המקובל הישיש מרחוב הרב קוק: קווים לדמותו של הצדיק מורי צאלח העצני זצ"ל | יריעה נרחבת
הרב צדוק צאלח העצני עזאני נולד בעיר סוואדיה הסמוכה לעיר ראדע שבתימן באיזור שנות ה-30 לאביו יחיא ולאימו וורדה שמס שמחה זצ"ל.
מגיל קטן התאפיין בחריצותו וזריזותו לכל דבר שבקדושה וחסד, בלימוד תינוקות של בית רבן ובהרבצת תורה.
בילדותו אף לימד נערים יותר גדולים ממנו מה שהראה על חריפות שיכלו ובגרות גילו כבר בגיל ילדותו.
עלה לארץ בשנת ה-49 ונשא את אישתו תיבדל לחיים טובים שולמית בת דודתו באומרו רצוני להינשא לך כי את יראת שמים טהורה ואשת חסד.
בנה את ביתו בראש העין בעיר אשר לא היה בה את הצרכים הבסיסיים ומיד חגר עוז וגבורה למשימה חשובה זו כמו שנאמר בתלמוד "עיר שאין בה אומן ורופא אסור לגור בה" ועל כן החתים יומם ולילה לאחר שעות עבודתו כדי להקים את מפעלי חייו ללא שום אינטרסיים אלא אך ורק לדבקות המטרה של הגדלת חסד, צדקה ותורה ועל כן הקים את הבנק הראשון בראש העין כמו כן את קופת חולים מאוחדת שגם היא הראשונה שנפתחה בעיר בתחילת דרכה אצלו בבית.
הקים מספר בתי כנסיות בראש העין בדרכים יצירתיות במיוחד על ידי הנחת קראוון על ידי מנוף שקרא לו "הצנחן" כדי לקבל הקצאות ומתוך כוונה אחת בלבד כנזכר לעיל של ריבוץ וריבוי תורה בעקבות האוירה ששלטה בארץ בשנים אלו של חילון הילדים על ידי מפא"י וראשי השלטון דאז כדוגמת בן גוריון וחבריו ואף סיכן את עצמו בגופו על ידי הפחדות מצד השלטון.
במהלך שהותו בעיר ניצל את קשריו בעבודתו בהתאחדות האיכרים עוד לפני שקיבל את תפקיד הניהול בעמותה כאשר אירגן משאיות עמוסות כל טוב פירות וירקות מידי שבוע ושבוע לתושבי ראש העין למשפחות נזקקות.
לאחר פעילות ענפה זו עבר לעיר תל אביב שם המשיך במעשיו הנפלאים.
לאחר כמה שנים עבר לרעננה וסמך את ביתו ומקום תפילתו אצל הצדיק מרעננה הרב אוברמן ומרוב הערכת רבני המקום, הקדישו לו מקום בהיכל בית המדרש אצל האדמור מקלולינד זצ"ל שם הרביץ תורה ותפילה אף לאחר שעות עבודתו.
לאחר כמה שנים מכר את ביתו שברעננה בפרוטות ובמחיר זול ועבר לבני ברק שם קבע את מושבו האחרון ואך ורק כדי להבטיח את חינוך ילדיו לדרך התורה החסד והיראה.
כשעבר לבני ברק קנה את ביתו ומושבו האחרון מרבי יעקב גלינסקי זצ"ל קניית הבית הייתה בדרך מופלאה שלא כאן המקום לפרט.
קבע את מקום תפילתו בבתי תפילה שונים בבני ברק עקב הפצרות מתושבי המקום שיצטרף אליהם, בבתי הכנסיות של הרבנים הרב פנחס קורח, הרב שלמה קורח, הרב אריה אברהם.
כמו כן עזר ותמך בפתיחת בית כנסת ביה"ס משואות שבעיר. למשך כל שנות חייו הקפיד בנחישות וחריצות על הרבצת תורה, חסד ולימוד תינוקות של בית רבן. עסק אף בתורת הנסתר ולמד חברותות עם אנשי קבלה ידועי שם כדוגמת הרב ניסים פרץ זצ"ל.
האדמו"ר מתולדות אהרן היה מגיע אליו לביתו והשניים היו לומדים יחד, בשנים האחרונות שקשתה עליו ההליכה היה מגיע להתפלל בבית מדרשו של הגרש"א שטרן 'מתיבתא' הסמוך לביתו ואף הגרש"א שטרן היה מבקרו בביתו.
הפיץ ברבים ואף בעדות אחרות בקנאות רבה על דקדוק ומבטא השפה של לשון הקודש על פי יהודי תימן אשר "יסדותיהם בהררי קודש" כמו שהיה נוהג לומר פעמים רבות.
שמר כל חייו על פיו והבטחתו ותמך בחסד וצדקה לדלים ונזקקים מהונו ומגופו ואף מברכותיו אשר רבים נושעו מהם והתקיים בו הפסוק "ככל היוצא מפיו יעשה"
חותם בדמע ומי יתן לנו תמורותו וזכותו תגן עלינו.
זכה והותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים ובנות ההולכים בדרך ה' ביראת שמים טהורה, כדרכו הטהורה.
נכתב ע"י נכדו, יחיאל חולי עוזרי.
