קווים לדמותו של מהרי"ץ מאת הרה"ג רבי איתמר חיים הכהן שליט"א מח"ס שבט כהונה ועוד. פורסם בסוף קונטריס עצי עולה ליום ההילולא של הגאון המפורסם ר' יחיא צאלח (מהרי"ץ) גאון רבני תימן. נלב"ע ביום שבת קדש, כ"ח ניסן, שנת ה'תקס"ה לב"ע.
אחד המיוחד מבין גאוני חכמי ארץ תימן, אשר יצאו לו מוניטין בעולם בתקופתו ועד זמנינו, וריחו לא נמר, שרוב ספריו נשארו אתנו ורובם עלו על מזבח הדפוס, ה"ה הגאון המפורסם רב רבנן מהר"ר יחיא צאלח ז"ל, הנקרא בשם מהרי"ץ.
משפחת צאלח היא אחת המשפחות המיוחסות ביותר בתימן, לפי המסורת והקבלה מיוחסת היא לפרץ בן יהודה. משפחה זו הוציאה מתוכה, גאונים ומורי הוראות, דיינים וראשי ישיבות, ראש וראשון למשפחה זו הוא הגאון המקובל החסיד ר' צאלח ז"ל, המכונה מהר"ץ, חי בצנעא בשנים התכ"ד התק"ט. היה תלמידו של הגאון ר' שלום צבטאני דיין ומו"ץ בק"ק צנעא. מבין חיבוריו נשארו לנו לפליטה ארבעה, א' "פרי צדיק", כולל דברי מוסר והנהגות קדושות לימות החול והשבת, ימים טובים וימים נוראים. ב' "ליקוטים וחידושים", כולל חידושים על כמה פסוקים בתנ"ך, לפי הנראה הוא שריד מפי' שלם על התורה, כי ידוע שמהר"ץ עשה פי' גדול על התורה, ועתה אינו בנמצא. ג' " ספר הבדיקות" כולל דיני שחיטה ובדיקות בקיצור עפ"י מנהגי צנעא. ד' הגהות והערות בגליון ספר שו"ע עם פי' גור אריה. (עתה יצאו לאור כולם ע"י צאצאיו, וראה שם במבוא, תולדותיו בהרחבה). נכדו הגאון ר' יחיא צאלח ז"ל (מהרי"ץ העתיק הרבה בחיבוריו מחידושי זקנו מהר"ץ ממה שכ' בספריו וממה ששמע מפיו. ומניחו ברשימה אחת עם גדולי הפוסקים כמר"ן ורמ"א, כאשר יראה הרואה בחיבורי מהרי"ץ. מהר"ץ שימש תקופה של כעשרים שנה כחבר בית דין צנעא בראשות הראב"ד הגאון ר' דוד חוטר ז"ל ראש ישיבת "בית אלשרעבי". ובחברת הדיין הגאון ר' יוסף בשארי ז"ל.
בשנת התנ"ה לערך נולד לו בנו הגאון ר' יוסף צאלח ז"ל שהיה מגדולי חכמי צנעא ושימש תקופת מה כדיין. בנו מהרי"ץ ז"ל מזכירו כמה פעמים בחיבוריו ומביא בשמו איזה טעמים וחידושים.
בשנת התע"ה לערך נולד לר' יוסף בנו הגדול הגאון ר' יחיא צאלח ז"ל (מהרי"ץ), על לידתו כ' הרב אברהם ערוסי ז"ל בספר קורא הדורות בזה"ל "…וכשנתעברה (אם מהרי"ץ) היתה מתפללת לפני השי"ת שיהיה העובר שבמעיה בן של קיימא בן זכר, אחר מ' יום היתה מפלת תחנתה שיהיה ת"ח ובעל שם טוב, כיון שילדה אותו והנה הוא בן זכר, לקחתו והניחתו באמצע החצר תחת רקיע השמים והניחה אצלו פך שמן ועמדה להתפלל, רבש"ע, עשה למען שמך הגדול והקדוש ויהיה הבן הזה ת"ח ביותר ויצא שמו וטבעו בעולם… באותה שעה הקיפה על הילד ועל השמן ז"פ ומיד ירד ניצוץ של אש ונכנס בשמן והבינה שנתקבלה תפלתה, ועמדה והשקתה השמן לילד, וכיון שגדל היה ת"ח ביותר ולא הניח מקרא ומשנה ותלמוד הלכות ואגדות שלא למד"… ע"כ.
אח"כ נולדו לר' יוסף עוד ששה בנים, אברהם, סעיד, סלימאן, יודא, צאלח, ודוד, המפורסם שבהם הוא הגאון ר' סלימאן(= שלמה) צאלח ז"ל מח"ס "זבח פסח", כמו כן כתב "אגרת למוסר" להוכיח בני דורו על עבודת השם. אחיו מהרי"ץ ז"ל מרבה להביא מחידושי אחיו ו' סלימאן ממה ששמע מפיו, באחד המקומות כ' "ושמעתי מאחי המלך שלמה".
