מבית ההוראה

האם מותר לעשות 'ערק' מאתרוגים הקדושים בקדושת שביעית?

הרב יוסף צברי
הרב יוסף צברי

האם מותר לעשות 'ערק' מאתרוגים הקדושים בקדושת שביעית? | מאת הגאון רבי יוסף צברי שליט"א רב בבית ההוראה 'המאורות' בעיר אלעד

שאלה: האם יכולים לעשות "ערק", מאתרוגים הקדושים בקדושת שביעית, לאחר החגים.

תשובה: עשיית הערק מהאתרוגים נעשית ע"י קילוף קליפתם החיצונית, חיתוכו של האתרוג לחלקים ובישולם בסיר, ולקיטת האדים היוצאים מן הבישול, העולים הן מחלקי הפרי הנחתכים, והן מהמיץ המועט הכנוס בתוך האתרוג. לאחר הבישול נותרים חלקים מבשר האתרוג בסיר, והם אינם מיועדים לאכילה.

והנה כל מה שדנו חז"ל על סחיטת פרי ובישולו, הוא רק כאשר משנים את ייעודו של הפרי, וכלשון המשנה {תרומות י"א, ג', וכ"ה לשון הרמב"ם פי"א מתרומות הל"א}: "   ושאר כל הפירות, אין משנין אותם מברייתן". וכן פסק הרמב"ם אף לגבי שביעית {פ"ה מהל' שמיטה ויובל, א' – ג'}: "פירות שביעית ניתנו לאכילה ולשתייה ולסיכה ולהדלקת הנר ולצביעה וכו', לאכילה ולשתייה כיצד, לאכול דבר שדרכו לאכול, ולשתות דבר שדרכו לשתות, כדין תרומה ומעשר שני. ולא ישנה פירות מברייתן כדרך שאינו משנה בתרומה ומעשר שני" עכ"ל.

ולכן פרי המיועד למאכל, היינו שרוב העולם רגילים לאוכלו כמות שהוא, אין משנים אותו לסחיטה, כיון שמשנים את ייעודו. אמנם מכיון שפירות שביעית ניתנו גם לשתייה, הרי שפרי המיועד לשתייה ולא לאכילה, כגון לימון שהמשקה העומד לשימוש בני אדם כנוס בתוכו, וכן תפוזים העומדים לסחיטה ומשקה, ניתן לסחוט אותם ללא כל חשש.

והדברים כבר מפורשים בתוספתא {שביעית פ"ו ה"ד}: " ולא יסחטם להוציא מהן משקין, ובתבלין מותר מפני שהיא מלאכתן" ע"כ, הרי שכל שמיועד להוצאת משקה מותר לסוחטו, וכן העלו הפוסקים: ערוך השולחן {העתיד, שמיטה סי' כ"ד ס"ט}, החזו"א {או"ח סי' ל"ג אות ה'}, הרש"פ פראנק בכרם ציון {ח"א עמ' שנ"ט}, שו"ת מנחת שלמה {ח"א מ"ו}, הגרי"ש אלישיב {בשיעורו המובא בגליון הליכות שדה גליון קכ"ב עמ' ט'}, ומהם בשאר ספרי האחרונים בהלכות שביעית.

לפי כללים אלו, נראה להתיר לעשות ערק מאתרוגים, ואע"פ שע"י תהליך זה נגרם שחלקים מבשר הפרי אינם נאכלים. והטעם הוא כיון שעפ"י רוב האתרוגים כיום אינם נאכלים כלל, ורק חלק קטן עושה מהם ריבה, שגם היא כבר אינה כל כך "פופולארית". ולפיכך לא ניתן כלל להגדיר שאתרוג היום מוגדר כמיועד לאכילה, וכמעט כולם מגדלים אותו רק למצוותו.

ולכן הברירה היא לאחר שנסתיימה מצוותו, היא האם לזורקו כמות שהוא לפח שמיטה, או להכין ממנו ריבה או ערק וכדו'. ולפיכך נראה לומר ולהגדיר שאתרוג הקדוש בקדושת עומד לשימושו בכל צורה שיוכלו להנות ממנו, בין ע"י ריבה בין ע"י הכנת ערק, וערק זה כלול בדברי חז"ל ש"שביעית ניתנה לשתייה", וכמובן שזה בתנאי שיזהרו לאסוף את כל שאריות הפרי שלו לפח שמיטה, ולא לסחור במשקה הערק היוצא ממנו.


קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן | חייגו בכל עת: 8416* | 03-30-8888-5 | מס' ישיר מארה"ב – 151-8613-0185 | ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com

הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!