הזעקה מהבית השרוף: תשע נפשות שביתם הפך למאכולת אש | יחד נשקם את הבית, ניתן אור ותקווה | ארגון 'המאורות' בשיתוף קופת החסד 'קופה של צדקה' בבית שמש
שני ילדים רכים משחקים ברוגע ובשמחה. האחות הגדולה נותרה לשמור על אחיה הקטן בבית. והיא משתעשעת איתו במשחק מרתק.
הכל סביב נעים ונקי. דירה חדשה, מטופחת, מוארת.
סוף כל סוף הם הגיעו לדירה המדוברת. זו שתתאים בדיוק לצרכים שלהם, תיתן מקום לכל אחד מבני המשפחה. חבלי הקליטה כבר כמעט חלפו, ההתאקלמות בעיר הייתה נהדרת.
למעבר לתרומה ישירה לקרן הסיוע לתמיכה במשפחת האברך בבית שמש שביתו נשרף – לחצו כאן >>
אחיה הקטן עוצר לרגע ממשחקו, משתהה. הוא מפנה את תשומת ליבה "יש ריח של אש, משהו נשרף".
ליבה מחסיר פעימה. היא פותחת את דלת החדר. ומה שהיא רואה מבעית את נשמתה. לשונות של אש פורצות מהמטבח, להבות גדולות וגבוהות. האוויר הולך ונעשה מחניק, העשן מסמא את העיניים.
היא מתקשרת בהיסטריה לאמה, מנסה לתאר בשברי מילים את מה שמתרחש לנגד עיניה – – –
האמא לא איבדה עשתונות, ותוך שהיא מנסה להבין את ממדי האירוע, הורתה לילדה לתפוס את אחיה הקטן ולברוח מהבית. מהר. עכשיו. הרגע.
דקות ארוכות חולפות, צוותי כיבוי האש נלחמים בלהבות, כוחות הביטחון וההצלה מפנים את תושבי הבניין, מבררים שאכן לא נותר אף אחד בבית חלילה.
האבא מוזעק אף הוא ממקום עבודתו. מכבי האש עזבו את הזירה, והוא נכנס אל הבית. ליתר דיוק, מה שפעם היה הבית. ונשימתו נעתקת בתדהמה.
למעבר לתרומה ישירה לקרן הסיוע לתמיכה במשפחת האברך בבית שמש שביתו נשרף – לחצו כאן >>
שחור. שחור. שחור.
את פניו מקדם ענן שחור של פיח, גחלים, שלוליות של מים. הכל חשוך, שחור משחור.
הוא פוסע לעבר המטבח, אין. אין מקרר, אין תנור, אין מיקרוגל, הארונות החינניים הפכו לגחלים נגוסים.
הוא עובר לחדרים הסמוכים, ותמונה זהה נגלית לפניו גם שם. האש בערה בעוצמות מחרידות, אכלה חדר אחר חדר, אפילו את הטיח מהקירות. לא השאירה סמרטוט לרפואה.
הוא יוצא החוצה, מצדיק עליו את הדין. מודה בכל לב לאלוקי ישראל, שכילה חמתו על עצים ואבנים, ונפשות ביתו היו לשלל.
בני המשפחה מתיישבים על גדר סמוכה, קולטים לפתע את תמונת המצב המחרידה. תשע נפשות נותרו ברחוב. אין – להם – לאן – לחזור.
למעבר לתרומה ישירה לקרן הסיוע לתמיכה במשפחת האברך בבית שמש שביתו נשרף – לחצו כאן >>
הם בוהים בהלם, במה שאך לפני דקות ספורות היה להם לבית מבטחים. ועתה הפך כולו לאיי חרבות.
אנשים טובים מכניסים אותם לביתם, מבינים שאל להם לעמוד מנגד. מתווכים זריזים נקראים אל המקום, ולבסוף נמצאת דירה בה יוכלו להעביר את הימים הקרובים.
שוב הם נכנסים לדירה חדשה, ריח טרי של סיד, ממש כמו לפני מספר חודשים. רק שהפעם לשם שינוי, אין משאית הובלה שצופרת למטה. אין סבלים שפורקים קרטונים.
הם נכנסים לבית חדש, ריק, וזה מה שיש להם. ארבע קירות, שמלתם לעורם, וזהו. זהו.
האש שבערה בבית, אכלה בתיאבון מוגבר את כל מה שנקרה בדרכה. בגדי יום חול. בגדי שבת. נעלי בנים. נעלי בנות. מצעים. מגבות. ספרים. תמונות. הכל.
למעבר לתרומה ישירה לקרן הסיוע לתמיכה במשפחת האברך בבית שמש שביתו נשרף – לחצו כאן >>
אין אפילו משחקים להסיח את דעתם של הקטנים, הכל הפך למאכולת אש.
ובל נשכח, הרהיטים בדירה השרופה, היו רובם ככולם חדשים. כאלו שהותאמו ברוב מחשבה ויגיעה, ופריסת התשלומים עליהם בקושי התחילה…
זה עוד מבלי לדבר על הטראומות הנפשיות לשבעה ילדים. שלא מבינים איך קורה דבר כזה. איך בפתאומיות נלקח מהם כל המוכר והאהוב.
מה אפשר לומר לעולל שמחפש את הדובי האהוב שלו. איך מרגיעים פעוטה, שמסרבת להשלים עם אובדן אוסף המדבקות שנעלם לה יחד עם כל המגירה?
כאן אנחנו נכנסים לתמונה, החובה מוטלת על כולנו. אנחנו נמלא את החלל, נפריח את השממה.
למעבר לתרומה ישירה לקרן הסיוע לתמיכה במשפחת האברך בבית שמש שביתו נשרף – לחצו כאן >>
את השיקום הזה צריכים להתחיל מאפס, כפשוטו. כמה שהמשפחה תנסה להתאמץ, למרות יגיע כפיהם למחייתם, אין סיכוי להשלים מעצמם את החסר הגדול והנורא.
אחים אנחנו, אסור לנו להתעלם בעת צרה שכזו. זו העת בה נדרש מאתנו להושיט את ידינו לעזרה, לבנות מחדש את הכתלים, ליצור ארונות, ולמלאות אותם בכל מה שביכולתנו.
נסו להעביר בעיני רוחכם את ביתכם, כמה הוא מכיל. עברו נא פריט אחר פריט, מטר אחרי מטר. ארונות מלאים בכל טוב, מזון, כלי חשמל, בגדים מבגדים שונים, קערות לנטילת ידיים, ואפילו סיכות ביטחון על כל צרה שלא תבוא.
בבית שלהם אין כלום. כלום.
אנחנו יחד נבנה אותו שוב, נמלא אותו מאפס. נשקם את הדירה, נרכוש ביגוד, מוצרי חשמל, כלים חדשים, כל מה שבית אמור להכיל, עד לפריטים הקטנים.
למעבר לתרומה ישירה לקרן הסיוע לתמיכה במשפחת האברך בבית שמש שביתו נשרף – לחצו כאן >>
על פי הוראת רבני הקהילה התימנית בעיר בבית שמש – על כל אחד ואחד חובה קדושה שלא לפחות מסך 50 ש"ח (בלבד) * 12 חודשים.
זאת על מנת שביחד נעניק למשפחה היקרה הזו עולם ומלואו, נקל מעליהם את הצער הגדול, ניתן אור ותקווה בתוך החושך הנורא הזה.
זכות המצוה תגן עליכם אמן!