מהרי"ץ קנה תלמודו אצל אביו וזקנו הנז"ל, וכן שימש אצל גדול הדור ה"ה הגאון ר' יחיא אלעראקי הכהן, בנו של נשיא הקהלה הרשב"א (אלאוסטא) ז"ל והגאון המפורסם ר' דוד משרקי ז"ל מח"ס שתילי זיתים, ראשי בשמים, ושו"ת רביד הזהב. בהרבה מתשובותיו מזכירם לשבח, כגון בשו"ת פעולת צדיק ח"א סי' קע"א" האמן כי דבר זה נשמע לפני מעלת מורינו ורבינו ראש גולת הזהב הכהן הגדול מרנא ורבנא כמוה"ר יחיא ז"ל בן אדונינו כה"ר שלום עראקי כ"ץ יצ"ו ונשאנו ותננו עמו כתלמיד הדן לפני רבו בקרקע, וקלסה להאי סברא, גם עמיתו מורנו כמה"ר דוד משרקי חקר חקירה זאת מעצמו ואסברה לן" ע"כ. ובח"ג סי' רי"ו כתב וז"ל "להיות כי זה ט"ו שנה ויותר בהיות נר אלהים על ראשנו הרב המופלא מופת הדור כמה"ר יחיא הכהן עראקי זצוק"ל… אז הגיע הדבר אל מעלת שני בני היצהר כמה"ר יחיא הכהן ומשנהו כל אב אחיו כמה"ר יוסף נ"ע ואז נתקבצנו לבית מדרשם ונשאנו ונתנו ע"ז…" עכ"ל. ובח"א סי' קי"ו כתב וז"ל "…ולולי ה' צבאות הותיר לנו שריד הוא העירני לכ"ז מורי ורבי נזר השלמים כמה"ר כהן צדק רבינו יחיא עראקי אב הוא לכולנו ומפיו תצא תורה, ומצוה ל"אור באור החיים" (יחיא) הבכור אח"י" (אחי יוסף)…עכ"ל. ובח"ג סי' רנ"ב כתב וז"ל "נתייסד המנהג בבית האדון הנשיא רבי שלום כ"ץ עראקי במעמד בנו כה"ר יחיא מארי דאתרין ואחיו כה"ר יוסף ומורנו כה"ר דוד משרקי ז"ל"…. עכ"ל, ובסי' ק"ח כתב "והרצינו השבר לפני כה"ר יותף הכהן עראקי יצ"ו והסכים להתיר" ע"כ. ובספרו מעיל קטן על השל"ה שחיברו בילדותו כתב (מובא בת' פסקי מהרי"ץ בהל' תפילין) "כך שמעתי ממורי בעל שתילי זיתים נ"רו" ע"כ. וכן בספרי שערי קדושה, אמנם בספר "תכלאל עץ חיים" לא הזכירם כלל, מפני המחלוקת בעניני המנהגים ונוסחאות התפילה שהיתה בדורו. וזו פרשה בפני עצמה שאין כאן מקומה.
ראב"ד:
משנת התקי"ח והלאה נתגדל שמו ונתפרסמה חכמתו עד שנתמנה ונבחר לראב"ד ומו"ץ בצנעא וכל נפות תימן. חברי בית דינו הראשונים היו הגאונים ר' פנחס בן שלמה, ור' שלום בשארי ז"ל, מהרי"ץ ז"ל הזכיר את פטירת הגר"ש בשארי ז"ל בספר הזכרונות (רשימת עניינים שנסדרו לפני הבית דין, ונקרא "אלמסוודה") וז"ל "…אהובי ועמיתי אור עיני וחמוד לבי כמה"ר סאלם בן כמה"ר יוסף בשארי… אוי ואבוי על ארון הקדש שנגנז.." ע"כ. בשנת התקל"א נתמנו לחברי ב"ד הגאונים ר' שלמה אלגמל ור' שלום הכהן ז"ל. בשנת התקמ"ה נתמנו לחברי ב"ד הגאונים ר' יחיא אלצעדי ור' יחיא משרקי ז"ל מח"ס שו"ת רביד הזהב בן הגאון בעל שתילי זיתים.
