ליום ההילולא הרביעי: מרן הגר"ש קורח במעמד האחרון לחייו נושא דברים מרגשים

מרן הגר"ש קורח נושא דברים במעמד, כחודשיים לפני פטירתו | צילום יעקב כהן

ליום ההילולא הרביעי: מרן הגר"ש קורח במעמד האחרון לחייו נושא דברים מרגשים כחודשיים לפני פטירתו, אשר בא במיוחד להודות לתלמידיו ושומעי לקחו על התפילות | אתר 'המאורות' מגיש את התמליל המלא (כפי שפרסמנו בקובץ שפתי מלך חלק ד'), וכן וידאו מתוך המעמד | צפו וקראו

מורי ורבותי, באתי לפגוש אתכם, רציתי לפגוש כל אחד ואחד, לאחר שבארץ ובמדינות רבות התקשרו וביקשו. אני ראיתי את יהדות תימן בחורבנה בשנות העליה, וכעת ואני רואה בחוש את המהפכה שמתחוללת בציבור שלנו, מהפכה חיובית, מהפכה של ניצחון, נצחנו את כל ההולכים בחושך. זו לא מליצה, הם הולכים בחושך ממש. יש להם אמנם מזגנים, יש להם תאורה, יש להם הכל, אבל המוח שלהם חשוך. הילדים שלהם רועים בשדה זרים. הקשר המחבר בין התולדה שלו הולך ונשמט. ואני יודע מהנסיון וממה שראיתי, איך אומרים בשפת הרחוב, כולם יאכלו אותה. עד עכשיו הבחור או הבחורה יש להם כח הבעיטה, ימים יגיעו – ואני הגעתי אליהם.

מרן הגר"ש קורח נושא דברים במעמד, כחודשיים לפני פטירתו | צילום יעקב כהן

תמיד אמרתי בשיעורים פה, כל אדם מאתנו מזומן למקרים, מזומן להפתעות, מזומן לתלאות. מה שצפיתי אצל אחרים, הנה ראיתי אצלי. אני התנהגתי בכל הכללים הרפואיים. לא אכלתי חיטה, לא אכלתי מטוגן, לא אכלתי כל דבר שהרפואה מתנגדת אליו, כביכול שמרתי על נפשי. ואכן בדיקות חוזרות היום, ואצלי התוצאה כמו ילד בן שמונה. אבל ההפתעה באה ממקום אחר שלא צפינו ולא ראינו את זה. אין חס וחלילה מקרה. צדיק הוא וצדיק משפטו[2]. מי אני ומה אנחנו כולנו שנתאונן ונדבר, כל אחד צפוי למכה גדולה ח"ו. והכנס הזה לא הכנתי אותו, אמרתי אני אזרוק דברים שיוצאים לבד בלי להכין הרצאה מסויימת, להעביר לכל אחד מה שאני עומד בזה.

אמנם אני התחנכתי מקטנות ועד עכשיו ב"ה לבוז להבלי העולם, אבל עכשיו ראיתי שהבוז שהתייחסתי לעולם הוא אפס ממה שהוא בוז באמת. הכל התגמד אצלי. תדעו לכם, גם אצלכם זה יתגמד. אין לי ערך לא ברבנות לא בכסף ולא בתענוגות, אם כי לא רדפתי אחרי התענוגות, כל אחד יכול לראות מה יש לי ומה אין לי. בכל אופן, כל דבר שבאים לדבר איתי שקשור להוויות העולם, אני לא יכול לראות את זה בכלל, אני לא יכול לשמוע על זה. ואף על פי שידעתי את כל זה בבחינת ההגיון, אבל היום חשתי את זה. ראיתי שהכל הבל וריק. מסכנים הצעירים והצעירות שמחכים עד שיקבלו סטירת לחי.

אני אומר לכם, לא הופתעתי ממה שקרה לי, הכנתי את עצמי, והכנתי את כל אלה שבאים ללמוד אתנו פה בכל יום ראשון. לא הופתעתי, ידעתי כי לא לעולם חוסן ולא נזר לדור ודור. גם על זה דיברנו הרבה. לא התארים שיש לך יתמידו, ולא הכח שלך. לא הכח שלך יעמוד ליום הדין. זהו מה שאומרים חכמים: אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה. איך נעמוד לפני בורא עולם, מה נשיב לו ומה נאמר לו, מה נגיד לו.

כל ההוויה העולמית הזאת, כל החוויה האדירה הזאת של בריאת העולם, כל תכלת השמים וכל בארות המים שנובעים באדמה, אלו מכריזים על מציאותו של הבורא. הוא לא צריך אותנו בכלל, לא את הברכות לא את התפילות, הוא לא צריך כלום. אם חטאת מה תמעל לו, ואם לצת לבדך תשא. איך אומרים בשפת הרחוב, 'אתה תאכל הכל'. ימים יגיעו, אתה תראה ימים יגיעו, כל אחד יראה את זה במו עיניו, ויראה כי לא כדאי להתרברב ולזוח דעה.

אם יש משהו שאני יכול להעביר, כבר העברתי אותו. תסתכלו בספרים שלי, למעלה מעשרה כרכים דיברתי על כל נושא שבעולם, על הווית העולם מכל מיני בחינות. אבל היום אני מרגיש את זה מעשי, במוחש. עד עכשיו הכל מתואר כמקרה כסברא כהגיון, היום ההגיון חדל להיות הגיון. אנחנו עומדים, אני בכל אופן עומד בפני מציאות קשה עד מאד. תדעו לכם, אני כתבתי בספרים 'יש בורא עולם' ו'נצח חיינו', אני לא מפחד מהמוות. המוות אצלי הוא דבר נשגב מאד. דיברתי אתכם (מי שזוכר, ומי שלא זוכר שיפתח את הספרים). זה לא דבר שמפחיד ומאיים. מה שמפחיד ומאיים הוא, איך נישא פנינו, איזה בושת יהיה לנו.

