וזאת משום דשפיר קרינן בהו 'לא יגושֹ', שהרי יכול לתבעו אימת שירצה, ולכן הלוואת מוצרי מזון בין שכנים, כיוון שהדרך הינה להלוות לזמן קצר, ויכול המלוה לדרוש מהלווה את דוגמת המאכל שהלווהו תוך שלושים יום, ממילא נשמט החוב. אולם גם בזו אם בפרק זמן מסויים אין הדרך ליגושֹ את רעהו, כגון שהלווה לו בערב ראש השנה מוצרי מזון שמשתמש בהם להכנת סעודות החג, אין השביעית משמטת, וכן כל כיוצא בו.
• דוגמא נוספת להלוואה שהדרך לפרעה תוך שלושים יום, היא קבלת זיכוי מחנות כל שהיא, כיוון שיכול לממשו מיד, ממילא חוב זה נשמט, שמימוש הזיכוי נחשב פריעת החוב, ולכן מי שיש לו זיכוי, ימהר לממשו קודם סוף שנת השמיטה או שיעשה פרוזבול כדין.
• אם הלווה לחבירו ולא קבע זמן פרעון, שהשביעית משמטת בסופה חוב זה, יכול להעמיד שני עדים ולומר בפניהם שמאריך לחבירו את החוב עד תאריך פלוני (לאחר ראש השנה), ולא יגושֹ אותו קודם תאריך זה, ואין צריך ליידע את הלווה בכך.
• כסף הנמצא בחשבון הבנק הרי הוא בגדר מִלווה – ואפילו נמצא ב'עובר ושב' שמבחינה חוקית אסור לבנק ליגע בו – וממילא חוב זה נשמט, אולם כסף הנמצא בתוכניות חסכון שאין אפשרות להוציאו עד למועד שנקבע עם הבנק, אין השביעית משמטת, שהרי נחשב קביעת זמן פרעון ואין כאן אפשרות נגישה, אולם אם יש אפשרות להוציאו, רק שכרוך הדבר בהפסד כספי היינו עתידי, השביעית משמטת.
בית ההוראה 'המאורות' מגיש: שטר פרוזבול דיגיטלי ומודפס למילוי >>>
• הלוה סכום כסף והתנה עם הלווה שיפרענו כאשר יזדקק הוא לו לחתונת בנו או כשיצטרך לרכוש דירה וכדומה, הרי זה כקובע זמן פרעון. מנחת שלמה ח"ג סימן קל"ב אות י"ט. אולם אם מלווה לו בסתמא עד שיצטרך לו, הרי זה משמט.
• חיובים דרך אשראי, לא שייך בהם שמיטת כספים, היות שגובים בתאריך עצמו שסוכם, הן לאחר ראש השנה והן קודם ראש השנה.
• אם התנה המלווה עם הלווה שאם יעשה לו טובה מסויימת יפטרנו מתשלום החוב, אף אם עדיין לא נעשתה הטובה, אין שביעית משמטתו, כיון שבסוף השביעית אינו יכול לתובעו שהרי בידו להסיר את עצמו מהחוב על ידי עשיית הטובה, והיינו שעדיין תוקף התנאי הנזכר בכוחו הראשון. פאת השלחן סעיף י"ב.
• מי שזמן פרעון חובו הוא לפי סדר תשלומים בזמנים קבועים, אותם תשלומים שהגיע זמנם לפרוע בשביעית שביעית משמטתן, ואלו שעדיין לא הגיע זמנם, אין שביעית משמטתן.
• גם אם לא ידע המלווה שחייבים לו חוב זה, ונודע לו רק לאחר השמיטה ולא עשה פרוזבול, שביעית משמטתו. אהלי יעקב למהריק"ש סימן כ"ד.
• הקונה בחנות באופן חד פעמי ונשאר חייב לחנות, השביעית משמטת חוב זה, אבל הקונה בהקפה מעט מעט מוצרים שמשלמים עליהם בסוף החודש או בהצטבר סך מסויים וכדומה אין החוב נשמט, אא"כ זקף המוכר את החוב בתורת הלואה. שיטת הרמב"ם בפירוש המשנה יעויין בית יוסף וכן עיקר, ויש החולקים וסוברים שלעולם חוב הבא מחמת מכר אינו נשמט.
