פורום גבאי קהילות תימן מגיש – הפרק השלישי בסדרה: סדרת כתבות מעניינת במיוחד לסיוע לגבאי ופעילי הציבור | והפעם: הדרכה מלאה ומפורטת לגבאי ופעילי הקהילות – לקראת יום ל"ג בעומר והילולא דרשב"י
בפרקים הקודמים, סקרנו בהרחבה אודות בתי הכנסת וחיי הקהילה התימנית בחוץ לארץ וכאן בארץ הקודש, ובס"ד החילונו לעסוק בפתרונות ונקודות חשובות שיועילו לגבאי ופעילי הציבור די בכל אתר ואתר, בבחינת 'ארגז כלים' נכבד ונצרך לכל גבאי ופעיל באשר הוא.
הואיל ואנחנו מתקרבים בצעדי ענק, ליום ל"ג בעומר – יום חגיגי ומיוחד בפרט לילדי ישראל מכלל העדות והחוגים, ולבקשת כמה וכמה מהגבאים והפעילים, נבקש הפעם לעסוק ביום ל"ג בעומר, ועל התועלות הרבות היכולות לבוא ביום זה, ושאפשר להפיק מפעילות קהילתית וחברתית ביום נכבד וקדוש זה.
מבוא:
אז הואיל וממבט ראשון, נראה שכביכול אבותינו ורבותינו כלל לא ייחסו חשיבות כל שהיא (ח"ו) ליום זה, אז חובה קדושה עלינו לפתוח עם דברי הגאון רבינו יוסף צובירי זצוק"ל מגדולי רבני תימן בדורות האחרונים, מאשר ביד אמן ועד ראיה, את אשר חווה בצעירותו בקהילת קודש צנעא בירת תימן, ונצטט בעיקר את הדברים הרלוונטיים והנוגעים לעיקר העניין:
"לאחר אוכלם ארוחת בוקר קלה, אחרי שהתרחצו והחליפו בגדיהם בבגדים נקיים, כולם בהמוניהם ובראשם רבנים ותלמידי חכמים, נוהרים ובאים לבתי הכנסת הגדולים, בית הכנסת הגדול של הצדיק הרשב"א כ"ץ (אלאוסטא), ביהכ"נ מהר"י הלוי אלשיך, ביהכ"נ מהר"י צאלח, כך כל הקהל מילאו בתי הכנסת הללו עד אפס מקום, תוך תאורה רבה בהדלקת מנורות ונרות לאור היום, סימן לעילוי נשמות על שם נר ה' נשמת אדם (משלי כ', כ"ז), וכולם פה אחד בקצב אחד ובקול רם בניגון מרנין הלבבות המיוחד לקריאה בספר הזוהר, קורים ביחד לכבוד ההילולא דרבי שמעון בן יוחאי זיע"א, את האידרא זוטא עד תומה".
ממשיך הרב בדבריו ואומר: "אשרי עין ראתה, איך שכולם קורים אותה במקהלה, כשהם שרויים תוך השראה עילאית, שלהבת יה והתרוממות הרוח, ברגש ובכיסופים עד כדי דמעות הזולגות מעיניהם על לחייהם, על גלות השכינה וישראל, עין במר בוכה ולב שמח בקראם דברים נשגבים וקדושים שבאידרא, מסיימים בברוך ה' לעולם וכו', רבי חנניה בן עקשיא וכו', וקדיש דרבנן, ויוצאים לבתיהם לעשות סעודת צהרים נכבדת לכבוד המאורע, ורבים מהקהל מתוועדים חבורות חבורות לשתייה ואכילת פירות וסעודת צהרים בבתי חברים תוך אמירת שירי קודש ודברי תורה". עד כאן מדברי קדשו.
כעת ניגש לשלב המעשי: איזו עשייה קהילתית רצוי להנהיג בל"ג בעומר?
חלק ראשון:
אז ראשית כל, על מנת לתת ארגז כלים ליום זה, לגבאי ופעילי הקהילות המעוניינים בכך, רצוי קודם כל, כבר בשבת הקרובה להודיע על לימוד ישיבת רשב"י – ל"ג בעומר, למשך כשעה וכדומה, לימוד שיהיה מורכב מלימוד 45 דקות עם האבא, ולאחריו רצוי להביא רב ת"ח שידרוש באגדה מענייני היום דיומא.
