האם בשבועות מתפללים בעלות השחר? | האם נהגו להניח עירובי תבשילין? | מקבץ שאלות ותשובות מרתק מאת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א רב קהילת תורת חיים ראש העין ומרבני בית ההוראה 'המאורות'
שאלה:
שלום וברכה.
האם בשבועות בתפילת שחרית, עדיף להתחיל תפילה (כמובן מברכות השחר) מעלות השחר או שעדיף להמתין עד זמן משיכיר?
תשובה:
כשנשארים ערים כל הלילה מותר לכתחילה להתפלל בעלות השחר. ועדיף זה מאשר "להחמיר" להמתין לנץ ואז כולם נופלים על השולחן ונרדמים.
שאלה:
שלום לרבנים רציתי לדעת מה ההגבלות בשלושת ימי ההגבלה ומה מנהג תימן בענין?
תשובה:
שלשת ימי ההגבלה היו בזמן מתן תורה בהר סיני. כיום הם ימי הכנה רוחנית לזכות לתורה ביום חג השבועות. לא יותר.
שאלה:
מי שלא מעוניין לבשל ביו"ט לשבת, האם חייב להניח עירוב תבשילין? בברכה?
תשובה:
אינו חייב להניח עירובי תבשילין שכן כל מטרת העירוב היא בשביל הבישול. הדלקת הנר אינה מצריכה עירובי תבשילין. וממילא שגם אם הוא רוצה להניח עירוב, אסור לו לברך. ואם כ"כ רוצה לזכות במצוה יבשל אפילו מעט מים לשבת ויוסיף למיחם וכד'.
שאלה:
האם עירוב תבשילין צריך לאכול ???
תשובה:
לא חובה – מצוה. כלומר יוצאים ידי חובה גם אם לא יאכל. אבל מצוה לאכל בשבת. אם הלחם שלם (לחמניה ולא פרוסת לחם) יבצע יליה בסעודות שבת. והבשר או הביצה יחמם ויאכל בסעודה.
שאלה:
לשיטתנו ניתן לסמוך על הרב שיעשה עירוב על כל העיר לכתחילה, נכון עפ"י הרמב"ם, ואם הוא עושה אין חובה לעשות, אבל כן מרוויח מצווה אם עושה בנוסף?
תשובה:
מלשון מהריץ ושת"ז נראה כי היה מנהג לא לעשות עירוב אלא לסמוך על גדול העיר-הרב. זה תמוה משני פנים. א. כי אבותינו ידועים כאוהבי ורודפי מצוות. ב. בדור של ההורים שלנו ראינו בעינינו שבכל בית עשו עירוב וכפי שמעידים כל התלמידים בשיעורים שברור שההורים שלהם עשו עירוב. כך שאולי יהיה מקום לפרש את דבריהם שהמנהג לא כמו שולחן ערוך שאמר שמי שלא היה שוגג או אנוס אינו יוצא, ואין כוונתם לומר שהמנהג לא לעשות בפועל. אבל גם אם פירוש דבריהם כפישוטו, הדבר ברור "שאכשור דרא" מאז ועד עתה וכיום כולם מהדרים ומזדרזים במצוות וכמו שנוטלים לולב כל סוכות למרות שמהיום השני רק דרבנן, כך יש לרדוף אחר המצוות ולעשות עירוב בערב החג ולא לסמוך על הרב.