ישיבת מהרי"ץ:
בצנעא התקיימו בכל דור ודור, כמה וכמה ישיבות, יש מהן הקבועות לדורות, ויש מהן רק לשעתן שהתקיימו רק במשך חיי ראש הישיבה. מהישיבות הקבועות לדורות, ידועות בעיקר בית צאלח, בית אלאסטא בית אלשיך, בית אלשרעבי, בית אלכסאר, ועוד, אמנם הגדולה והמפורסמת שבהם היא ישיבת בית צאלח, ולגודל חשיבותה נקראה "הישיבה הכללית" או "הישיבה" סתם.עיקרה של ישיבה זו היא עוד מזמן גלותם לתימן לפני חורבן בית ראשון. עד זמן גלות מוז"ע היתה נקראת "כניסת אלעלמא" על ששם היתה ישיבה של חכמים (ראה סע"ת עמ' י'). לאחר גלות מוז"ע עשאוה המוסלמים ימ"ש לבית תיפלתם, ומאז התקיימה בבכנ"ס מהר"י הלוי ( בית אלשיך) לאחר זמן עברה לביכנ"ס בית צאלח של משפחת מהרי"ץ ז"ל, וכבר בצעירותו עמד מהרי"ץ ז"ל בראשות הישיבה.
ישיבה זו היתה מעין סנהדרין, מכל קצוי תימן הופנו אל חכמיה אלפי שאלות בכל המקצועות התורניים. רוב גדולי חכמי בנעא נהגו להתאסף בכל בוקר כארבע שעות, ללמוד בצותא חדא, ללבן שאלות העומדות על הפרק לכל דורש, ומתוכה יצאה הוראה למעשה והופצה תורה ודעת לכל צמא לדבר ה'. על ברכי חכמיה ינקו גדלו ת"ח וגאונים. ראשי ישיבות ודיינים, מבין באי שעריה שקנו שם עולם , נמנה בשעתו הגאון המקובל ר' שלום שבזי ז"ל מח"ס חמדת ימים על התורה. ר' שלום שבזי הרבה לספר בשבח ישיבה זו וחכמיה חכמי צנעא וכה כותב בשיר המתחיל אהבת דוד עזי "שמעתי חכמת בני אוזל,(צנעא), ואני בין אויבי נגזל, יקר כספי חשק ונתפרזל", ובשיר המתחיל אהבת דוד חפצי כתב (מתורגם מערבית), הוי המשתוקק למדע ולחכמה, בקר בצנעא כי שם שפע האושר, יש בה חכמים היכולים להורותך בכל ענין" ובשיר המתחיל יא טאיר אלבאן כתב "זאת הישיבה המה באוזל מטיבה, שוהם ספיר ואחלמה". גם הנוסע ר' יעקב ספיר שביקר בצנעא הרבה לספר בשבח ישיבה זו וחכמיה. בראשות ישיבה זו זכה מהרי"ץ ז"ל לעמוד, לזכותו יש לומר שהוא הראשון ומן היחידים שהעלו בכתב מה שהתחדש להם בישיבה, והעלם בחיבוריו הרבים, ומאז כונתה הישיבה גם בשם "ישיבת מהרי"ץ".
ספרי מהרי"ץ:
מהרי"ץ ז"ל כתב וחיבר הרבה ספרים, הידועים לנו והנמצאים אתנו כיום הם תשעה במספר.
א. "אורח לחיים", חדושים וטעמים על חמש מגילות, מזכירו הג"ר שלמה מנזלי ז"ל בהקדמתו לפירושו על ג' מגילות וז"ל "וארא והנה בא לפני ספר א' מלא כל טוב ה' בחכמה ודעת ובינה והשכל דרושים וחידושים ובאורים… שמו נודע בכל השערים הנשר הגדול מהרי"ץ ז"ל ושם חיבור שלו… אורח לחיים אשר האיר עיני החכמים בתורתו וחכמתו" ע"כ. לאחרונה נדפס ספר בשם אורח לחיים, אך יצאו ע"ז עוררין שאינו למהרי"ץ. ולפי הנראה יש שני חיבורים בשם אורח לחיים, א' למהרי"ץ, ושמעתי שעתה נתגלה, ב' למחבר אחר והוא אורח לחיים הנדפס ע"ש מהרי"ץ.
ב. "זבח תודה", חידושים ופסקי דינים בפלפול ובסברא סביב שו"ע יו"ד הלכות שחיטה וע' טרפיות, מהרי"ץ ז"ל הכינו לדפוס ע"פ הבטחת המדפיסים בהודו ואף שלח להם את כתב היד, אך מחשבתו לא יצא לפועל, והספר הודפס רק לאחר פטירתו בשנת התרי"א, ושוב בירושלים ה'תרע"א. [מהרי"ץ בן יעקב, קיצרו ועשאו בצורת הלכות פסוקות בשם "מקור חיים", ונפשט בכל גלילות תימן להלכה למעשה].
ג. "חלק הדקדוק" או "תוצאות חיים", כולל דקדוק על כל התנ"ך עפ"י ספרי תימן הקדמונים, קצר הכמות ורב האיכות, הגאון ר' שלום יצחם הלוי ז"ל עשה פי' על החלק עה"ת וקראו דברי שלום.