על מנת להבטיח השתתפות הילדים ובני משפחה, יש להכריז כבר בשבת זאת על פרס יוקרתי לב' גילאים, עד גיל 7 ומגיל זה עד 14 – מעבר לכל משתתף שיקבל פרס כל שהוא.
יצוין, כי יש לתת את הדעת לכך, שהלימוד בליל ל"ג בעומר, יהיה מוקדם בסמוך לשקיעה ותפילת ערבית, זאת בכדי שבמקומות שבהם תלמודי התורה ובתי הספר מתקהלים ומתקבצים להדלקה חגיגית, לא ייפקד נוכחותם של בני קהילתנו.
לשם דוגמא, אפשר לעשות באופן חד פעמי תפילת מנחה – בשעה 18.45, ובשעה 19.00 לימוד למשך כ-45 דקות, דרשה קצרה, ולאחריה תפילת ערבית ברוב עם בשעה 20.00, כך שבשעה 20.20 הציבור מתפזר לאסיפות אישיות ומשפחתיות וכדומה.
חלק שני:
נוסף על כך, בבתי הכנסת המעוניינים לשלב מסדרי אבותינו ורבותינו (כפי שהבאנו למעלה), ובפרט לדור המבוגר יותר (ואולי אפשר גם לחלק את בית הכנסת לשתיים, או בשתי חדרי התפילה והלימוד…), כדאי ורצוי לקבוע ללמוד את האידרא זוטא ע"י חלוקתו לכלל המתפללים, באמצעות כך שכל אחד יקרא עמוד או דף (מופיע בסדורי חג הסוכות), ובכך הציבור כולו יחד מסיימים את הזוה"ק.
אם עושים כפי האמור עתה, הרי שכדאי ורצוי שגבאי בית הכנסת או רב הקהילה, ידבר דקה אחת קודם ללימוד, ויציין לדברי השדי חמד הידועים שמה טוב אם תתקבץ חבורת לומדים ע"י לקיחת כל אדם מסכת מסויימת ויעלה לכולם לזכרון אשר סיימו את הש"ס כולו. והרב יקיש דבריו אף ללימוד הזוה"ק. מהניסיון, דבר זה מאד מלכד ומחזק ונותן נופך רוחני וקישור אמיתי ושורשי ליום גדול זה.
חלק שלישי:
בבתי כנסיות שנראה להם כטוב בעיניהם בדרך אחרת, הרי שאפשר למכור פיוט בר יוחאי (או כל בית ובית וכדומה), כדי לתת ניחוח רוחני ללימוד זה מאד מאתגר ומרתק.
ובאם הגבאים יותר יצירתיים, אפשר להפעיל מערכת הגברה עם שירי מירון, מיד אחר תפילת ערבית למשך דקות ספורות עם ריקוד קל – ובכך הציבור מאד יהנה ויתחבר להוואי וחיי הקהילה הנחמדים והמעניינים.
חלק רביעי והאחרון:
שוב נציין, כי כדאי שזה ייערך בקלות והכל בזריזות, על מנת שלא להלאות את הציבור, כך שבתוך שעה או 45 דקות הכל מסתיים, ונותר אף זמן לחגוג את הלילה המשמח בחברת בני המשפחה וכדומה. כאמור, במידה והוחלט בוועד הקהילה וכדומה, לפרסם זאת מבעוד מועד עם לוגו הקהילה, כדאי לציין בכותרת "עולו ואתכנשו להילולא דרבי שמעון" – ולא רק הודעה חשובה יתקיים לימוד וכו', זה נדוש, לא מאתגר. וזה חשיבה מחוץ לקופסה…
זכות רשב"י תגן עלינו ובעדנו אלף המגן ועל כל ישראל אחינו. אמן כן יהי רצון.
הארכנו מעט בנושא הילולת הרשב"י ויום ל"ג בעומר, ובעזרת ה' בפרקים הבאים נשוב לדון בנושאים הנוספים שעומדים על הפרק ועל סדר היום לגבאי הקהילות, ועל כך ועוד בהמשך הסדרה. בינתיים נחכה לתגובות שלכם על זה שבוודאי מאד יחכימו אותנו הלאה והלאה.
לסדרת הכתבות המלאה על בתי הכנסת התימנים ועוד – לחצו כאן