• 'שכר שכיר', אם הנוהג לשלם בזמן, וכעת התאחר התשלום, שביעית משמטת, וכן הוא בשכירים שעשו את עבודתם והולכים להם, כגון עובדי נקיון או בעלי מקצוע כחשמלאי או אינסטלטור, שהנוהג לשלם להם בזמן, [ביומו תתן שכרו]. אולם אם הנוהג לשלם כעבור מספר ימים מהיום שנקבע לתשלום, אין השביעית משמטת. וכן מקובל אצל עצמאים צורת תשלום הנקראת 'שוטף', היינו שמקבל את התשלום רק כעבור כך וכך ימים המוסכם ביניהם, לדוגמא 'שוטף שלושים' היינו לאחר שלושים יום וכן על זה הדרך, בכהאיי גוונא נחשב הדבר כקבע לו זמן פרעון, שאינו משמט.
• כתובת אשה אין השביעית משמטת כיוון שמעשה בית דין היא, ולכן אם היו גירושין לפני תום שנת השמיטה, ועדיין לא פרע לה את כתובתה, אין השביעית משמטת, אלא אם כן זקפו את החוב במלווה. רמב"ם פרק ט' הלכה י"ג.
• ערב שפרע למלווה בהלוואה שהיה ערב לה, וקודם שפרע לו הלווה, הגיעה שנת השמיטה, הרי זו משמטת את חובו, ולאו דווקא בהלוואה אלא אפילו ערב שקיבל עליו ערבות לעסקי שותפות וכדומה, אע"ג שהחוב שעליו קיבל את הערבות אינו משמט, מ"מ פרעון הערבות הוא לעולם כהלוואה למחוייב לשלם, והרי זה משמט כשאר הלוואות, לכן יש לערב לכתוב פרוזבול, והפרוזבול אינו מועיל אא"כ עשאו הערב לאחר הפרעון למלווה, דאל"ה הוי כפרוזבול לפני ההלוואה שאינו מועיל.
• חובות לצדקה או לבית הכנסת וכדומה אין השביעית משמטת, שלחן ערוך סימן ס"ז סעיף כ"ח. וכן קופת גמ"ח מכספים שהוקדשו, אולם אם מדובר על פקדונות של אנשים, הצורך לבעל הגמ"ח לעשות פרוזבול, וכל שכן מי שמנהל קופת גמ"ח מממונו הפרטי.
• לגבי צ'ק שהגיע זמן פרעונו אולם עדיין לא נפדה, יש בדבר מחלוקת אחרוני זמנינו אם נחשב כגבוי ואין שביעית משמטתו או שמא הרי הוא רק בגדר הוראת חיוב חשבון, ושביעית משמטתו, על כן יראה לעשות פרוזבול, בפרט כיום שהחוק הוא שאם נכתב שם המוטב על הצ'ק כבר אינו יכול להעבירו הלאה לאחרים, אלא רק להפקידו בחשבון הבנק (אף אם לא נכתב עליו 'למוטב בלבד'), שממילא אין כאן כבר את חלק מטענות המחשיבים אותו כגבוי מטעם שיכול להעבירו לאחרים.
• בנקים צריכים לעשות פרוזבול, שהאף אמנם ההלוואות שהם מלווים לאנשים יש להם זמן פרעון ואינו משמט כדבר האמור למעלה, מכל מקום בהרבה אופנים החוב נשמט, כגון אצל אנשים הנמצאים בחוב אצלם (אוברדראפ), וכן מה שהבנק מכבד צ'ק שאין לו כיסוי, שזו היא הלואה ממש, והוא הדין אם משך כספים דרך הכספומט בזמן שאין לו יתרת זכות בחשבון עו"ש שלו, הרי היא הלוואה ממש ודינה כסתם הלוואה שהנוהג לפרעה מיד, ושביעית משמטתה.
• חובות שחייבים למי שאינו שומר תורה ומצוות שנשמטו בסוף שנת השמיטה, יראה לשלמם קודם שיתבענו ויאמר לו שנותן לו כסף זה במתנה, כיוון שהחוב עצמו הפקיעתו תורה, וכן אם לא הספיק וכבר הקדימו המלווה לתבעו, יאמר לו כן, ואף אם לא יבין, מה בכך.
