בגיל 45 נפטר הרב שי אושרי אחרי מחלה קשה • לפרנסתו עבד ב'נתיב החסד', ואת עיקר יומו הקדיש ללימוד התורה בכולל האברכים ובבית הכנסת השכונתי • "יהודי מלא שמחה ואהבה, אדם ירא ושלם שכל מכריו חיבבו אותו, וכעת נפטר בחטף, בלי שהספקנו אפילו להתפלל עליו"
שלומית אושרי נראית המומה. היא לא מבינה מאיפה נפל עלי המצב הזה. עד לפני חמישה חודשים היתה לה משפחה נהדרת עם בעל בריא וחזק, ועכשיו היא יושבת שבעה ואנשים רבים באים לנחם.
"לפני חמישה חודשים גילו לו את המחלה הנוראה", היא מספרת, "היינו מבוהלים, אמרו לנו מיד שהמחלה במצב מתקדם, ובכל זאת כדאי לטפל כי לא אבדה תקווה. אבל בפועל המחלה התקדמה בקצב כל כך מהיר, שגם הרופאים לא האמינו. זה התקדם והתקדם ולא עצר.
"אף אחד לא ידע שהוא חולה", היא מוסיפה. "שי העדיף לשמור על זה ככה, שרק אנחנו יודעים כדי שלא להדאיג ולא להיתקל במבטים מרחמים.
"הוא תפקד בצורה רגילה, היתה לנו שבת שמחה ונורמלית יחסית, ואז הוא נחלש מאוד, במשך אותו שבוע הוא הלך ודעך, עד שבשבת לאחר מכן הוא כבר היה סיעודי במאת האחוזים ולא היה יכול אפילו לאכול לבד. באמצע השבת, הוא נפטר…".
משפחת אושרי מתגוררת בני ברק. במשך שנים הם גרו בנתיבות, שם היה הרב שי לומד בכולל האברכים של הגאון רבי יורם אברג'ל זצ"ל. בהמשך עברו לבני ברק לרח' זבוטינסקי, וגם שם הוא היה לומד בכולל אברכים, ובמקביל גם עבד ב'נתיב החסד' בשכונה.
חבריו מספרים על אדם חייכן ואוהב אדם. "תמיד כשבאתי לחנות ופגשתי אותו, הייתי מרגיש שהוא נמצא שם רק בשבילי, משתדל לעזור, לארגן לי מה שצריך, לעזור לי והכל באהבה כזאת, עם שמחה וחיוך ענק", מספר אחד המכרים.
תושב נוסף בשכונת קרית הרצוג מוסיף: "הייתי כמו חבר שלו, חבר טוב. כל פעם שהוא ראה אותי הוא כל כך שמח לקראתי, ו'כמים פנים לפנים'. רק עכשיו אני מבין שככה הוא התנהג לכולם, זה מה שכולם מציינים כאן בשבעה. הוא פשוט היה חביב ושמח. חכמת אדם תאיר פניו. החכמה שלו והצדקות שלו גרמו לו להיות שמח כל הזמן, למרות שעבד בעבודה פשוטה ולא קלה, הוא עשה את זה בשמחה, כי זה מה שאפשר לו לנצל את רוב שעות היום ללימוד התורה".
שלושת היתומים, בני 17, 19 ו-21, נותרו עם האם, שלומית בת ה-45. הבית השכור בו הם מתגוררים מלא מנחמים שבאים מכל קצווי הקשת, חרדים, דתיים וגם כאלו שאינם שומרי תורה ומצוות, כל מי שהכיר את הרב שי, לא יכול להרשות לעצמו שלא לבוא ולהשתתף בכאב הנורא הזה. יהודי יקר, איש נחמד כל כך, אדם מלא שמחה ואהבה, ירא ושלם, שפשוט נלקח בחטף, ממחלה מהירה ואגרסיבית כל כך, בלי שהיה לו זמן אפילו להיפרד כראוי מבני המשפחה.
קרובים וידידים של המשפחה החלו להיערך במקביל גם לסייע לה מבחינה כלכלית. "שלומית עבדה בחברת סיעוד לקשישים, אך הפסיקה כמובן מאז המחלה. עיקר הפרנסה של הבית באה דרך הרב שי עליו השלום", אומר אחד מידידיה של משפחת אושרי, "זה לא פשוט המצב, הם גרים בדירה שכורה, אין להם עכשיו שום הכנסה, והם חייבים לקבל עזרה רצינית כדי שיוכלו להתקיים. כמו כן צריכים לאפשר לילדים היתומים להתחתן בעזרת ה', צריכים לעזור להם עם קרן שתאפשר להם לממן את הוצאות החתונה הבסיסיות, כשאין להם אבא שיוכל לקחת את העול הזה על עצמו.
"מי שיזכה לסייע למשפחה הזאת, זוכה במצווה כפולה ומכופלת", מסכם אחד השכנים, "זה גם עזרה למשפחה של תלמיד חכם עניו וצנוע, נקי כפיים וישר דרך. גם סיוע ליתומים ולאלמנה, גם הכנסת כלה, כפשוטו. זאת פשוט זכות לקחת חלק במבצע הזה כדי לתת למשפחה הזאת קרש הצלה שיאפשר לה להמשיך ולהתקיים בכבוד".
ניתן למסור תרומות עבור קרן מס׳ 5391 שעל ידי קופת העיר גם בטלפון מס׳ : 1800394747 או בדואר ל: ת.ד. 49 בני ברק