אנחנו מאמינים שיש עולם הבא, אנחנו מאמינים שנפגוש את אבותינו ואת אמותינו הקדושות. איך נישא פנינו, ואנחנו מיררנו את חייהם. סבי זצ"ל כותב במשכיל דורש, בן המערער חיי אביו מרגיש אותו אבא בנשמה שלו עקיצות נוראיות. תדעו לכם, אלו דברים המקובלים איש מפי איש עד סוף כל הדורות. מי שמאמין מילט את עצמו, ומי שח"ו אינו מאמין הוא יאכל אותה. יום יבוא ויזכירו לו החיים מי הוא, מה ממדיו ומה עצמתו מה כוחו ומה גבורתו של האדם.

ולכן, כנס זה מבחינתי וגם מבחינת כולם, הוא חשבון נפש. חשבון נפש על הטלטלה שעברנו ועדיין אנחנו עוברים אותה, מלחמה של האור עם החושך, מלחמה של האמת והצדק עם השקר וההטעייה. יש מלחמת תרבות שאף אחד לא מסמן אותה בשמה, חושבים שזה עניין של נוחות, וזה לא נכון, זהו עניין של התרסה, מה שהוא לא שומר שבת ח"ו זה לא בגלל שלא נוח לו, אלא זהו עניין של התרסה. הכניסו לו את הנוח הזה, הכניסו לא את הארס הזה. מנצלים את הדמיונות של הבחור או הבחורה, יש להם רק דמיונות לא יותר מזה. הם מסכנים, הם אומללים.

הציבור שלנו, הנוער שלנו הוא עוד יותר אומלל, כי גם עולם הזה אין לו. אחר כך הוא ימכור אבטיחים או יארגן משלוחים מבית לבית באופנוע, זה מה שהוא יקח מכל החיים שלו, ולא שמים לב לזה. תראו בלי עין הרע, בני הישיבות, הנה הם מול עיניכם, כביכול הם עניים. הם יותר עשירים מכולם, הם לבושים, נקיים, אכלו, שתו, עם ילדים, לא חסר להם דבר. הם מנצלים את התקשורת על עניות שהיא יחסית, אדם שיש לו יכטה ויש לו מאות מליונים, לעומת זה שמרויח אלפים שקל בחודש. זה נקרא עני. אבל מבחינת המציאות הוא לא עני.

מורי ורבותי, אנחנו צריכים לדעת, לא באתי פה לבכות, רק קצת פרצתי, באו אלי מאות אנשים לבקר אותי, אמרתי להם, אני לא בוכה גם אתה לא תבכה. אין לי על מה לבכות. אם יש לי על מה לבכות זה על חיים על שעות שאיבדנו, על זמן שלא ניצלנו, על צדקה וחסד שלא עשינו. על זה יש לבכות. שאר הדברים תשאם הרוח. אף אחד לא יקח אתו שום דבר. "כי לא במותו יקח הכל, לא ירד אחריו כבודו, כי נפשו בחייו יברך, ויודוך כי תטיב לך".

אני רציתי לברך ברכת הגומל, וכדי להשתיק את כל השמועות אני אומר לכם בקיצור נמרץ מה איתי. היה לי שתי בעיות, בעיה אחת שהצהבת התפשטה בכל הגוף, והייתי צריך לעשות ניתוח ועשינו אותו ב"ה. והיה לי בעיה נוספת שאי אפשר לעשות שום דבר אלא להשאיר את זה לרחמי שמים. ועל זה אני מבקש שתמשיכו להתפלל. אני רק מודאג שאני אחזיר את הנשמה טהורה כמו שקיבלתי אותה, שאר הדברים לא מדאיגים אותי. אני אשתדל לחזור בתשובה שלימה ולהיעזר בזכותכם. [החתן שלנו הלך על דעת עצמו ועשה טוב, לשאול את רבי חיים קניבסקי שליט"א אם לעשות את הניתוח השני. ר' חיים עשה גורל הגר"א, ויצא שב ואל תעשה עדיף. גם הרופא שקיבל למעלה משישים אלף שקל אמר להשאיר את המצב כמות שהוא. וכבר ראיתי אנשים שהקציבו להם הרופאים חיים, והרופאים מתו לפניהם].

בעזרת ה' יתברך הקב"ה ישלח לכם רפואה שלימה בתוך שאר חולי ישראל. ברוכים תהיו על כל התחינות ועל כל התפילות. לא תאמינו מאיפה התקשרו אלינו, מקנדה, ממקסיקו, מהונג קונג מהקלפים, מכל העולם ומכל הארץ. הספר הזה 'יש בורא עולם' עושה לי נחת רוח, יש יהודי שהלך לאיזה עשיר ממקסיקו לבקש ממנו שיתרום להוצאת ספר יש בורא עולם, והוא תרם אותו. אם הכרזתי שיש בורא עולם במקסיקו, דיינו שילמדו עלי זכות.


קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן | חייגו בכל עת: 8416* | 03-30-8888-5 | מס' ישיר מארה"ב – 151-8613-0185 | ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com

הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אותך גם

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!