בית ההוראה 'המאורות' מגיש: שטר פרוזבול דיגיטלי ומודפס למילוי >>>
&פרוזבול&
• "כשראה הלל הזקן שנמנעו מלהלוות זה את זה ועוברין על הכתוב בתורה 'השמר לך פן יהיה דבר וגו", התקין פרוזבול כדי שלא ישמט החוב עד שילוו זה את זה". רמב"ם הלכות שמיטה פרק ט' הלכה ט"ז. ותקנה זו מועילה רק כאשר שמיטת כספים אינה מן התורה כבזמנינו. פירוש 'פרוזבול', פרוז – תקנה, בול – עשירים. גיטין ל"ז עמוד א'.
• והיסוד ההלכתי העומד מאחורי תקנה זו, שהלווה מוסר את חובותיו לבית הדין שיגבום, שבכהאיי גוונא אין השביעית משמטת, ואף על פי שאינו מוסר להם את שטרו, רק שאומר להם הריני מוסר לכם את חובי שאגבנו כל זמן שארצה, חוב זה אין השביעית משמטת אותו.
• נוסח הפרוזבול – המלוה בא לפני בית דין של שלשה ואומר אליהם, מוסרני לכם פלוני ופלוני ופלוני, שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה, והדיינים כותבים אח"כ נוסח זה – במותב תלתא כחדא הוינא ואתא פלוני המלוה ואמר לפנינו מוסרני לכם פלוני ופלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה, וע"ז באעה"ח יום לחודש שנת נאום… נאום… נאום…., ואעפ"כ המנהג הוא לא לכתוב שטר פרוזבול אלא לומר בפני בית הדין, מוסרני לכם וכו' והם כותבים וחותמים. שלחן ערוך הרב סימן סל"ז. ועכ"פ אם כותב את הנוסח הנזכר, אין צריך לומר להם מאום. שו"ת המבי"ט חלק ב' סימן פ"ח.
• צריך שהמלווה ידע ענין הפרוזבול ולשם מה כותבים אותו, אולם הבית דין אינם שואלים אותו אם יודע ענין זה, שאפילו אינו יודע עכשיו מהני, דאמרינן מסתמא ידע ענינו בשעת עשייתו, ואח"כ שכח. פרישה אות כ"ג.
• כשרוצה לזכות לאדם שאינו עושה פרוזבול כגון אלו הרחוקים מתורה ומצוות, מועיל הדבר מדין זכין לאדם שלא בפניו, ובזה יש לסמוך על אף שאינם יודעים ענין הפרוזבול כאמור.
בית ההוראה 'המאורות' מגיש: שטר פרוזבול דיגיטלי ומודפס למילוי >>>
• ידקדק שתאריך הפרוזבול יהיה תואם את היום בו הוא נמסר לדיינים, ואם התאריך בו מוקדם הרי הוא כשר, אולם אם מאוחר מהיום בו ניתן, אינו מועיל.
• לדעת רבינו הרמב"ם הצורך בבית דין שיכול להפקיע ממון אולם המנהג שנעשה בכל הרכב בית דין, ויש אפילו שהכשירו כאשר אינם יושבים יחדיו בדין, אלא שהם שלשה דיינים העוסקים בדיני ממונות.
• מותר לטלטל שטר פרוזבול בשבת, כיוון שניתן ללמוד ממנו כמה הלכות. ע"פ שו"ת דברי מלכיאל חלק ג' סימן פ"ה. מותר לכתוב פרוזבול בלילה. מהריק"ש סעיף ל"א.
• כתב הגאון רבי עמרם קורח זצ"ל בספרו 'סערת תימן' (עמ' קי"ב), שלושה ימים או ארבעה ימים לפני צאת שנת השמיטה, מעתיקים בית הדין ישיבתם לבית הכנסת באמצע השכונה, אחר שהכריזו שכל מי שצריך פרוזבול יבוא לבית דין בבית כנסת פלוני. כל העם מקצה באים למקום בית הדין, וכל האומר לבין הדין שהוא רוצה פרוזבול, כותבים על שמו בנוסח זה: מסר דבריו פלוני בן פלוני, שכל חוב שיש לו אצל כל אדם, שיגבנו כל זמן שירצה. וכותבים הזמן, וחותמים בו שלושתם, ולוקחים שכר כתיבת הפרוזבול, מטבע קטן שעולה כמו חמש פרוטות ישראליות בערך. (והובא בעריכת שולחן חלק ח' עמ' קי"ט).