ד. "מעיל קטון", על ספר "שני לוחות הברית" (של"ה) כתבו בימי חרפו.
ה. "עץ חיים", פירושים וביאורים פסקי דינים והנהגות, על סדר תפילות כל השנה, חיברו כדי לבסס את מנהגי תימן וגירסותיהם בנוסח התפילה. (בפי' תפלת ערבית לחול הביא מה שהתכתב עם הגאון חיד"א יעו"ש). לגודל חשיבות הספר העתיקוהו לעצמם רבים מחכמי תימן, והוסיפו עליו הרבה הערות והשלמות, ומהם הגדיל לעשות נכדו תלמידו הגאון ר' דוד בן הגאון ר' אברהם צאלח ז"ל. כמה תפילות שמהרי"ץ ז"ל לא פירשם. כגון תיקון פורים, פירשם ר' דוד בעצמו, בטוב טעם ודעת. שני לו הגאון ר' אברהם חאזי ז"ל (כינה עצמו אחי"ה ר"ת אברהם חאזי ישמרהו ה') העתיק ס' ע"ח והוסיף בו הרבה הערות והשלמות. שלישי לו הר' לוי נגאר ז"ל מחו"ר ישיבת מהרי"ץ כתב הרבה הערות ע"ס ע"ח, בכמה מקומות מביא מה ששמע מפי ראשי הישיבה. רביעי לו הגאון ר' אברהם אלנדאף ז"ל תלמיד ישיבת מהרי"ץ. וראש ישיבת תורת משה בירושת"ו, הו"ל לראשונה ס' ע"ח וסיפח לו את חידושיו והערותיו בדברי מהרי"ץ ז"ל וכן השלמות לס' ע"ח, וקראו ענף חיים, ועוד רבים מחכמי תימן עיטרו את ספרי ע"ח בהערותיהם והגהותיהם.
ו. "פעולת צדיק", שו"ת חידושים בסברא ישרה בפילפול ובבקיאות, אשר השיב לשואליו מכל קצוות תימן. הגאונים ר' אברהם אלנדאף ז"ל ור' שלום יצחק הלוי ז"ל הוסיפו ועיטרו את הספר בהערותיהם החשובות.
ז. "שערי טהרה", קיצור הלכות נדה. נדפס כמה פעמים.
ח. "שערי קדושה", קיצור ספרו זבח תודה בדרך פסקי דינים, ספר זה זכה לכעשרה פירושים פרי עטם של חכמי תימן, ראש לכולם הוא ספר לחם תודה שחיברו הגאון ר' יחיא בדיחי ז"ל ראש ישיבת מהרי"ץ ומח"ס חן טוב.
ט. " קורות היהודים בתימן" קונטרס הכולל קצת מדברי ימי היהודים בתימן
כן ידוע שמהרי"ץ חיבר פי' עה"ת
תולדותיו וצאצאיו:
תלמידים רבים למדו לפניו, וכמעט כל חכמי הדור שאחריו הם תלמידיו, המפורסמים ביותר הם בנו הגאון ר' אברהם צאלח ז"ל חיבר כמה תשובות והודפסו בסוף ספר פעו"צ. מהרי"ץ ז"ל מביא בשמו כמה וכמה חידושים וטעמים, מילא מקום אביו בראשות הב"ד. שני לו הגאון ר' יוסף אלקארה ז"ל מח"ס זבחי אלהים. ומילא מקום בנו ר' אברהם בראשות הב"ד. (עליו כ' בסערת תימן עמ' כ"ז – הראב"ד יוסף קארה הלך בכל דרך רבו מהרי"ץ ז"ל, הנהיג את הקהילה ביושר בענוה והשכל וכו', היתה לו בקיאות שלימה בסוגיות התלמוד וכו' עש"ב.) ועוד עשרות תלמידים.
רוב צאצאיו עד דורנו רובם ת"ח, מהמפורסמים שבהם בנו הג"ר אברהם, נכדו הג"ר דוד נינו הגאון החסיד ר' אברהם ועוד, האחרון נתפרסם ביותר בחסידותו ופרישותו, בני הדור קראוהו ירמיה הנביא ע"ש שהיה מוכיח את בני דורו כירמיה בשעתו. מספרים שבכל שנה בת"ב היה לומד במדרש איכה רבתי, בבכיות נוראות עד שהספר שלפניו נרטב כולו, וכשהיה צריך להפוך הדף הוצרכו תלמידיו להביא לו ספר אחר. בעצירת גשמים היה מדבר עם הקב"ה כדבר איש על רעהו, פעמים היה אומר לחמה "התביישי לך כסי פניך" מיד היו באים ענני גשמים ומכסים את פני החמה, ויורדים גשמי ברכה לרוב. שאר צאצאיו רובם חכמים ודיינים מורי הוראות וראשי ישיבות. זכותו וזכות אבותיו תעמוד לנו אמן