• ובזמנינו מחמת הקושי, נוהגים כפי שתיקנו חכמי ספרד שבירושלים שאין הצורך להגיע אל הבית דין למסור את הפרוזבול, אלא די שיכתוב את הפרוזבול בפני שני עדים שמעידים על כך שהוא מוסר את כל השטרות והחובות שיש לו לבית דין פלוני, וצריך שהעדים לא יהיו קרובים זה לזה. ארץ חיים סתהון סימן ס"ז שכך נהג בעל החקרי לב, וכן עשו מעשה רבים וטובים מגאוני ירושלים.
• וזה נוסח הפרוזבול, בפנינו העדים החתומים מטה, בא פלוני ואמר לנו, היו עלי עדים שהנני מוסר כל חוב שיש לי לבית הדין אשר פה, הרב פלוני והרב פלוני והרב פלוני, וחותמים על כך שני העדים.
• אם לא עשה פרוזבול או שכבר עשה פרוזבול ורוצה כעת להלוות מעות לחבירו, יכול לומר בינו לבין עצמו שמוותר על תביעת החוב עד לאחר תחילת השנה השמינית, ונמצא בכך קובע זמן. דרך אמונה פרק ט' אות צ"ז.
• דרך כלל כולם עושים בערב ראש השנה פרוזבול על כל ההלוואות שנעשו במשך השבע שנים האחרונות, וכיוון שכל הלוואה שנעשתה לאחר כתיבת הפרוזבול לא מועיל לה שטר זה, וצריך לעשות לה שטר פרוזבול אחר, על כן מומלץ מעיקרה לעשותו כמה שיותר מאוחר, כדי שלא להגיע לכלל מצב זה, ולעתים אף זה ללא יועיל, כגון שנכנס לו כסף לחשבון הבנק סמוך לסוף שנת השמיטה, ויש לעקוב על כך. ועצה טובה שאף אם עשה פרוזבול, אם ישנו צד שנכנס לו כסף או הלוה למישהו בינתיים, אזי לאחר התרת נדרים הנעשית בערב ראש השנה לאחר תפילת שחרית, יקח שני עדים ויאמר בפניהם את הנוסח הנזכר למעלה, ובכך יצא מידי פקפוק.
בית ההוראה 'המאורות' מגיש: שטר פרוזבול דיגיטלי ומודפס למילוי >>>
&לאחר שביעית&
• חוב שעברה עליו שביעית, אין הלוה מחוייב להחזירו, שכבר נשמט בסוף שביעית מכח אפקעתא דמלכא, אלא שאמרו חכמים המחזיר חוב שעברה עליו שביעית, רוח חכמים נוחה הימנו.
• המחזיר חוב שעברה עליו שביעית יאמר לו המלוה 'משמט אני', אמר לו הלוה, 'אף על פי כן במתנה אני נותן לך', יקבל ממנו. אם לא אמר לו כן, מסבב עמו המלוה בדברים או שתולה עיניו בו ופושט ידו כאילו רוצה לקבל, כדי שיתבייש ויאמר לו כן, ואם לא אמר לו כן, לא יקבל ממנו, אלא הלווה נוטל מעותיו והולך לו.
• אם תובע חוב שנשמט מלבד שעובר על לאו 'לא יגושֹ', שכיום הוא מדרבנן, מכל מקום עובר על גזל מן התורה, וצריך להחזיר את המעות, וגובין מנכסיו, ואף אם מת גובין מהיורשים ככל דיני גזל. מנחת חינוך מצוה תע"ז, דרך אמונה פרק ט' סק"ה.
• כתב הרמב"ם, 'מי שנמנע מלהלוות את חבירו קודם השמיטה שמא יתאחר החוב שלו וישמט, עבר בלא תעשה שנאמר השמר לך וגו', וחטא גדול הוא שהרי הזהירה עליו תורה בשני לאוין שנאמר השמר לך פן וגו', וכל מקום שנאמר השמר או פן או אל הרי זה מצות לא תעשה, והתורה הקפידה על מחשבה רעה זו וקראתו בליעל. והרי הוסיף הכתוב להזהיר ולצוות שלא ימנע אלא יתן שנאמר נתן תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו וגו', והבטיח הקדוש ברוך הוא בשכר מצוה זו בעולם הזה שנאמר כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוהיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך'. (פרק ט' הלכה ל').
&אלו קצות הלכות מצוה זו, ותן לחכם ויחכם עוד.&
בית ההוראה 'המאורות' מגיש: שטר פרוזבול דיגיטלי ומודפס למילוי >>>
